מועדי ישראל

ותשובה ותפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה (מתוך מחזור התפילה לימים נוראים, תפילת מוסף).¹

ירושלמי תענית פרק ב הלכה א – שלושה המבטלין את הגזירה

אמר רבי לעזר: שלושה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואילו הן: תפילה וצדקה ותשובה. ושלושתן בפסוק אחד: "ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו" – זו תפילה, "ויבקשו פני" – זו צדקה, כמה דאת אמר: "אני בצדק אחזה פניך", "וישובו מדרכיהם הרעים" – זו תשובה. אם עשו כן מה כתיב תמן? "ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם" (דברי הימים ב ז יד).²

בראשית רבה מד ב פרשת לך לך – שלושה ועוד

ר' יודן בשם ר' אלעזר אמר: שלושה דברים מבטלים גזירות רעות, ואלו הם: תפילה וצדקה ותשובה. ושלשתם נאמרו בפסוק אחד: "וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם" (דברי הימים ב ז יד). "ויתפללו" – זו תפילה. "ויבקשו פני" – הרי צדקה … "וישובו מדרכם הרעה" – זו תשובה. ואח"כ: "ואסלח לחטאם וארפא את ארצם".³

ר' הונא בשם רב יוסף אמר: אף שינוי שם ומעשה טוב. שנוי השם – מאברהם ושרה.⁴ מעשה טוב – מאנשי נינוה שנאמר: "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה" (יונה ג י).⁵

גמרא ראש השנה טז ע"ב – שינוי מעשה

אמר רבי יצחק: ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם, ושינוי מעשה … שינוי מעשה – דכתיב: "וירא האלהים את מעשיהם", וכתיב: "וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה". ויש אומרים: אף שינוי מקום.⁶

רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ד – שינוי השם והמעשים

מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כוחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו. ומשנה שמו כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים. ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה וגולה ממקומו, שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להיכנע ולהיות עניו ושפל רוח.⁷

מים ביניים הבאים בסעודה

אגב הרמב"ם הנ"ל, באנו בדרך עקיפין למחלוקת מהותית בהגדרת התשובה. עפ"י התלמוד הבבלי והרמב"ם הגדרת התשובה היא רחבה ביותר וכוללת את כל המעשים שראינו לעיל (ומן הסתם חלק מהם ולא בהכרח כולם). שיטת הירושלמי, לעומת זאת, מצמצמת בהכרח את התשובה ומעמידה אותה על הבעת חרטה, ווידוי וקבלה לעתיד וכו', כמו שהרמב"ם עצמו מגדיר בהלכה ב שם: "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד … ויתנחם על שעבר וכו' ". ראו שם. אך תשובה זו איננה המכשיר היחידי לביטול הגזירה. היא עומדת לצד הצדקה והתפילה שהן ערך לעצמן ולא כפופות אליה. אם לא טעינו, נראה שיש כאן הבדל מהותי ומעניין. ומדרש בראשית רבה שמבוסס על הירושלמי פותח פתח להרחבה ואולי למודל ביניים. ועל שיטת הרמב"ם, ההבדל בין הלכה ב והלכה ד בפרק ב, ניתן עוד לדון ומן הסתם עשו זאת גדולים וטובים. נחזור למשולש תשובה – תפילה – צדקה.

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אמר ר"ע – הסדר במקרא: תפילה-תשובה-צדקה

שלושה דברים מבטלין את הגזירה: התפילה והצדקה והתשובה, ושלושתן בתורה ובנביאים ובכתובים. בתורה מנין? שנאמר: "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך". "בכל לבבך" – זו תפילה "ובכל נפשך" – זו תשובה "ובכל מאדך" – זו צדקה. בנביאים, שנאמר: "והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם" (מלכים א ח לה). "והתפללו" – זו תפילה, "והודו את שמך" – זו צדקה, "ומחטאתם ישובון כי תענם" – זו תשובה. בכתובים מנין? שנאמר: "ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו" – זו תפילה, "ויבקשו פני" – זו צדקה, "וישובו מדרכיהם" – זו תשובה.⁸

ספר מהרי"ל (מנהגים) סדר מוסף של ראש השנה – נוסחנו שלא

ותשובה ותפילה וצדקה ודלא כסדר קראי. ואומר ותשובה ותפילה, רוצה לומר ע"י תשובה הקדומה לתפילה וצדקה על דרך "נירו לכם ניר" (ירמיה ד, ג).⁹

הושע פרק י פסוק יב – צדקה-תשובה-תפילה

זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת ה' עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם:¹⁰

פסיקתא רבתי מז תוספתא אחרי מות – מי גדול ממי: תשובה או תפילה

ילמדנו רבינו, אי זו גדולה מזו התפילה או התשובה? למדונו רבותינו, רבי יהודה בן רבי חייא אומר: התשובה מבטלת חצי הגזירה והתפילה מבטלת כל הגזירה. ורבי יהושע בן לוי אומר: התפילה מבטלת חצי הגזירה והתשובה מבטלת כל הגזירה.¹¹

מדרש תהלים (בובר) מזמור יז – הקב"ה נוטל שוחד

ומנין שהקב"ה לוקח שוחד? שנאמר: "ושוחד מחיק רשע יקח" (משלי יז כג).¹² ומה השוחד שנוטל מן הרשעים בעולם הזה? תשובה ותפילה וצדקה. לפיכך כתיב: "מלפניך משפטי יצא" (תהלים יז ב). אמר הקב"ה: בניי, עד ששערי תפילה פתוחין עשו תשובה, שאני לוקח שוחד בעולם הזה. אבל משאני יושב בדין לעתיד לבוא, איני לוקח שוחד, שנאמר: "לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שוחד" (משלי ו לה). לפיכך אמר דוד: "תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך" (תהלים טז יא) – אלו עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.¹³

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תפו – עכשיו שאין מקדש

תנו רבנן: עשר פעמים היה כהן הגדול מזכיר את השם¹⁴ בו ביום הכיפורים: ג' פעמים בווידוי ראשונה וג' פעמים בשניה וג' פעמים בשעיר המשתלח ואחד בגורלות. המצנפת של כהן גדול היתה מכפרת על גסי הרוח, יבוא דבר שבגבוה ויכפר על דבר גבוה. אבנט היה מכפר על הרהור הלב. חושן היה מכפר על הדינים … אפוד היה מכפר על עבודה זרה … מעיל היה מכפר על לשון הרע … ציץ היה מכפר על עזי פנים… כתונת היתה מכפרת על שפיכת דמים … ועכשיו שאין בית המקדש, תשובה תפילה וצדקה מכפרין, שנאמר: "עשה משפט וצדקה נבחר לה' מזבח" (משלי כ"א). ואומר: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה' " (הושע יד ג).¹⁵

גמר חתימה טובה

מחלקי המים