גלגוליו של ארון הברית | מחלקי המים

פרשות השבוע

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
hebrew
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
וילך
נצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחקתי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
כי תשא
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

גלגוליו של ארון הברית

פרשת בהעלותך תשס"ה

עדכון אחרון: 02/06/2023

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: (במדבר י לה-לו).1

 

מסכת שבת קטו עמוד ב – מיקום פרשת "ויהי בנסוע הארון"  

תנו רבנן: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" (במדבר י לה) – פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: "חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט א) – אלו שבעה ספרי תורה? כמאן – כרבי.2 מאן תנא דפליג עליה דרבי – רבן שמעון בן גמליאל הוא, דתניא: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן – כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה". פורענות שנייה מאי היא? – "ויהי העם כמתאוננים" (במדבר יא א). פורענות ראשונה – "ויסעו מהר ה' " (במדבר י לג); ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה'.3 והיכן מקומה? – אמר רב אשי: בדגלים.4

ספר שמות – ארון העדות

שמות כה טז: "וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ".5

שמות כה כב: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת".6

מדרש תנחומא פרשת ויקהל סימן ז – ייחודו של הארון משאר כלי המשכן

ויעש בצלאל את הארון … בשביל ששם צלו של הקב"ה שהוא מצמצם שם שכינתו, ולפיכך קראו בצלאל שעשה צלו של הקב"ה בין שני הכרובים … משל למערה שהיא נתונה על שפת הים געש הים נתמלאת המערה והים לא חסר כלום … וכבוד ה' מלא את המשכן …7 ולא תאמר שצמצם הקב"ה שכינתו בתוך המשכן, אלא אף בתוך הארון שעשה בצלאל צמצם שכינתו, שנאמר: "הנה ארון הברית אדון כל הארץ" (יהושע ג)  – זה הקב"ה שהיה בתוכו … הוי נוהג בם כבוד שהתורה נתונה לתוכו … ר' נתן אומר: חביב הוא מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה … שמקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה והארון מכוון כנגד כסא הכבוד של מעלה … ראה מה הארון חביב שהמשכן כולו לא נעשה אלא בשביל הארון שהשכינה בתוכו. וכל הנסים שהיו נעשים לישראל בארון היו נעשים לפי שהשכינה בתוכו, ראה מה כתיב בו: "וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה" (במדבר י) והיה הורג נחשים ועקרבים ושורף את הקוצין והורג שונאיהן של ישראל … כיון שהיה מקדים שלושה ימים לתור להם מנוחה יומם ולילה, שנאמר: "וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה", היה משה אומר באותה שעה: "קומה ה' וגו' ", כלומר עמוד והמתן לנו ולא תניח אותנו … חביב הארון מכל כלי המשכן.8

ספר ויקרא, פרק טז פסוק ב – בקודש הקדשים

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת.9

ספרי במדבר פיסקא פד – בראש המסע לארץ

"ויהי בנסוע הארון"10 … ר' שמעון אומר: נקוד עליו מלמעלה ומלמטה מפני שלא היה זה מקומו.11 ומה היה ראוי ליכתב תחתיו? "ויהי העם כמתאוננים". משל למה הדבר דומה? לבני אדם שאמרו למלך: הנראה שתגיע עמנו אצל מושל עכו. הגיע לעכו הלך לו לצור. הגיע לצור הלך לו לצידון. הגיע לצידון הלך לו לאנטוכיה. הגיע לאנטוכיה התחילו בני אדם מתרעמים על המלך שנתלבטו על דרך זו. והמלך צריך להתרעם עליהם שבשבילם נתלבט על דרך זו. כך הלכה שכינה בו ביום שלשים וששה מיל כדי שיכנסו ישראל לארץ. התחילו ישראל מתרעמים לפני המקום שנתלבטו על דרך זו. והמקום צריך להתרעם עליהם שבשבילם הילכה שכינה בו ביום שלשים וששה מילין כדי שיכנסו ישראל לארץ.12

ספר דברים – לוחות שניים וספר התורה

דברים י ה: וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה':13

דברים לא כו: לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד.14

רש"י דברים פרק לא פסוק כו

מצד ארון ברית ה' – נחלקו בו חכמי ישראל בבבא בתרא (יד ב) יש מהם אומרים דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מונח ויש אומרים מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון.15

ספר יהושע – הארון אדון הארץ

הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן: (יהושע ג יא).16

ספר שופטים כ כז – במלחמת פילגש בגבעה

וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בה' וְשָׁם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם.17

שמואל א – שביית הארון ע"י הפלשתים וחזרתו

פרק ד: … וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמָּה נְגָפָנוּ ה' הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ: וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי עִם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים חָפְנִי וּפִינְחָס: וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית ה' אֶל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ: … וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִלְקָח וּשְׁנֵי בְנֵי עֵלִי מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס:18

