פרשות השבוע

כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד:  (ויקרא כה מב).¹

כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא כה נה).²

זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי: (ישעיהו מד כא).³

אבן עזרא ויקרא פרק כה פסוק מב

וטעם כי עבדי הם – כי אני קניתים מבית עבדים.⁴

מדרש אגדה (בובר) שמות כא ב פרשת משפטים – המצווה הראשונה בפרשה

"כי תקנה עבד עברי". פתח במשפט עבד עברי, לפי שהיו עבדים במצרים, ופדאם הקב"ה ונתן להם חירות. לפיכך צוה לישראל בראשונה שלא לשעבד באחיו בפרך ולא לשעבדו לדורות, כי אם עד השנה השביעית, שנאמר: "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד" (ויקרא כה מב). לפיכך פתח במשפט עבד עברי.⁵

ספרא בהר פרשה ו – שטרי הוא הראשון

(א) כי עבדי הם, שְׁטָרִי קדם עליהם ראשון. אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים – על תניי שלא ימכר ממכרת עבד. דבר אחר: לא ימכרו ממכרת עבד שלא יעמידנו בסמטא ויעמידם על אבן המקח.⁶

(ב) לא תרדה בו בפרך, שלא תאמר בו: הַחֵם את הכוס הזה והוא אינו צריך, הַצֵין לי את הכוס והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבוא. שמא תאמר לצורך עצמי אני עושה, והרי הדבר מסור ללב, שנאמר: "ויראת מאלהיך", הא כל דבר שהוא מסור ללב נאמר בו "ויראת מאלהיך".⁷

מסכת בבא מציעא דף י עמוד א – פועל יכול לחזור בו

אמר רב: פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום!  … דכתיב: "כי לי בני ישראל עבדים" – עבדי הם, ולא עבדים לעבדים.⁸

ירושלמי בבא מציעא פרק ו הלכה ב – מה דינו של אומן

רב אמר: "כי לי בני ישראל עבדים" – אין ישראל קונין זה את זה. א"ר יוחנן: עבד עברי היא מתניתא.⁹

מסכת קידושין דף כב עמוד ב – סיבת הרציעה

רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר¹⁰: מה נשתנה אוזן מכל אברים שבגוף?¹¹ אמר הקב"ה: אוזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי: "כי לי בני ישראל עבדים" – ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו¹² – ירצע.¹³

ורבי שמעון בר רבי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר: מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית?¹⁴ אמר הקב"ה: דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים, בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי "כי לי בני ישראל עבדים" – ולא עבדים לעבדים, והוצאתים מעבדות לחירות, והלך זה וקנה אדון לעצמו – ירצע בפניהם.¹⁵

ירושלמי קידושין פרק א הלכה ב – כמו עבודה זרה

שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי מה ראה העבד הזה לירצע באזנו יותר מכל איבריו? אמר להן: אוזן ששמעה מהר סיני: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"¹⁶ ופירקה מעליה עול מלכות שמים וקיבלה עליה עול בשר ודם, אוזן ששמעה לפני הר סיני "כי לי בני ישראל עבדים" והלך זה וקנה אדון אחר, לפיכך תבוא האוזן ותירצע לפי שלא שמר מה ששמעה אזנו.¹⁷

אבות דרבי נתן נוסח ב פרק מד – עבדים חביבים ממלאכי השרת

ישראל נקראו עבדים, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" ומלאכי השרת נקראו עבדים, שנאמר: "הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה" (איוב ד יח). ואין את יודע איזה חביב זה מזה. כשהוא אומר: "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" –  ישראל אתם חביבין לפני יותר ממלאכי השרת.¹⁸

ספרי במדבר פיסקא קטו – עבדות של מצוות וחובות  

"למען תזכרו" – למה מזכירים יציאת מצרים על כל מצוה ומצוה? משל למה הדבר דומה? למלך שנשבה בן אוהבו, וכשפדאו, לא פדאו לשום בן חורין אלא לשום עבד. שאם יגזור ולא יהיה מקבל עליו, יאמר לו: עבדי אתה! כיון שנכנס למדינה, אמר לו: נעול לי סנדליי וטול לפני כלים להוליך לבית המרחץ. התחיל הבן ההוא מנתק. הוציא עליו שטר ואמר לו: עבדי אתה. כך, כשפדה הקב"ה את זרע אברהם אוהבו, לא פדאם לשום בנים, אלא לשום עבדים. כשיגזור ולא יהיו מקבלים עליהם, יאמר להם: עבדיי אתם. כיון שיצאו למדבר, התחיל לגזור עליהם מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, כגון: שבת ועריות ציצית ותפילין. התחילו ישראל להיות מנתקים. אמר להם: עבדיי אתם, על מנת כן פדיתי אתכם, על מנת שאהיה גוזר ואתם מקיימים.¹⁹

