פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר נדרשנו במקצת לדמותו של ישמעאל בן אברהם בדברינו הגר, שרה ואברהם בפרשה זו וכמו כן בדברינו גירוש הגר וישמעאל בפרשת וירא. הפעם נרצה להתמקד 'נטו' בדמות זו. מי אתה ישמעאל בנו בכורו של אברהם? מה היו רגשותיו של אברהם כלפי ישמעאל, ושל ישמעאל כלפי אביו שגרש אותו ואת אמו מביתו? מה היו יחסי ישמעאל ויצחק? האם, בדומה לעשו אחיינו, יש להבדיל בין ישמעאל של המקרא וישמעאל ההיסטורי שחז"ל הכירו מזמנם?¹

וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ: וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן: … וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל: (בראשית טז יא-יב).²

רמב"ן בראשית טז יא פרשת לך לך – איך ניתן לו שמו

"וקראת שמו ישמעאל" – הודיע המלאך להגר שיהיה שמו ישמעאל … ואמר לה שהיא תקראנו כן ותזכור כי שמע אלהים אל עניה.³ ואברהם מעצמו קרא שמו כן שישמע אל ויעננו.⁴ או ששרתה עליו רוח הקודש, כדברי רש"י וקרא אותו ישמעאל כי שמע אלהים אל עני אמו כדבר המלאך.⁵ והנכון בעיני כי המלאך צוה להגר שתקראנה כן, והיא יראה בעבור היותה פילגש לקרוא שם לבן אדוניה, וגלתה לו הענין ואברם קיים דבר ה', אבל לא הוצרך הכתוב להאריך בזה.⁶

ירושלמי ברכות פרק א הלכה ו – ארבעה נקראו בשמם טרם לידתם

ארבעה נקראו עד שלא נולדו, ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק: "וקראת את שמו יצחק" (בראשית יז יט). ישמעאל דכתיב: "וקראת את שמו ישמעאל" [שם טז יא]. יאשיהו: "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו" [מלכים א יג ב]. שלמה: "כי שלמה יהיה שמו" [דברי הימים א כב ט]. עד כדון (כאן) בצדיקים, אבל ברשעים: "זורו רשעים מרחם" [תהילים נח ד].⁷

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור א – ישמעאל הוא פריו של אברהם⁸

"אשרי האיש" – זה אברהם … "והיה כעץ שתול על פלגי מים" – שנטלו הקב"ה ושתלו … בארץ ישראל.⁹ "אשר פריו יתן בעתו" – זה ישמעאל. "ועלהו לא יבול" – זה יצחק. "וכל אשר יעשה יצליח" – זה בני קטורה. "לא כן הרשעים" – זה נמרוד וחביריו.¹⁰

בראשית רבה נה ד פרשת וירא – מי חשוב ממי בברית המילה

יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה. זה אומר: אני חביב ממך, שֶׁנִּמַּלְתִּי לשלש עשרה שנה. וזה אומר: חביב אני ממך שנמלתי לשמונה ימים, אמר לו ישמעאל: אני חביב ממך. למה? שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי. באותה שעה אמר יצחק: הלוואי היה נגלה עלי הקב"ה ואומר לי שאחתוך אחד מאיברי ולא אעכב. מיד: "והאלהים נסה את אברהם".¹¹

זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיח – בן אברהם מצחק¹²

"ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק" (בראשית כא ט).¹³ אמר רבי חייא: מיום שנולד יצחק והיה ישמעאל בבית אברהם, לא נקרא ישמעאל בשמו … אמר רבי יצחק: "ותרא שרה" שלא ראתה אותו בעינה שהוא בן אברהם, אלא שהוא בנה של הגר המצרית … דאילו באברהם לא כתיב: "את בן הגר" אלא: "את בנו". בוא וראה לאחר מכן מה כתוב: "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו", ולא כתיב: על אודות בן הגר המצרית.¹⁴

בראשית רבה נג יד פרשת וירא – באשר הוא שם

"ויקרא מלאך אלהים אל הגר" – בזכותו של אברהם. "באשר הוא שם" – בזכות עצמו. יפה תפילת החולה לעצמו יותר מכל. "באשר הוא שם", אמר רבי סימון: קפצו מלאכי השרת לקטרגו, אמרו לפניו: ריבון העולמים, אדם שהוא עתיד להמית את בניך בצמא, אתה מעלה לו באר?¹⁵ אמר להם: עכשיו מה הוא, צדיק או רשע? אמרו לו: צדיק. אמר להם: איני דן את האדם אלא בשעתו.¹⁶

בראשית פרק כה פסוקים ז-י – קבורת אברהם

וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים: וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ:¹⁷

בראשית רבה סב ה – כיבוד אב של ישמעאל

"ואלה שני חיי ישמעאל" – ר' חמא בר עוקבא ורבותינו היו יושבים ומתקשים: מה ראה הכתוב לייחס תולדותיו של רשע כאן?¹⁸ עבר ר' לוי, אמרו: הרי בעל השמועה, נשאל אותו. בא ר' לוי בשם ר' חמא בן חנינא: להודיעך בן כמה שנין נתברך זקנך.¹⁹ "ואלה שני חיי ישמעאל", מה ראה הכתוב לייחס שניו של רשע כאן? ע"י שבא מקדקדה של מדבר לגמול חסד לאביו.²⁰