פרקים ו-ז: וַיְהִי אֲרוֹן ה' בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים: וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן ה' הוֹדִעֻנוּ בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ … וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה … וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול … וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת: וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה … וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אֶל יוֹשְׁבֵי קִרְיַת יְעָרִים לֵאמֹר … רְדוּ הַעֲלוּ אֹתוֹ אֲלֵיכֶם … וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי ה': 19

שמואל ב, פרק ו – דוד מעלה את הארון לעיר דוד

פסוק ב: וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו: 20

פסוק יב: וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה: 21

שמואל ב יא יא – בפרשת אוריה ובת שבע

וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: 22

שמואל ב פרק טו – במרד אבשלום

וְהִנֵּה גַם צָדוֹק וְכָל הַלְוִיִּם אִתּוֹ נֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים וַיַּצִּקוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תֹּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר מִן הָעִיר: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק הָשֵׁב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' וֶהֱשִׁבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ: 23

מלכים א פרק ח חנוכת בית ראשון – הארון חוזר וחובר למקדש

וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן ה' וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם: וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים:24 אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: 25

ירמיהו, פרק ג פסוק טז – לא יאמר עוד ארון ה'?

וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם ה' לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית ה' וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד.26

ספר תהלים – חזרה לפסוקי הפרשה

פרק סח פסוק ב: יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו: – פרק הלל בעקבות ניצחון על האויב.

פרק קלב פסוק ח: קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ: – הפרק בו מתכנן דוד את הקמת בית המקדש.27

דברי הימים ב לה ג – האזכור האחרון בימי יאשיהו

וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:28

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג הלכה א – גניזת הארון

משנבנה בית ראשון נגנז אהל מועד ונגנזו עמו קרסיו קרשיו ובריחיו ועמודיו ואדניו … משנגנז ארון נגנז עמו צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז שהשיבו פלשתים דרין לאלי ישראל … ומי גנזו? יאשיהו המלך גנזו. מה ראה? כיון שראה כתוב בתורה "יולך ה' אותך ואת מלכך וגו' ", פיקד ללוים וגנזוהו, שנאמר: "ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדשים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה מלך ישראל אין להם משא בכתף". אמר להם: גנזו אותו שלא יגלה לבבל כשאר כל הכלים שתחזירוהו למקומו … מיד גנזו אותו הלוים. ר' ליעזר אומר: ארון גלה לבבל, שנאמר: "לא יִוָתֵר דבר אמר ה' ",29 ואין דָבָר אלא דברות שבו. ר' שמעון אומר: הרי הוא אומר: "ולתשובות השנה שלח המלך נבוכדנצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה' " (דברי הימים ב לו י) – זה ארון. ר' יהודה בן לקיש אומר: ארון נגנז במקומו, שנאמר: "ויאריכו הבדים ויראו וגו' ויהיו שם עד היום הזה" (מלכים א ח ח).30

מסכת שבת דף לב עמוד א – ארנא

תניא, רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: בעוון שני דברים עמי הארצות מתים – על שקורין לארון הקודש ארנא, ועל שקורין לבית הכנסת בית עם.31

ירושלמי מסכת תענית פרק ב הלכה א –  כלי חמדה שהיה לנו

סדר תעניות כיצד – א"ר חייה בר בא: ולמה יוצאין לרחובה של עיר? לומר חשבינו כאילו גולים לפניך. אמר רבי יהושע בן לוי: לפי שנתפללו בצינעה ולא נענו, לפיכך יצאו לחוץ ויתפרסמו. אמר רבי חייה בר בא: ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר? לומר: כלי אחד של חמדה שהיה לנו גרמו עונותינו שיתבזה. רבי חונה רבה דציפורין אמר: אבותינו חיפו אותו זהב ואנו חיפינו אותו אפר.32

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נושא גניזת הארון שהזכרנו בתמצית, ראוי להידרש בפני עצמו. ראו ספר מקבים ב שהמקום בו נגנז הארון קשור לקברו של משה. ובבית שני היו מסורות באשר למקום הגניזה בהר הבית, ראו יומא נד ע"א, הוריות יב ע"א, כריתות ה ע"ב, מסכת שקלים פרק ו משניות א וב ועוד. וכבר זכינו לדון בנושא זה בדברינו תחנתו האחרונה של הארון בפרשה זו.