מכילתא דרבי ישמעאל מס' דנזיקין משפטים פרשה יח – הגר עבד כישראל

חביבין הגרים שבכל מקום הוא מכנן כישראל; נקראו בני ישראל עבדים, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים", ונקראו גרים עבדים, שנאמר: "לאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים" (ישעיה נו ו).²⁰

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהר רמז תרסז – מהו השטר הראשון

… תנו רבנן: "ושב אל משפחתו" … רבי מאיר אומר: אף הוא שב למה שהוחזקו אבותיו, ואל אחוזת אבותיו – כאבותיו. וכן בְּגוֹלֶה, כשהוא אומר "ישוב" – לרבות את הרוצח … כדתניא: ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו, לארץ אחוזתו … רבי מאיר אומר: אף הוא שב למה שהוחזקו אבותיו …²¹

"כי עבדי הם" – שטרי קודם עליהם ראשון. "אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים", על תנאי כך הוצאתי אותם מארץ מצרים, שלא יִמָכְרוּ ממכרת עבד.²²

מדרש תהלים (בובר) מזמור קיט – עבד של שני אדונים?

"לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי" (תהלים קיט צד) – אמרו ישראל להקב"ה: יכולה היא פרה לחרוש בב' נירין?²³ לא כך אמרת: "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" (ויקרא כה נה)! – לך אני הושיעני. וכן הוא אומר: "פדני מעושק אדם" (תהלים קיט קלד). לכך נאמר: "לך אני הושיעני".²⁴

במדבר רבה טז כז – האדון מאיר לעבד את הדרך

אמר הקב"ה: כביכול, אדם קונה לו עבד שיהא העבד נוטל הפנס ומאיר לקונו. ואני לא עשיתי כן, אלא אתם עבדי, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" ואני נוטל את הפנס ומאיר לכם.²⁵

דבר אחר: בנוהג שבעולם, אדם קונה עבד שאם יצא לדרך יהא עבדו קודם ומתקן לו איטימסייה.²⁶ ואני לא עשיתי כן, אלא אתם עבדי ואני הייתי מתקן לכם איטימסייה, שנאמר: "וארון ברית ה' נוסע לפניהם … לתור להם מנוחה" (במדבר י לג).²⁷

מדרש תהלים (בובר) מזמור קיג –

"הללויה הללו עבדי ה' " (תהלים קיג א) … אתה מוצא עשרים וששה דורות משברא הקב"ה את עולמו עד שיצאו ישראל ממצרים, ולא אמרו הלל, עד שיצאו משיעבוד מצרים, שהיה של טיט ולבנים ואמרו הלל. ואימתי אמרו? בשעת מכות בכורות. עמד פרעה והלך אצל משה ואהרן בלילה … ואמר להם: קומו צאו מתוך עמי …²⁸ אמרו לו: מבקש אתה לכלות המכה הזאת? אמור: הרי אתם בני חורין, הרי אתם ברשותכם, ואין אתם עבדי, אלא עבדי ה'. התחיל פרעה צווח ואומר: לשעבר הייתם עבדי, אבל עכשיו הרי אתם בני חורין, הרי אתם ברשותכם, הרי אתם עבדי ה' וצריכים אתם להללו שאתם עבדיו, שנאמר: "הללויה הללו עבדי ה' ". וכן הוא אומר: "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה נה), וכן הוא אומר: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל כט).²⁹

שבת שלום

מחלקי המים

"עבדי הזמן- עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבד חופשי

   על כן מבקש כל אנוש חלקו, חלקי ה' אמרה נפשי" –  ר' יהודה הלוי.

מים אחרונים: אוהבי הדרשות החסידיות מוזמנים לעיין בדבריו הנמלצים של ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מחבר הספר דרך פקודיך, על הפסוק השני שהבאנו בראש דברינו: "כי לי בני ישראל עבדים וכו' ", איזה "טעם יש לכוון" בפסוק זה: "להיות שהוציא ד' את עמו ישראל ממצרים לחירות עולם להיות לו לעבדים, והנה מי שלקחו המלך לעבודתו ועשהו חפשי מכל מיני אנגריא כדי שיהיה רק פנוי לעבודתו ולעשות רצונו, הנה מי אשר יערב אל לבו ליקח את העבד המלך³⁰ הזה וישתמש בו בעבדות או ימכרהו ממכרת עבד לאחרים, בוודאי מתחייב ראשו למלך".