בראשית פרק כה פסוק יז – פטירתו של ישמעאל בכבוד

וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו:²¹

בראשית פרק כח פסוקים ח-ט – מחלת שמחלה

וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו: וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה:²²

מסכת פסחים דף קיט עמוד ב – אב לא מציל את בנו

מאי דכתיב: "ויגדל הילד ויגמל" (בראשית כא ח) – עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו.²³

ירושלמי נדרים פרק ג הלכה ח – שייך לאומות העולם

משנה: הנודר משובתי שבת – אסור בישראל ואסור בכותים … קונם שאיני נהנה לבני נח – מותר בישראל ואסור באומות. שאיני נהנה לזרע אברהם – אסור בישראל ומותר באומות וכו'.

גמרא: ואין ישמעאל בכלל זרעו של אברהם? – "כי ביצחק יקרא לך זרע" [בראשית כא יב]. ואין עשו בכלל זרע יצחק? א"ר יודן בר שלום: ביצחק – במקצת יצחק.²⁴

רמב"ן בראשית טז יב – פרא אדם ידו בכל ויד כל בו

פרא אדם – לשון רש"י, אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכתוב: "וישב במדבר ויהי רובה קשת". ידו בכל – ליסטים. ויד כל בו – הכל שונאין אותו ומתגרין בו. והנכון … שיהיה איש פרא למוד מדבר, יצא בפעלו משחר לטרף, ויטרוף הכל, והכל יטרפוהו. והענין על זרעו שיגדל ויהיו להם מלחמות עם כל העמים. ורבי אברהם אמר ידו בכל, שינצח מתחלה כל הגוים, ואחר כן יד כל בו, שינוצח בסוף.²⁵

מסכת ברכות דף ז עמוד א – חכמי ישראל ששמם ישמעאל

אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! – אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו.²⁶

איכה רבה פרשה א סימן לא – ישמעאל במדרשי החורבן

שלש שנים ומחצה הקיף אספסיאנוס את ירושלם והיו עמו ארבעה דוכסים: דוכס ערביא, דוכס אפריקא, דוכוס אלכסנדריא, דוכוס פלסטיני. דוכוס ערבייא … אחד אמר קילוס שמו, ואחד אמר: פנגר שמו … התחילו מושלין לפניו משלות:²⁷ חבית שקינן נחש בתוכה, כיצד עושין לו? אמר להם: מביאין חובר וחוברין את הנחש ומניחין את החבית.²⁸ אמר פנגר: הורגין את הנחש ושוברין את החבית. – מגדל שקינן בו נחש, כיצד עושין? אמר להם: מביאין חובר וחוברין את הנחש ומניחין את המגדל. אמר פנגר: הורגין את הנחש ושורפין את המגדל. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לפנגר: שכנים שעושים רעה – לשכונתם הם עושים. עד שאין אתה מלמד (עלינו) סניגוריה, אתה מלמד עלינו קטיגוריה.²⁹

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמעון בן יוחאי – מלכות ישמעאל, עליית האסלאם

אלו הן הנסתרות שנגלו לרבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוי במערה מפני קיסר מלך אדום, ועמד בתפילה ארבעים יום וארבעים לילה והתחיל כך: "ה' אלהים צְבָאוֹת עַד־מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ" (תהלים פ ה). מיד נגלו אליו סתרי הקץ וסתומות והתחיל לישב ולדרוש: "וירא את הקני" (במדבר כד כא). כיון שראה מלכות ישמעאל שהיא באה, התחיל לומר: לא דיינו מה שעשה לנו מלכות אדום הרשעה, אלא אף מלכות ישמעאל! ³⁰

שבת שלום וגשמים בעיתם³¹

מחלקי המים

מים אחרונים: מן הסתם לא סקרנו את כל האישים שכונו בשם ישמעאל במקרא ובחז"ל, אך לנוכח אזכור חורבן בית שני לעיל בו נטלו בני ישמעאל חלק, אי אפשר שלא לחזור ולמנות את ישמעאל של חורבן בית ראשון. הוא ישמעאל בן נתניה "מזרע המלוכה" אשר שיתף פעולה עם בעליס מלך עמון, רצח את גדליה בן אחיקם וגדע באבחת חרב את התקווה האחרונה של יישוב יהודי בארץ אחרי חורבן הבית. ראו הסיפור הקשה הזה במלכים ב פרק כה, וביתר פירוט ואכזריות בירמיהו פרקים מ-מא. וכל כך למה? מסביר פירוש מצודת דוד: "מזרע המלוכה – כאומר בעבור זה הרג לגדליהו בחשבו שאליו ראוי הממשלה כי הוא מזרע המלוכה ולא לגדליה". זה הסוף המפואר של שושלת בית דוד בסוף בית ראשון. אילו רק נשארה שארית פליטה בארץ אליה יכלו לחבור שבי ציון. ראו ירמיהו פרק מ פסוקים ט-יב: "וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וּלְאַנְשֵׁיהֶם לֵאמֹר אַל תִּירְאוּ מֵעֲבוֹד הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם: וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם: וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת שָׁמְעוּ כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן: וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד". כמה חבל!