פרשות השבוע לשנת התשפ"ב

מים ראשונים: בהפטרות רבות בלוח השנה קשה קצת למצוא את הקשר לפרשת השבוע, לעתים מצטמצם קשר זה למילה או שתיים ותו לא. הפטרת השבת, לעומת זאת, היא מההפטרות שהקשר שלהן לפרשת השבוע הוא פשוט וברור ואפשר אפילו לראות בה מעין 'אירוע מתקן' לסיפור המרגלים, נחמה ועידוד מהאירועים הקשים שבפרשה. הנה, אצל דור הבנים, אצל יהושע תלמיד משה, הדברים מתנהלים אחרת.¹

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה: (יהושע ב א).²

ספרי דברים פיסקא נב פרשת עקב – יריחו קשה כנגד כולם

… תאמר שלא היו אנשי יריחו גדולים וקשים? והלא כבר נאמר: "וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו" (יהושע ב א). יריחו בכלל היתה, ולמה יצאת? מלמד שהיתה קשה כנגד כולם.³

במדבר רבה טו טו פרשת בהעלותך – שופרות לפתיחת בריחה של הארץ

"עשה לך שתי חצוצרות כסף … והיו לך" (במדבר י ב) – שיהיו תוקעין לפניך כמלך … אתה משתמש בהן ואין אחר משתמש בהן.⁴ תדע לך, שהרי יהושע תלמידו של משה לא נשתמש בהן אלא בשופרות, כשבא להילחם ביריחו.⁵ נתכנסו ליריחו ז' אומות, שנאמר: "ותעברו את הירדן ותבואו אל יריחו, וילחמו בכם בעלי יריחו: האמורי והפריזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם" (יהושע כד יא)⁶ – וכי שבע אומות היו בעלי יריחו? אמר רבי שמואל בר נחמני: יריחו הייתה נַגְרָא של ארץ ישראל,⁷ אם נכבשה יריחו מיד כל הארץ נכבשת.⁸

רמב"ן במדבר פרק יג פסוק ב – ההפטרה מוכיחה על הפרשה

… אבל יישוב העניין בזה, כי ישראל אמרו כדרך כל הבאים להילחם בארץ נוכריה ששולחים לפניהם אנשים לדעת הדרכים ומבוא הערים ובשובם ילכו התרים בראש הצבא להורות לפניהם הדרכים… וזו עצה הגונה בכל כובשי ארצות, וכן עשה עוד משה עצמו שנאמר (להלן כא לב) וישלח משה לרגל את יעזר, וכן ביהושע בן נון (יהושע ב א) שנים אנשים מרגלים. ועל כן היה טוב בעיני משה. כי הכתוב לא יסמוך בכל מעשיו על הנס, אבל יצוה בנלחמים להיחלץ ולהישמר ולארוב, כאשר בא הכתוב במלחמת העי (שם ח ב) שהיתה על פי השם ובמקומות רבים. אז נמלך משה בשכינה, ונתן לו השם רשות ואמר לו: שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען, וידעוה ויגידו לכם ועל פיהם תתייעצו בענין הכיבוש.⁹

במדבר רבה טז א פרשת שלח לך – ההפטרה מנוגדת לפרשה¹⁰

הלכה:¹¹ מהו לפרושׁ לים הגדול קודם לשבת שלשה ימים? שנו רבותינו:¹² אין מפליגין בספינה בים הגדול שלושה ימים קודם לשבת, בזמן שהוא הולך למקום רחוק. אבל אם מבקש לפרושׁ כמו מצור לצידון, מותר לו לפרוש אפילו בערב שבת, מפני שהדבר ידוע שהוא יכול לילך מבעוד יום. במה דברים אמורים? בשליח הרשות. ואם היה שליח מצוה, מותר לו לפרוש בכל יום שירצה. למה? מפני שהוא שליח מצוה, ושליח מצוה דוחה את השבת …¹³ שאין לך חביב לפני הקב"ה כשליח שמשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו כדי שיצליח בשליחתו, ואין לך בני אדם שנשתלחו לעשות מצוה ונתנו נפשם להצליח בשליחותן, כאותם שנים ששלח יהושע בן נון, שנאמר: "וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים וכו' " (יהושע ב א). מי היו? שנו רבותינו: אלו פנחס וכלב, והלכו ונתנו נפשם והצליחו בשליחותן .. ללמדך כמה נתנו שני צדיקים אלו נפשם לעשות שליחותם. אבל שלוחים ששלח משה היו רשעים. מנין? ממה שקרינו בענין: "שלח לך אנשים".¹⁴

