פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר נדרשנו לנושאים דומים בדברינו על כח הבחירה ולפנים משורת הדין בפרשה זו ובדברינו והייתם נקיים מה' ומישראל בפרשת מטות. וגם "בין העומרים" שוֹל שָלְנוּ לנושא זה ודומיו בעקיפין בדברינו קדושים תהיו בפרשת קדושים, אלה פקודי המשכן בפרשת פקודי, מצוות שנצטוו במרה בפרשת בשלח ועוד. ואחרי כל אלה, נקוה שנוסיף נופך ויקוים בנו מאמר חכמינו: "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש" (חגיגה ג ע"א).

 

שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: (דברים יב כח).¹

טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ: (תהלים כה ח).²

 

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשת שובה – טוב וישר ה'

"טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" (תהלים כה ח). שאלו לחכמה: החוטא מהו עונשו? אמרה להם: "וחטאים תרדוף רעה" (משלי יג כא). שאלו לנבואה: החוטא מהו עונשו? אמרה להם: "הנפש החוטאת היא תמות" (יחזקאל יח ד). שאלו לתורה: חוטא מה עונשו? אמרה להם: יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב"ה: החוטא מהו עונשו? אמר להם: יעשה תשובה ויתכפר לו. זהו שכתוב: "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך". אמר ר' פינחס: למה הוא טוב? – שהוא ישר. למה הוא ישר? – שהוא טוב. על כן יורה חטאים בדרך – שהוא מורה לחטאים דרך שיעשו תשובה. לפיכך הושע מזהיר את ישראל ואמר להם: "שובה ישראל".³

מסכת מכות דף י עמודים א-ב – ערי המקלט

תניא: ר' אליעזר בן יעקב אומר: מקלט היה כתוב על פרשת דרכים, כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם. אמר רב כהנא: מאי קרא? "תכין לך הדרך" (דברים יט ג), עשה לך הכנה לדרך. רב חמא בר חנינא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא: "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" – אם לחטאים יורה, קל וחומר לצדיקים.⁴

מדרש תנאים לדברים יב כח – רבי עקיבא ור' ישמעאל  

"כי תעשה הטוב והישר" – הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם, דברי ר' עקיבה. ר' ישמעאל אומר: הישר בעיני שמים והטוב בעיני אדם וכן הוא אומר: "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם" (משלי ג ד).⁵

רמב"ן דברים פרק ו פסוק יח – הנהגות האדם מעבר למצוות

"ועשית הישר והטוב בעיני ה' – על דרך הפשט יאמר תשמרו מצות השם ועדותיו וחקותיו, ותכווין בעשייתן לעשות הטוב והישר בעיניו בלבד … ולרבותינו בזה מדרש יפה, אמרו זו פשרה ולפנים משורת הדין. והכוונה בזה, כי מתחילה אמר שתשמור חוקותיו ועדותיו אשר צוך, ועתה יאמר: גם באשר לא צוך, תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר.

וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני הישוב והמדינות כולם. אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז), לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח), ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז), לא תקלל חרש (שם פסוק יד), מפני שיבה תקום (שם פסוק לב), וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (בבא מציעא קח א), ואפילו מה שאמרו (יומא פו א) פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל ענין תם וישר.⁶

מסכת בבא מציעא דף לה עמוד א – דין שומה חוזרת

אמרי נהרדעי: שומא הדר עד תריסר ירחי שתא. ואמר אמימר: אנא מנהרדעא אנא וסבירא לי שומא הדר לעולם. והלכתא: שומא הדר לעולם. משום שנאמר: "ועשית הישר והטוב".⁷

מסכת בבא מציעא דף קח עמוד א – דין בר מצרא

נהרדעי אמרי: אפילו משום דינא דְבַּר מִצְרָא מסלקינן ליה, משום שנאמר: "ועשית הישר והטוב בעיני ה' " (דברים ו ח).⁸

שולחן ערוך חושן משפט הלכות השבת אבידה סימן רנט סעיף ה

אע"פ שמן הדין במקום שרוב עובדי כוכבים מצויים, אפילו נתן ישראל בה סימן, אינו חייב להחזיר, טוב וישר לעשות לפנים משורת הדין להחזיר לישראל שנתן בה סימן.⁹

זוהר חדש פרשת בראשית דף לא עמוד ב – עץ הדעת טוב וישר

רבי אבא בשם ר' חייא אמר: עץ ממש היה, והיו שנים: האחד הנותן חיים לאדם והאחד שהאוכלו ידע הטוב והרע לדעת הדרך הטוב והישר שיוכשר האדם והדרך הרע שיתקלקל בה האדם. ולפיכך צוהו הקב"ה שלא יאכל ממנו פן ידחה הטוב ויחזיק ברע ועל כן נאמר: "מכל עץ הגן אכול תאכל", זהו עץ החיים שהיה לו לאדם לאכול ממנו והוא לא חטא אלא בעץ הדעת טוב ורע שנצטווה שלא יאכל ממנו.¹⁰