הערות שוליים

  1.  שני הפסוקים, שני פנים של הארון הם: הארון כיוצא בראש הצבא ונלחם את מלחמות ישראל והארון כסמל של הגעה למנוחה ונחלה והשראת השכינה בישראל. ננסה הפעם ללכת בעקבות נסיעתו של הארון לאורך התנ"ך (ותולדות עם ישראל) עד שנעלם ונגנז. מה היו תחנותיו העיקריות? לאן נסע ונישא? מי נשאו ומה נשא בחובו? ומה היה סופו? היכן הסתיים מסע "ויהי בנסוע הארון"?
  2. לפי שיטת רבי, "ויהי בנסוע הארון" הוא ספר בפני עצמו ולפיכך ספר במדבר שבידינו נחלק לשלושה ספרים וביחד עם ארבעה החומשים (המשובעים) האחרים, הרי לנו שבעה ספרי תורה. וכבר הרחבנו לדון בנושא זה בדברינו שבעה ספרי תורה בפרשה זו.
  3. על פורענות של "ויסעו מהר ה' " נאמרו הדרשות על תינוק הבורח מבית הספר. ראו למשל מדרש הגדול בפרשתנו:  "ויסעו מהר ה' – לא אמר להן לנסוע אלא מהלך יום אחד. ונסעו לעצמן מהלך שלושת ימים בורחים מהר סיני, מפני שעשו שם ארבעים יום, היה נותן להם מצוות בכל יום. וכשאמר להם לנסוע משם הלכו מהלך שלושת ימים ביום אחד, כתינוק שיצא מבית תלמודו ורץ שלוש פסיעות כאחת". תזכורת לחג מתן תורה אחר כותלנו. ראו דברינו ויתיצבו בתחתית ההר לחג השבועות, בפרט מדרש תנחומא פרשת נח שם, על התורה שבע"פ "שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול שהיא משולה לחושך" ועליה הייתה הכפייה הר כגיגית. מדרשים הם חלק מתורה שבע"פ ... ויש בהם אור גדול!
  4. ואכן, יכולה הפרשה הקטנה שלנו להיכנס יפה במסע הדגלים. אם לא זה שבפרשתנו (פרק י פסוקים יא-כח, אולי לפני פסוק כא), אז ודאי זה שבפרשת במדבר פרק ב. בין פסוק יז לפסוק יח, שם יכולה פרשתנו להיכנס בשופי. אך על כל אלה דנו כאמור בדברינו ויהי בנסוע הארון והוספנו והרחבנו בדברינו שבעה ספרי תורה בפרשה זו. הפעם ברצוננו לנסוע בעקבות מסעות הארון וגלגוליו על פני הדורות וספר הספרים. נסיעתו הראשונה של הארון היא עם התינוקות הבורחים מבית ספר סיני, אלא שבית הספר וארון הספרים נוסעים איתם.
  5. נלך אחורה ונתחיל את מסענו בספר שמות, בו מופיע הארון מספר רב של פעמים, בפרשות המתארות את מלאכת המשכן. שם הוא נקרא ברוב הפעמים ארון העדות שבפשטות אלה הלוחות, כמו שנאמר: "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ" (שמות לב טו וכן הוא בפסוקים נוספים) וכפירוש אבן עזרא בשמות טז לד: "ונקרא ארון העדות, בעבור לוחות הברית שהיו שם".
  6. הסמיכות "עדות" "ונועדתי" היא גלויה וברורה לעין (ראו פסוקים כא כב בפרק כה ומעשה הארון כולו שם). ואין שום עבודה מעבודות בית המקדש הקשורה בארון. כול ייעודו הוא עדות וויעוד, להעיד ולהיוועד, לתעד את העדות (לוחות הברית).
  7. ראו דברינו משל המערה והים בשבת החודש.
  8. המדרש פותח בדרשה על שמו של בצלאל - בצל-אל (לו הקדשנו דף מיוחד), מה שגם מזכיר את המדרשים על מחלוקת משה ובצלאל בסדר עשיית הכלים (פרשת תרומה מול ויקהל). ראו דברינו ארון קודם או משכן קודם בפרשת ויקהל. מספר שמות עצמו קשה לראות הפרדה בין הארון לשאר חלקי המשכן ואין שום רמז לתפקידו המיוחד והנפרד של הארון ולמסעו ומשאו לאורך המקרא ותולדות עם ישראל. אבל המדרש, כבר בפרשת ויקהל, מתחבר לתפקיד המיוחד של הארון כפי שבא לידי ביטוי מספר במדבר ואילך, כולל פרידה משאר כלי המשכן לעתים (מה שיקרה אח"כ בתולדות העם). הסיום המתון: "חביב הארון מכל כלי המשכן", אולי בא לרכך מעט את התעוזה של המדרש לומר שהקב"ה מצוי בארון!
