פרשות השבוע

וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ: וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו: וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם: וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אִתּוֹ בְּהַר סִינָי: וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה: וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה: וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ: (שמות לד כט-לה).¹

שמות רבה לג א פרשת תרומה – שכר המתווך

יש לך אדם לוקח מקח ובני אדם אינן יודעין מהו, אבל משכר הסרסור נתודע מה לקח.² כך התורה, אין אדם יודע מה היא, אלא משכר שלקח משה, שנאמר: "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו" (שמות לד כט).³

גמרא ביצה דף טז עמוד א – אין צורך להודיע על מתנה

אמר רבי חמא ברבי חנינא: הנותן מתנה לחברו אין צריך להודיעו, שנאמר: "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו".⁴

שמות רבה מז ו פרשת כי תשא – מהלוחות ומשיירי הקולמוס

"ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו" – ומהיכן נטל משה קרני ההוד? רבותינו אומרים: מן המערה, שנאמר: "והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי עליך" (שמות לג כב).⁵ ר' ברכיה הכהן בשם רבי שמואל בן נחמני אמר: הלוחות היו אורכן שישה טפחים ורוחבן שישה. והיה משה אוחז בטפחיים והשכינה בטפחיים וטפחיים באמצע, ומשם נטל משה קרני ההוד.⁶ ר' יהודה בר נחמן בשם ר' שמעון בן לקיש אומר: עד שהיה כותב בקולמוס, נשתייר קימעא והעבירו על ראשו, וממנו נעשו לו קרני ההוד, שנאמר: "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו".⁷

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק לד – מעלת הלוחות השניים

"ויהי ברדת משה מהר סיני ומשה לא ידע כי קרן עור פניו" … ומפני מה בלוחות הראשונות לא קרן עור פניו? לפי שהראשונים נכתבו מעשה אלהים, שנאמר: "כתובים באצבע אלהים" (שמות לא יח), ולהלן הוא אומר: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך" (תהלים ח ד), ואומר: "ומעשה ידיך שמים" (שם קב כו) – והוא דבר ה', שנאמר: "בדבר ה' שמים נעשו" (שם לג ו).⁸ אבל השניים כתב משה מפי הגבורה, ובכותבו הוקרנו פניו, ועליו הכתוב אומר: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא" (קהלת ח א).⁹

שמות רבה ג א פרשת שמות – בנקרת הצור ובזכות מעמד הסנה

"ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים" (שמות ג ז) … ר' יהושע בן קרחה ור' הושעיא. אחד מהן אומר: לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו, שאילולי לא הסתיר פניו, גילה לו הקב"ה למשה מה למעלה ומה למטה ומה שהיה ומה שעתיד להיות. ובסוף בקש לראות שנאמר: "הראני נא את כבודך" (שם לג יח). אמר הקב"ה למשה: אני באתי להראות לך והסתרת פניך, עכשיו אני אומר לך: "כי לא יראני האדם וחי" (שם לג כ). כשבקשתי – לא בקשת, עכשיו שבקשת – איני מבקש.¹⁰ וא"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי: אעפ"כ הראה לו. בשכר "ויסתר משה פניו" – "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" (שמות לג יא), ובשכר "כי ירא" – "וייראו מגשת אליו" (שמות לד ל), ובשכר "מהביט" – "ותמונת ה' יביט" (במדבר יב ח).¹¹

ר' הושעיא רבה אמר: יפה עשה שהסתיר פניו. א"ל הקב"ה: אני באתי להראות לך פנים וחלקת לי כבוד והסתרת פניך. חייך שאתה עתיד להיות אצלי בהר מ' יום ומ' לילה, לא לאכול ולא לשתות, ואתה עתיד ליהנות מזיו השכינה, שנאמר: "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו"  (שמות לד כט).¹²

ספרי זוטא (הורוביץ) במדבר כז כ פרשת פינחס – קרני ההוד

"ונתת מהודך עליו" (במדבר כז כ)¹³ – מן ההוד שניתן עליך מהר סיני, שנאמר: "וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה" (שמות לד לה) – מלמד שקרנים היו יוצאות מפני משה כקרנים שיוצאות מגלגל חמה, שנאמר: "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה" (חבקוק ג ד).¹⁴

