פרשות השבוע

וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים: (בראשית ז יט-כ).¹

רש"י בראשית פרקים ז פסוקים יא, יב, כ; פרק ח פסוקים ד ה

"בחודש השני בשבעה עשר לחודש" … נבקעו כל מעניינות תהום רבה" – רבי אליעזר אומר זה מרחשון, רבי יהושע אומר זה אייר:² … "ויהי הגשם על הארץ" – ולהלן הוא אומר (פסוק יז) "ויהי המבול"! אלא כשהורידן, הורידן ברחמים, שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה, וכשלא חזרו היו למבול: "ארבעים יום וגו' " – … נמצאו ארבעים יום כָּלִים בכ"ח בכסליו.³

"חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים" – למעלה של כל גובה כל ההרים, לאחר שהושוו המים לראשי ההרים:⁴

"ויחסרו המים מקצה חמישים ומאת יום" – התחילו לחסור, והוא אחד בסיון. "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט" – בחודש השביעי – סיון והוא שביעי לכִּסְלֵו שבו פסקו הגשמים: "וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים" – זה אב, שהוא עשירי למרחשון שהתחיל הגשם.⁵

רמב"ן בראשית פרק ח פסוק ד – חולק על רש"י

"ותנח התבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש" – כתב רש"י מכאן אתה למד שהיתה משוקעת במים י"א אמה, כפי החשבון הכתוב בפירושיו, והוא כן בבראשית רבה (לג ז). אבל כיון שרש"י מדקדק במקומות אחרי מדרשי ההגדות וטורח לבאר פשטי המקרא, הרשה אותנו לעשות כן, כי שבעים פנים לתורה. ומדרשים רבים חלוקים בדברי החכמים.⁶

בראשית רבה לג ו פרשת נח – ארץ ישראל לא הוצפה במבול

"ויוסף שלח את היונה ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" (בראשית ח יא) – … מהיכן הביאה אותו? רבי אבא בר כהנא אמר: מִשַׁבְשׁוּשִׁים שבארץ ישראל הביאה אותו.⁷ רבי לוי אמר: מהר הַמִשְׁחָה הביאה אותו, שלא הוצפה ארץ ישראל במבול. והוא שהקב"ה אומר ליחזקאל: "אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם" (יחזקאל כב כד).⁸

בראשית רבה לב י פרשת נח – הוויכוח עם השומרוני על הר גריזים

"והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכוסו כל ההרים הגבוהים" (בראשית ז יט) – רבי יונתן עלה להתפלל בירושלים. עבר בפְלָטָנוֹס זה⁹ וראהו שומרוני אחד.¹⁰ אמר לו (השומרוני לר' יונתן): להיכן אתה הולך? אמר לו: לעלות ולהתפלל בירושלים. אמר לו: לא טוב לך להתפלל בהר ברוך זה ולא באותה אשפה?¹¹ אמר לו (ר' יונתן): למה הוא ברוך? אמר לו: שלא הוצף במי המבול. נתעלמה מעיני ר' יונתן לשעה ולא השיבו.¹² אמר לו חַמָרוֹ:¹³ תרשיני ואני משיבו. אמר לו: הן.¹⁴ אמר לו: אם מן ההרים הגבוהים הוא, הרי כתוב: "ויכוסו כל ההרים הגבוהים". ואם מן הנמוכים הוא, לא השגיח בו המקרא ולא החשיבו כלום.¹⁵ מיד ירד לו ר' יונתן מעל החמור והרכיבו ג' מילין, וקרא עליו ג' מקראות: "לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך" (דברים ז יד) – אפילו בַּבֶּהָמִים שבכם. "כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך" (שיר השירים ד ג) – אפילו הריקים שבכם רצופים תשובות כרימון. וגם זה: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי" (ישעיה נד יז).¹⁶

תוספות מסכת זבחים דף קיג עמוד א – הרי ארץ ישראל כוסו בהבל המים

לא ירד מבול לארץ ישראל – תימה והכתיב: "ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים" (בראשית ז) ובבראשית רבה אמרינן דר' ישמעאל ב"ר יוסי ובהמי אחד היו הולכין בדרך …¹⁷ ושמא יש לומר דויכסו כל ההרים היינו ששלט הבל המבול בכל מקום כדאמרינן לקמן דמתו בהבלא, ואותו כותי היה רוצה לומר שלא היה שם לא הבל ולא שום דבר.¹⁸