  9. זה האזכור היחידי של הארון בספר ויקרא. קדושת קדש הקדשים קשורה בארון שמעליו היה מקטיר הכהן הגדול את הקטורת ביום הכיפורים. ומשילוב עם הפסוקים "אחת בשנה" (ויקרא טז לד, שמות ל י), אנו לומדים עד היכן היה כהן הגדול רשאי להיכנס ומתי (מנחות כז ע"ב, ספרא אחרי מות פרשה א, ויקרא רבה כא ז). במשכן, רק הארון גורם ואין למקום שום קדושה שהרי פרקו ונסעו. בבית ראשון, נתקדש המקום בזכות הארון ובבית שני ניטל הארון ונותר רק המקום - אבן השתיה. ראו תוספתא מסכת יומא פרק ב הלכה יד: "אבן היתה שם מימות נביאים הראשנים ושתיה נקרית. גבוהה מן הארץ שלש אצבעות. שמתחלה היה עליה ארון נתון, משניטל הארון עליה היו מקטירין קטרת שלפני לפנים. ר' יוסה אומר: ממנה נשתת העולם שנאמר: מציון מכלל יופי הופיע".
  10. חזרנו לפסוק בפרשתנו שבגינו נדרשנו לכל העניין. אבל יש להעיר שהארון נזכר במקומות נוספים בספר במדבר. מתוכם נדגיש שניים: בפרק ז פסוק כט החותם את חנוכת המשכן (קרבנות הנשיאים) ומחזיר אותנו לספר שמות: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (ראו וישמע את הקול), ובפרק יד במעפילים לאחר חטא המרגלים: "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה’ וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה".
  11. זאת שיטת רבי שמעון בן גמליאל, שכבר ראינו בגמרא שבת לעיל, שמסע הארון היה צריך להיות חלק ממסע הדגלים המתואר בפרשת במדבר. אלא ששם מסע אוהל מועד הוא "בתוך המחנות" (פרק ב פסוק יז) ואילו בפרשתנו, מסע הארון הוא לפני המחנות כנזכר בפרק י פסוק לג: "וַאֲרוֹן בְּרִית ה’ נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה". וכבר עמד על קושי זה אבן עזרא בפרשתנו. ופשט הפסוקים הוא שאכן הארון נסע בנפרד משאר כלי המשכן, כדברי מדרש תנחומא ויקהל שהבאנו לעיל. לפנינו איפוא, היפרדות הארון משאר כלי המשכן לא רק בעשייתו ובעבודתו, אלא גם במסעו ומשאו וכבר במדבר. זה המוטיב הראשי של ספר במדבר בהקשר עם הארון!
  12. "ויהי בנסוע הארון" מטרתו להגיע ישר ובמהרה לארץ ישראל. ראו פירוש רש"י לפסוק לג: "מהלך שלושת ימים הלכו ביום אחד. שהיה הקב"ה חפץ להכניסם לארץ מיד. וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים – זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלושת ימים, לתקן להם מנוחה". אנחנו עומדים פרשה אחת לפני חטא המרגלים. הכוונה הייתה למהר ולסיים את "קומה ה' ויפוצו אויביך" ולהגיע במהירות ל"ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל", לא כמנוחה זמנית במדבר אלא כמנוחה בארץ המובטחת. אלא שגרם החטא, נפסק המסע ונכבד המשא..
  13. ראו שם שני פסוקים קודם, ארון העץ שעשה משה והניח שם את הלוחות כשירד מן ההר. האם לפנינו ארון נוסף? ראו תוספתא סוטה פרק ז הלכה יח: "ר' יהודה בן לקיש אומר: שני ארונות היו: אחד שיצא עמהן למלחמה ואחד ששרוי עמהן במחנה. שיצא עמהן למלחמה היה בו ספר תורה, שנאמר: וארון ברית ה' נוסע לפניהם (במדבר י לג). וזה ששרוי עמהן במחנה, זה שהיו בו לוחות ושברי לוחות, שנאמר: וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה (במדבר יד מד)". וכבר הארכנו לדון בכך בדברינו שני ארונות היו בפרשת עקב. ראו פרשני המקרא שהבאנו שם שלא מקבלים את דברי חז"ל, מלבד רש"י, ונצמדים לכך שהכל ארון אחד הוא.
  14. לארון הברית נוסף כעת ספר התורה שכתב משה ערב פטירתו. ארון העדות וההתוועדות הופך כעת גם לארון שמעיד בבני ישראל שישמרו את התורה שבו. אבל אין זה ספר התורה היחיד שכתב משה, ראו בהערה הבאה.
  15. כוונת רש"י למחלוקת ר' מאיר ור' יהודה באשר לחלוקה הפנימית של הארון ותכולתו. ראו שם בגמרא את החישובים שר' מאיר ור' יהודה עושים על מנת להכריע אם היה מקום בתוך הארון לספר התורה, נוסף ללוחות ושברי הלוחות ודברים נוספים שהיו בארון (השם וכינויו, ראו המשך הגמרא שם דף יד ע"ב). ראו השרטוט בגמרא שטיינזלץ שם. ושם גם מוזכר הארגז שהוסיפו הפלשתים לארון שנראה בהמשך. לכל השיטות, ספר דברים מוסיף לארון במבנה ובתוכן. במבנה, דף להניח בו ספר התורה שכתב משה. בתוכן, ליד הלוחות בהן יש רק את עשרת הדברות, נוסף ספר תורה שלם. אבל זה רק אחד משלושה עשר ספרי תורה שכתב