דברים רבה ג יב פרשת עקב – קרינת הפנים כבר בלוחות הראשונים

"בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים" (דברים י א). הלכה: אדם מישראל שקידש אשה מי צריך ליתן שכר כתב קדושין?¹⁵ כך שנו חכמים: אין כותבין שטרי אירוסין ונישואין אלא מדעת שניהן. והחתן נותן שכר. וממי למדנו? מהקב"ה. בשעה שקידש לישראל בסיני … ומי כתב השטר הזה? משה. מנין? שנאמר: "ויכתוב משה את התורה הזאת" (דברים לא ט). ומה שכר נתן לו הקב"ה? זיו הפנים, דכתיב: "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו". אימתי? "בדברו אתו".¹⁶

אמר ריש לקיש: בשעה שכתב משה את התורה, נטל זיו הפנים. כיצד? אמר ריש לקיש: התורה שנתנה למשה, עורה של אש לבנה וכתובה באש שחורה וחתומה באש ומלופפת באש. ועם שכותב, קינח את הקולמוס בשערו. ומשם נטל זיו הפנים.¹⁷ רבי שמואל בר נחמן אמר: מן הלוחות נטל משה זיו הפנים. עם שנתן לו הלוחות מִכַּפַּיִם לְכַפַּיִם, משם נטל זיו הפנים. כיון שראה שעשו ישראל אותו מעשה – נטלם ושיברם.¹⁸ אמר לו הקב"ה: כשארסתי לי לישראל, נתתי לך שכרך זיו הפנים. ועכשיו שברת את הלוחות?! אמר רבי יצחק: שנו רבותינו: נשברה החבית – נשברה לסרסור.¹⁹ אמר לו הקב"ה: אתה היית סרסור ביני לבין בני, אתה שברת – אתה מחליף. מנין? שכך כתוב: "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד א).²⁰

ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא א – קשה לחזור למראה כבוד ה'

ר' שמעון בן יוחי אומר: בוא וראה מה כח עבירה קשה. שעד שלא פשטו ידיהם בעבירה מה נאמר בהם: "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת" (שמות כד יז)²¹ – לא יראים ולא מזדעזעים. משפשטו ידיהם בעבירה מה נאמר בהם: "וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו ויראו מגשת אליו" (שמות לד ל).²²

ירושלמי שבת פרק ח הלכה א – חכמת אדם תאיר פניו

רבי אבהו נחת לטיבריא²³ ראו תלמידיו  של רבי יוחנן שפניו מאירות.²⁴ אמרו לפני ר' יוחנן: מצא ר' אבהו אוצר. אמר להם: למה? אמרו לו: פניו מאירים. אמר להם: אולי שמועה חדשה שמע. עלה (ר' אבהו) אצלו (אצל ר' יוחנן), אמר לו (ר' יוחנן): איזו שמועה חדשה שמעת? אמר לו: תוספתא עתיקתא. וקרא עליו: "חכמת אדם תאיר פניו.²⁵

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא י כי תשא – לך רומם את ראשם

… וכיון שירד משה לקראת ישראל ראו אותו דבר מעולה ומשובח.²⁶ כמה שאין אדם יכול להסתכל ביום כשהוא עולה, כך לא היה אדם יכול להביט במשה, אלא א"כ נותן סורר²⁷ על פניו, שנאמר: "ויתן על פניו מסוה". באותה שעה היה רע על ישראל, אמרו: אנחנו בירידה מפני שעשינו אותו מעשה, ואף הקב"ה נתרצה לנו וסלח לעונותינו ואף אתה משה היית עמנו. וקרניו של משה זקף וקרנינו שפלות? מיד בא לו משה אצל הקב"ה, אמר לו: רבש"ע, כשהשפלת אותם אף אני נשפלתי עמהם … ועכשיו שזקפת ראשי, אף כך רומם ראשם. אמר לו הקב"ה: לך רומם ראשם … אמר: לאו ריבוני, אלא כשם שזקפת, כך אתה תלה ראשם של בניך … אמר לו הקב"ה: לאו, אלא אני זקפתי את ראשך, כך אף אני אזקיף את ראשם של בניי – "כי תשא את ראש בני ישראל".²⁸

שבת שלום

מחלקי המים