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא ס – עבודה זרה בראש ההרים הרמים

"אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם" – מפני מה אתם יורשים את אלהיהם? שלא תעשו כמעשיהם ויבואו אחרים וירשו אתכם.¹⁹ רבי יוסי הגלילי אומר: יכול אפילו עובדים את ההרים ואת הגבעות, אַתָ מצוּוֶה לאבדם? תלמוד לומר: "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" – אלהיהם תחת כל עץ רענן ולא עץ רענן אלהיהם, אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהם.²⁰ ומפני מה אָשֵׁרָה אסורה? מפני שיש בה תפיסת יד אדם, וכל שיש בו תפיסת יד אדם אסור.²¹ אמר רבי עקיבה אני אהיה אבין לפניך: כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודה זרה. לכך נאמר: "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן".²²

בראשית רבה צט א פרשת ויחי – למה ניתנה התורה על הר סיני

"לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" (תהלים סח יז) – ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא. רבי יוסי הגלילי פתר המקרא בהרים. בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה בסיני, היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו. זה אומר: עלי התורה ניתנת! וזה אומר: עלי התורה ניתנת! תבור בא מבית אלים וכרמל מאספמיא … אמר הקב"ה: "למה תרצדון הרים גבנונים"? – כולכם הרים גבוהים, אלא כולכם גבנונים²³ … כולכם נעשתה עבודה זרה על ראשיכם. אבל סיני, שלא נעשתה עבודה זרה עליו: "ההר חמד אלהים לשבתו", "וירד ה' על הר סיני", (שמות יט). אע"פ כן: "אף ה' ישכון לנצח" (תהלים שם) – בבית העולמים.²⁴

ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא כח – הר גבוה, טוב ונכון

"ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג כה)²⁵ – הכל קראו אותו הר. אברהם קראו הר, שנאמר: "אשר יאמר היום בהר ה' יראה" (בראשית כב יד),²⁶ משה קראו הר, שנאמר: "ההר הטוב הזה", דוד קראו הר ,שנאמר: "מי יעלה בהר ה' " (תהלים כד ג),²⁷ ישעיה קראו הר שנאמר: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיה ב ב, מיכה ד א)²⁸, גוים קראו אותו הר, שנאמר: "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיה ב ג).²⁹

יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע: אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ: הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים: (תהלים קד טז-יח).³⁰

בראשית רבה יב ט פרשת בראשית – ההרים כמקום של חיים "בהבראם"

"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (בראשית ב ד). אמר רבי יהושע בן קרחה: "בהבראם" – באברהם, בזכותו של אברהם³¹ … א"ר יודן: "בהרים הגבוהים היעלים", אין כתוב כאן, אלא: "הרים הגבוהים ליעלים" (תהלים קד יח)³² – הרים הגבוהים למה נבראו? בשביל היעלים. מה יעלה זו תשה היא מתייראת מן החיה,³³ ובשעה שהיא מבקשת לשתות, הקב"ה מכניס בה רוח של תזזית והיא מקרקשת בקרניה והיא שומעת קולה ובורחת.³⁴ "סלעים מחסה לשפנים" (שם) – השפן הזה, מתחבא תחת הנקיקים מפני העוף שהוא פורח, שלא יאכלנו. ומה בשביל דבר טמא ברא הקב"ה את עולמו, בשביל זכותו של אברהם על אחת כמה וכמה!³⁵

שבת שלום

וגשמים בעיתם וכתיקונם³⁶

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק א: "שאלו את רבי יהושע: בני צרות מה הן? אמר להן: הרי אתם מכניסין את ראשי בין שני ההרים הגבוהים בין דברי בית שמאי ובין דברי בית הלל בשביל שיריצו את מוחי". דיינו אנו אם הכנסנו ראשנו בין ההרים הגבוהים ויצאנו בשלום.