משה ונתן לכל שבט ושבט: "ר' בניי בשם רב הונא: שלש עשרה תורות כתב משה. י"ב לי"ב שבטים, ואחד לשבטו של לוי. שאם בקש אחד מן השבטים לעקור דבר אחד מן התורה יהא שבטו של לוי מוציא ספר תורה שלו ומגיהו מתוכו" (פסיקתא דרב כהנא נספחים פרשה א, דברים רבה ט ט פרשת וילך). ספר תורה מתווסף לארון שבקודש הקודשים, אבל גם לבית המדרש של כל שבט. שישמרו האחד על השני ולא יסמכו רק על ארון הברית. והיכן החזיק כל שבט את העותק שלו? בארון עץ דוגמת זה שעשה משה? בארון קודש דוגמת זה שבימינו? האם כאן כבר מתחילה להיווצר תחליף לארון שעתיד להיגנז?
  16. ארון הברית מוזכר פעמים רבות בספר יהושע, בפרט בתחילת הספר במעבר הירדן ומלחמת יריחו (פרקים ג, ד, ו, ז) ופעם אחת גם בהשבעת העם בהר גריזים והר עיבל (פרק ח). הביטוי "ארון" "אדון" הוא משחק מילים ברור. (והדרשנים גם מצאו משחק מילים נוסף: "ארון" בקריאה מהסוף להתחלה נותן את המילה "נורא"). כאן הוא נותן תוקף למלחמות יהושע ומזכיר את רש"י הפותח את התורה. ראו פסיקתא דרב כהנא טו: "לכן נאם האדון י"י צבאות אביר ישראל (ישעיהו א כד).. א"ר שמואל בר נחמן: כל מקום שנאמר נאם האדון, עוקר דייורין ומכניס דייורין. בניין אב שבכולם: הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם בירדן (יהושע ג יא), עוקר כנענים ומכניס ישראל. אביר ישראל (ישעיה שם א), א"ר תנחום בר חנילאי: תקפיהון דישראל. ורבנין אמרין אביר ישראל (ישעיהו א), לפני אומות העולם". הביטוי "אדון כל הארץ" מופיע גם בספר זכריה (ד יד, ו ה) וכן בספר תהלים צז ה. בכך מצטרף ספר יהושע לחמשת חומשי תורה, כמאמר חז"ל: "אלמלא חטאו ישראל - לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא" (נדרים דף כב עמוד ב). ראו דברינו הצעה חלופית להפטרת שביעי של פסח.
  17. פעם אחת בלבד מוזכר ארון הברית בספר שופטים, במלחמת פילגש בגבעה. אחרי כיבוש הארץ בימי יהושע הארון הגיע כביכול למנוחתו. אך מסתבר שזו מנוחה לא שלימה, והסיפור הטרגי של פילגש בגבעה, החותם את ספר שופטים (בשיטת חז"ל פותח אותו), רק מבליט את חוסר המנוחה. ראו ילקוט שמעוני שופטים רמז עו: "בוא וראה מן השבטים שקנאו על הזנות של שבט בנימין, אמר להם הקב"ה: קנאתם על הזנות, ולא קנאתם בפסל מיכה! ועל שלא היה קנאתם על פסל מיכה לפיכך הרגו בהם בני בנימן פעם ראשונה ושניה ושלישית, עד שנפלו לפני ארון ברית ה' והיו מבקשים תשובה, ונתרצה להם הקב"ה". ראו שם שפנחס עוד מכהן שם - הוא שקינא על הזנות בספר במדבר.
  18. ועלי הכהן נופל מהכסא ושובר את מפרקתו וכלתו יולדת את "אי כבוד", כאשר מגיעה השמועה על שביית הארון. ושאול מצליח לחטוף את הלוחות מידי הפלשתים. כאן מדובר בארון הברית לכל השיטות. ראו שוב דברינו שני ארונות היו בפרשת עקב.
  19. בספר שמואל עובר הארון מספר גלגולים ותחנות. הפרשנים והמדרשים מסבירים שנפילת הארון בשבי הפלשתים וחורבן שילה, באו בעוון לקיחת ארון הברית שמקומו במשכן, למלחמה. אבל התוצאה היא שגם משהושב הארון, אין הוא חוזר למקום המשכן, נב או גבעון, אלא בונה מקום לעצמו. תחילה בקרית יערים (לאחר הכישלון בבית שמש), משם כנראה לוקח שאול את הארון לאחת ממלחמותיו (שמואל א פרק יד פסוק יח). אח"כ בית אדום הגתי ואח"כ עיר דוד, כפי שנראה להלן. על יחס הפלשתים לארון, ראו מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש במדרש שמואל (בובר) פרשה יא סימן ד: "ופלשתים לקחו את ארון - רבי יוחנן אמר: כבדוהו – אמרו: זה אלוה וזה אלוה, יבא אלוה וישרה אצל אלוה. רבי שמעון בן לקיש אמר: כך יהיה בשכרן? אלא אמרו: זה נוצח וזה נצוּחַ, יבא נצוח ויתעבד לנוֹצֵחַ". עוד על סיבת שביית הארון, ראו בראשית רבה נד ד שקובל על אברהם אבינו: "ויצב אברהם את שבע כבשות הצאן (בראשית כא כח) - אמר לו הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות. אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים ואלו הן: חפני, ופנחס, ושמשון, ושאול וג' בניו. אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן: אוהל מועד וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים שניים. אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים ז' חדשים". ראו רשב"ם בפירושו לבראשית כב א, שחורג מדרכו הפשטנית ומפרש, בעקבות מדרש זה, שניסיון העקידה בא בגין חטאו של אברהם שכרת ברית עם הפלשתים, וזה נושא אחר. אם נחזור לבראשית רבה הנ"ל, הגם שהחזרת הארון לא עלתה יפה, זכינו לשירת הפרות הנאה: "וישרנה הפרות בדרך - מהלכות בישרות, הפכו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה ... רבי מאיר אומר שירת הים אמרו ... רבי יוחנן אמר שירו לה' שיר חדש. רבי אליעזר אמר הודו לה' קראו בשמו. רבנן אמרי ה' מלך תגל הארץ ... תני אליהו: רומי רומי השיטה, התנופפי התנופפי ברוב הדרך, המחושקת ברקמי זהב, המהוללה בדביר ארמון, המעולפת מבין שני כרובים. אמר רבי שמואל בר נחמן: כמה יגיעות יגע בו בן עמרם עד שלימד שירה ללוים ואתם אומרות שירה מאליכם, יישר חילכם!".
  20. זה הניסיון הראשון של דוד להעלות את הארון לעיר דוד (מקרית יערים או מהגבעה), ניסיון שנכשל. הארון עובר לבית אדום הגתי. ראו דברינו הפטרת השבת – פרץ בעוזא בפרשת שמיני.
  21. הפעם משלים דוד את הבאת הארון לירושלים (לצד לעגה של מיכל בת שאול), ככתוב: "וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי ה' וּשְׁלָמִים". מקום שבימי הביניים הצביעו עליו מסורות שונות כ'היכל דוד' והיום הוא "קבר דוד" בהר ציון. ובפרק הסמוך מבקש דוד להקים לארון בית עולמים: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה". דוד איננו הראשון שיוצר את המצב של ארון לחוד ומשכן (מזבח) לחוד, כפי שכבר ראינו לעיל. אבל הוא ממשיך מצב זה ובכך מושך בהדרגה את המרכז לכיוון עיר דוד – ירושלים. כך או כך, פרקים אלה מפייסים בין העם ובין הארון שהטיל מורא על סביבותיו. ראו מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דויסע פרשה ו: "וזה אחד משלשה דברים שישראל מתרעמין עליהם והיו אומרים מיני פורענות הן. ואלו הן: הקטורת והארון והמטה. אמרו: הקטורת הזו של פורענות היא, היא הרגה נדב ואביהוא ... אמרו: הארון הזה של פורענות הוא, הוא הכה את עוזא ... הכה באנשי בית שמש ... לכך ידעו ישראל של ברכה הוא עתה, שנאמר: וישב ארון ה' בית עובד אדום ויברך ה' את עובד אדום וגו' ויגד למלך דוד לאמר וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עובד עיר דוד בשמחה". סב סבו של דוד, בנו של בעז, נקרא עובד.
  22. ר' ישעיה מטיראני (תוספות רי"ד) מסביר שמדובר בארון שיצא עמם במלחמה שלא סביר שדוד חזר על שגיאת עלי בתחילת הספר "אחרי שהעלה את הארון בכבוד גדול". בכך חזרנו לעניין שני הארונות ולסוגיה איזה ארון מיועד לצאת למלחמה (ראו הערה 13 לעיל). וגם הזכרנו לעיל את שמואל יד יח בו נזכר הארון באחת ממלחמותיו של שאול. עכ"פ, אזכור הארון החונה בשדה, בדברי אוריה, יש בו תוכחה גדולה לדוד ונותן אולי גם משמעות חדשה לדברי מיכל הרואה בכרכורו ופיזוזו של דוד לפני הארון מעשה ריק.
  23. דוד בורח מפני אבשלום בנו ונאמניו יוצאים איתו עם ארון ה' (זה שיצא במלחמות?). אבל דוד מסרב לקבלם ולקבל את הארון למחנהו הנס על נפשו ומבקש מהם להחזירו לירושלים. האם הוא כעת מפנים את דברי אוריה ואת מה שעשה לו ולבת שבע אשתו (ואת תוכחת מיכל)? האם הוא לא רוצה לערב את הארון במלחמת אחים, במלחמה בתוך משפחתו? ראו הערה 17 על פילגש בגבעה.