מסכת עבודה זרה דף כה עמוד א – ספר הישר

כתיב: "ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר" (שמואל ב א יח) – מאי ספר הישר? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, דכתיב בהו: "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (במדבר כג י) … רבי אלעזר אומר: זה ספר משנה תורה, ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב: "ועשית הישר והטוב בעיני ה' ".¹¹

מסכת מכות פרק ג משנה טז – הקשר לאיסור אכילת דם

כל חייבי כריתות שלקו – נפטרו ידי כריתתם … דברי ר' חנניא בן גמליאל. אמר ר' חנניא בן גמליאל: מה אם העובר עבירה אחת נוטל נפשו עליה, העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה שתינתן לו נפשו. ר' שמעון אומר: … כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. רבי שמעון בר רבי אומר:  … רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש – ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן, על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות.¹²

פירוש הרמב"ם על המשנה הנ"ל – ממניעת עבירה לעשיית מצווה

… ואמרו: "כל היושב ולא עבר עבירה", אם היה אפשר לו לעשותה ולא מנעו מעשיית אותה העבירה שום מונע כלל, אלא הציווי התורני כמו יוסף הצדיק וכיוצא בו. ואתה יודע לשון התורה בהימנעות מאכילת הדם היאך הבטיח על כך ואמר: "למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' ". כל שכן הנמנע מן התאות הגופניות החמורות אשר האדם מטבעו נוטה אליהן כמו שהזכיר, והתורה היא שהזהירה אותו מהן כדי להכשיר את הנפש שלא תהא שטופה יותר ממה שבטבע. והלכה כר' חנניה בן גמליאל.¹³

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת ואתחנן – קשר לפרקי אבות

"ועשית הישר והטוב". הישר בעיני אדם והטוב בעיני ה'.¹⁴ תנן התם: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.¹⁵ למען ייטב לך. בזכות ועשית הטוב וירשת את הארץ הטובה:

תרגום אונקלוס – תקין וכשר

"כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלהיך" – ארי תעביד דתקין ודכשר קדם יי אלהך.

תרגום יונתן בן עוזיאל: אֲרוּם תַּעַבְדוּן דְּתַקִּין וּדְכָשַׁר קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן:

ובתרגום כתר יונתן (ורטהיימר) חזרה לעברית: כי תעשׂו שתקין ושכשר לפני יי אלהיכם.¹⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נחזור לתוספתא שקלים שהזכרנו בהערה 5 לעיל ולשאלתנו שם מה פשר ההכרעה כר' ישמעאל. נבחן את נוסח התוספתא המלא שם פרק ב הלכה ב: "נכנס לתרום את הלשכה, היו מפשפשין בו בכניסה וביציאה ומדברין עמו משעה שנכנס עד שעה שיצא, לקיים מה שנאמר: והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר: ועשית הישר והטוב בעיני ה' – הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר: אף הישר בעיני שמים. ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. הכריעו חכמים לקיים דברי ר' ישמעאל, שנאמר: כי תעשה הישר בעיני ה' – ואין כאן טוב. ואומר: אל אלים ה' הוא יודע וישראל הוא ידע". פירוש ליברמן על תוספתא זו מסביר שר' עקיבא חולק על הרישא שמפשפשין בכיסי התורם (אולי גם על זה שמדברים עמו) משום שיש בזה משום ביזוי וחשד: "ומספיק שהוא ידאג לעצמו שלא יכנס ללשכה בפרגוד חפות". זו המשמעות של "הישר בעיני אדם", היינו שמעמידים את האדם על חזקת שהוא אדם ישר והגון (שהרי לא כל אחד היה נבחר לתרום את הלשכה). אך ר' ישמעאל סבור שהישרות היא כלפי שמים, היינו קיום הדין וההלכה 'בלי הנחות' ומפשפשים כל אחד וכבוד האדם נדחה (או שמא זה כבודו) – וזוהי הישרות שמופנית כלפי שמים. והכריעו חכמי התוספתא כשיטת ר' ישמעאל, אבל חכמי המשנה הכריעו כר' עקיבא כמשנה בשקלים ג ב. ונראה גם לקשר דין זה לדין של כבוד הבריות מול כבוד שמים, ראו דברינו והתעלמת – פעמים שאתה מתעלם. וכאן ר' ישמעאל הוא המחמיר, אבל הלכה כר' עקיבא וכמשנה, בה אין אזכור לנושא הפשפוש. והרוצה להרחיב, יעיין במאמר של מנחם כהנא על תוספתא זו.