רבי בחיי בן אשר במדבר פרק יג – מספר מינימלי של מרגלים

ומה שהיו המרגלים שנים עשר ודי שיהיו שנים או שלשה, כענין שנאמר ביהושע: (יהושע ב א) "שנים אנשים מרגלים חרש לאמר", לפי שרצה הקב"ה שתהיה השליחות הזאת בהסכמת כל שבטי ישראל, איש אחד מכל שבט ושבט. כדי שאם יצליחו בשליחותן, יהיו כל ישראל שותפין בזכות; ואם לא יצליחו, יהיו כולן שותפין בעונש כמו שאירע בהם.¹⁵

ספרי זוטא במדבר פרק י – מי את רחב ולאן התגלגלת? 

"וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב". ר' יהודה אומר: ארבעה שמות של גנאי היה לה. נקרא שמה רחב הזונה כשמה. דבר אחר: רחב הזונה שהיתה מזנה עם בני המדינה מבפנים ועם הליסטים מבחוץ, שנאמר: "כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת" (יהושע ב טו).¹⁶ דבר אחר: רחב הזונה שהיתה מארץ כנען ולא היה בארץ כנען בני אדם רעים וקשים מהם. דבר אחר: רחב הזונה שהיתה מאנשי יריחו מאותן שכתוב בהן כלייה, שנאמר: "כי החרם תחרימם" (דברים כ יז).¹⁷

ועליה הוא אומר: "ומשפחות בית עבודת הבוץ" (דברי הימים א ד כא) שהיתה עסוקה בבוץ … שהטמינה את המרגלים בבוץ … ונאמר: "ותשב בקרב ישראל עד היום הזה" (יהושע ו כה). ר' שמעון אומר: לפי שהיום הזה רודה ברקיע, כך יהא זרעך קיים לפני לעולם; שעמדו ממנו שמונה נביאים וכולהם כהנים, ואלו הן: ירמיה וחלקיהו שרייה מחסייה ברוך בן נריה חנמאל שלום, ויש אומרין: אף יחזקאל ובוזי. ואף חולדה הנביאה מבני בניה.¹⁸

יהושע פרק ב פסוקים ט-כא – שיח המרגלים ורחב

וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם: כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם:¹⁹ וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת:²⁰ וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה' כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת: וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אַחְיוֹתַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת: וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיָה בְּתֵת ה' לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת:²¹ … הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה: … וַתֹּאמֶר כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא וַתְּשַׁלְּחֵם וַיֵּלֵכוּ וַתִּקְשֹׁר אֶת תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן:²²

הפסוקים החותמים את השליחות, את פרק ב – את ההפטרה

וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם: וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ כִּי נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגַם נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ.²³

שבת שלום וקיץ טוב

מחלקי המים

מים אחרונים: והיכן שובץ בסידור התפילה שבחו של הקב"ה שהוא האלהים "בשמים ממעל ובארץ מתחת"? בתפילת עלינו לשבח! ומי הוא שעפ"י המסורת חידש את תפילת עלינו לשבח? יהושע בן נון.²⁴ ומי נשא את רחב לאשה? יהושע בן נון. ויש לשים לב לשוני חלקי התפילה: הראשון שיוצר חיץ גדול בין עם ישראל ואומות העולם (עד שנדרשו היהודים לצנזר או למחוק את הפסקה "שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ" שעד היום מופיעה בסידורים רבים בסוגריים), והחלק השני המפויס יותר שמייחל ש"כל בני בשר יקראו בשמך". המשפט המסיים את החלק הראשון: "כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד", שהם דברי משה שעברו לרחב, יכול להיחשב כגשר ומעבר בין החלק הראשון היוצר חייץ ובין החלק השני המפייס.²⁵ ומומלץ מאד לעיין בערך עלינו לשבח בויקיפדיה שעשיר במידע וסוקר יפה את הנושא.