  24. בהשלמת בית המקדש נסגר המעגל ואוחדו שוב כל כלי המשכן. שוב הארון במרכז המקדש ולא נתון לעצמו. ראו גמרא סוטה לג ע"ב ורש"י שם. גמרא: "תניא: רבי יוסי אומר, בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון (ולא הלוויים בני קהת): כשעברו את הירדן, וכשהסיבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו" – רש"י: "כשהחזירוהו למקומו - בימי שלמה לבית קדשי הקדשים דכתיב ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון (מלכים א ח) והיינו החזירוהו למקומו. שכשהוגלה בימי עלי מתוך בית קדשי הקדשים של משכן שעשה משה משם נוטל שהמשכן נקבע בשילה. וכשהחזירוהו פלשתים לא היה לו מקום קבוע שהרי חרב משכן שילה ונשתהא בבית אבינדב ומשם הביאו דוד לסוף עשרים שנה לבית עובד אדום ומשם לעיר דוד עד שבנה שלמה את בית המקדש ובנה לו הדביר לפנים מן ההיכל".
  25. ומה נעשה עם ספר התורה שהצטרף לארון בספר דברים? מכאן לכאורה הוכחה לשיטת ר' יהודה שספר התורה היה מונח לצד הארון ולא בתוכו. ראו הערה 15 לעיל. ולשיטת ר' מאיר, מציעה הגמרא בבבא בתרא יד ע"א את הפתרון הבא: "אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה [וגו']; מאי אין בארון רק? מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ס"ת שמונח בארון".
  26. ירמיהו הוא היחידי בכל ספרי הנביאים בו מוזכר הארון. בולטת במיוחד שתיקתו של יחזקאל אשר מפרט בפרטי פרטים את עבודת המקדש לעתיד לבוא ואין אצלו ארון כלל. ראו ההקבלה בין שתיקה זו ומיעוט הזכרת הארון בספר ויקרא לעיל. ומה עם הפסוק בירמיהו? כיצד נוכל לפרשו? ראו פירוש רש"י שם: "לא יאמרו עוד ארון – כי כל כניסתכם תהא קדושה ואשכון בה כאילו הוא ארון. ולא יעשה עוד - מה שנעשה בו כבר בשילה שהביאוהו במלחמה עם פלשתים בימי עלי". ומצודות דוד מפרש שם: "לא יאמרו עוד ארון ברית ה' – רוצה לומר: לא יאמרו עוד זה לזה נלך לפני הארון להתפלל שמה, כי לפי מרבית העם לא יוכלו כולם לבוא שמה כי המקום לא יכילם: ולא יעשה עוד - לא יהיה נעשה עוד ארונות אחרות למען יוכלו כולם לבוא לפני אחד מהם. וכאשר יאמר למטה שהשראת השכינה יהיה בכל ירושלים ושמה יקובל תפלת המתפללים". " כל כניסתם תהא קדושה", "השראת השכינה יהיה בכל ירושלים", האם זה רמז לימינו?
  27. אין כל ספק שבעל תהילים כתב פסוקים אלה בהקבלה ברורה לפסוקים שבפרשתנו. ראו פירוש דעת מקרא על פסוקים אלה. וראו בראשית רבה עה א בראש פרשת וישלח: "ר' פנחס בשם ר' ראובן אמר: חמש פעמים דוד מקים להקב"ה בספר ראשון של תהלים:  קומה ה' הושיעני אלהי, (תהלים ג ח), קומה ה' באפך (ז ז), קומה ה' אל נשא ידך אל תשכח (י יב), קומה ה' אל יעוז אנוש (ט כ), קומה ה' קדמה פניו (יז יג). אמר לו הקב"ה: דוד בני, אפילו אם אתה מקימני כמה פעמים, איני קם. ואימתי אני קם? לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים. זהו שכתוב: משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' (יב ו). ר' שמעון בר יונה אמר: עתה אקום? כל זמן שהיא מוכפשת באפר, כביכול. אלא לכשיגיע אותו היום שכתוב בו: התנערי מעפר קומי שבי ירושלים (ישעיה נב ב). באותה שעה: הס כל בשר מפני ה' (זכריה ב יז). למה? כי נעור ממעון קדשו. א"ר אחא: כתרנגולת הזו שמנערת עצמה מן האפר".
  28. בכל האזכורים האחרים של הארון בספר דברי הימים הוא חוזר על מאורעות שכבר ראינו בספרים שמואל ומלכים. ראו דברי הימים א פרקים ו, יג, טו, טז, יז, כב, כח וכן דברי הימים ב פרקים א, ה, ו, ח, כד. כך גם כאן לגבי יאשיהו, אשר בניגוד לאמון אביו ומנשה סבו שמלכים חטאים ורשעים היו, מנתץ את מזבחות הבעלים ושאר עבודה זרה שהייתה בימיהם ומחזק את הבית. ובימיו מתגלה ספר התורה (ספר דברים עפ"י חז"ל) והוא גם מחדש את חג הפסח אשר לא קוים כך מאז ימי שמואל (השופטים עפ"י מלכים ב כג). בא פסוק זה ומחדש לנו דבר שלא שמענו קודם, שיאשיהו גם מחזיר את ארון הקודש למקומו בבית המקדש. ראו רש"י על הפסוק: "תנו את ארון הקודש - לפי פשוטו שהעבירו מנשה ואמון את הארון וישימו תחתיו פסיליהם כדמוכח לעיל דברי הימים (ב לג) במנשה וישם פסל הסמל וגו'. לפיכך צוה יאשיהו להושיבו וליתן הארון במקומו אשר בנה שלמה. ורבותינו אמרו שאמר ללוים לגונזו שם". ומלבד ספר דברי הימים (וספר תהלים שראינו), אין אזכור של הארון בכל ספרי הכתובים. בדומה להעדר אזכור הארון בנביאים ראשונים ואחרונים, לא בתוכחות ולא בנחמות (חוץ מספר ירמיהו שראינו שטעון הסבר). בכתובים, הדבר בולט במיוחד בהקשר לספר עזרא ונחמיה, אך זאת מסיבות ברורות שאין ארון בבית שני.
  29. דברי ישעיהו לחזקיהו המלך: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה'" (מלכים ב כ יז, ישעיהו לט ו).
  30. "עד היום הזה" של חנוכת מקדש שלמה. בחזרתו של הארון לשכון במקדש הקבע יחד עם שאר כלי המשכן (והכלים הנוספים שעשה שלמה) טמונה כבר גניזתו והסתלקותו. וכן הוא בירושלמי מסכת שקלים פרק ו דף מט טור ג ובתלמוד בבלי יומא נב ע"ב וכריתות ה ע"ב. ובכולם לא מוזכרת אלא הדעה שיאשיהו גנז את הארון. הדעות האחרות שגלה לבבל, לא מוזכרות שם. בספר התורה שמוצא יאשיהו נמצא כתוב שעתידה הארץ להיחרב והעם לגלות. לפיכך נגנז הארון על מנת ששוב לא יצא בגלות. ספר התורה שהיה מונח בצד הארון, על כל דבריו הקשים (התוכחה של פרשת כי תבא) הלך עם העם לגלות וימשיך ללוות את העם לדורות רבים. אבל הארון נגנז. ובמקום הזה, בו אנו נפרדים מהארון, ניתן לו גם שמו לדורות. בפעם הראשונה והיחידה בכל התנ"ך מופיע השם: ארון הקודש. לא ארון הברית, לא ארון העדות ולא ארון הא-להים. ארון הקודש. מכאן נלקח שם הארון במקדש מעט לדורות.
  31. אבל באמת כל המדרשים וכן הפרשנים והגאונים משתמשים לעתים קרובות בביטוי ארון סתם, בלי תוספת כינוי של כבוד (ארון האלהים, ארון הברית וכו'). "הארון" בה"א הידיעה, או אפילו "ארון" סתם, בהנחה שהכל יודעים שהכוונה לארון הקודש. ראו מדרש בראשית רבה נד שהבאנו בהערה 19 לעיל: "וישרנה הפרות בדרך - מהלכות בישרות, הפכו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה". ראו סידור ר' עמרם גאון סדר שני וחמישי: "ופותחין הארון ואומר כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך וכו' ". הביטוי ארון הקודש הוא מאוחר ונראה שדווקא באשכנז הקפידו באמת לקרוא ארון הקודש (סדר טרוייש סימן י, פירושי סידור תפילה לרוקח טו, ראבי"ה, אור זרוע ועוד רבים). מאידך, לא היססו לקרוא לאדם חשוב בשם ארון הקודש כמתואר במסכת כתובות קד ע"א במות רבי: "נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש".
  32. מכאן קשר ברור בין ארון הקודש שלנו וארון הברית. אצל אבותינו ואצלנו הארון הוא הדבר המקודש ביותר ודווקא הוא יוצא עם העם במלחמותיו ונלווה לו במסעיו וצרותיו. ובאמת, מכל כלי המשכן, הארון הוא הדבר הברור והגלוי ביותר שנמשך מהמשכן וממקדש עולמים למקדש מעט של ימינו. אפילו המנורה, מנורת שבעת הקנים, שהייתה נהוגה בבתי הכנסת בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, שוב איננה מצויה בבתי הכנסת שלנו ונראה שיש הקפדה באי עשייתה. מה שאין כן בארון הקודש שההקבלה בינו ובין ארון הברית היא גלויה וברורה. ואין אנו מהססים כלל להוציא את ספר התורה מארון הקודש ולומר את הפסוקים של ארון הברית בפרשתנו בשירה וקול זמרה: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל". ראו גם עבודה זרה מג ע"א: "לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר תבנית עזרה, שולחן תבנית שולחן, מנורה תבנית מנורה, אבל הוא עושה של ה' ושל ו' ושל ח' ". וארון לא נזכר שם! ובירושלמי זה, נראה שהקשר הוא הארון שיוצא למלחמה מול הארון (התיבה) שיוצא(ת) לרחובה של עיר. אלא ששוב, מדובר בארון של זהב שלדעת רוב הפרשנים והמדרשים לא יוצא במלחמה.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה