מים ראשונים: נראה שאין צורך להכביר במילים על חשיבות בית המדרש בעולמה של היהדות. בית המדרש הוא "בית היוצר לנשמת האומה", בו נפרש עולם התורה במלוא אורכו ורחבו, ובו "הישן מתחדש והחדש מתקדש". בית המדרש הוא מקום כינוס חכמים, בעלי תריסין ובקיאים במקרא ומשנה מדרשים ותלמודים, בהלכה ובאגדה – ללימוד ועיון, שינון וחידוש עולם התורה. אך נשאל, האם תיתכן גם "תורה בחוץ"? האם יש מצבים בהם יוצאים חכמים מבית המדרש ולא רק על מנת לפוש קמעא ולהתרווח, אלא על מנת להמשיך את הלימוד, בטבע או ברחובה של עיר? האם ייתכן מצב בו נעצר הדיון בבית המדרש עקב שאלה נכבדה שנותרה ללא מענה, והתשובה נמצאת דווקא מחוץ לכתליי בית המדרש?
תוספתא סוטה פרק ז הלכה ט – אי אפשר שלא יהא חידוש בבית המדרש
מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' לעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין. אמר להם ר' יהושע: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין. אמר להם: אי אפשר שלא יהא חידוש בבית המדרש, שבת של מי היתה? וכו'.1
אבות דרבי נתן נוסח א פרק כא – בין יושבי בית המדרש ויושבי קרנות
מעשה ברבי עקיבא שהיה יושב ושונה לתלמידיו ונזכר לו מה שעשה בילדותו. אמר: מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות בשוק:2
ירושלמי סוכה פרק ב הלכה ח – נצא לחוץ ונלמוד
משנה: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. אמרו בית הלל לבית שמאי: מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את יוחנן בן החורוני ומצאוהו ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית. אמרו להן בית שמאי: משם ראייה? אף הן אמרו לו: אם כך היית נוהג, לא קיימת מצות סוכה מימיך:3
גמרא: לא סוף דבר שולחנו אלא אפילו כדי שולחנו. כמה הוא כדי שולחנו? טפח. רבי יודה בר פזי ורבי אייבו בר נגרי הוון יתיבין אמרין: תנינן אחר שהודו. מי הודה למי, בית שמאי לבית הלל או בית הלל לבית שמאי? אמרין: נצא לחוץ ונלמוד. ונפקון ושמעון: רבי חזקיה רבי אחא בשם רבי יודה בן לוי: לא מצאנו שהודו בית שמאי לבית הלל אלא בדבר זה בלבד.4
שיר השירים רבה פרשה א – עקיבא מבחוץ פנו לו מקום
פעם אחת שהה רבי עקיבא לבא לבית המדרש, בא וישב לו מבחוץ. נשאלה שאלה זו הלכה, אמרו הלכה מבחוץ, חזרה ונשאלה שאלה אמרו תורה מבחוץ, חזרה ונשאלה שאלה אמרו: עקיבא מבחוץ פנו לו מקום, בא וישב לו לפני רגליו של ר' אליעזר.5 ובית מדרשו של רב' אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה. פעם אחת נכנס ר' יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני, וזה שישב עליה דומה לארון הברית.6
מסכת יבמות דף קה עמוד ב – מפסיע על ראשי עם
…7 אדהכי, אתא רבי למתיבתא, אינהו דהוו קלילי יתיבו בדוכתייהו, רבי ישמעאל ברבי יוסי אגב יוקריה הוה מפסע ואזיל.8 אמר ליה אַבְּדָן: מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדוש?9 אמר ליה: אני ישמעאל בר' יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי. אמר ליה: וכי אתה הגון ללמוד תורה מרבי? אמר ליה: וכי משה היה הגון ללמוד תורה מפי הגבורה?10 אמר ליה: וכי משה אתה? אמר ליה: וכי רבך אלהים הוא? 11
מסכת ברכות דף כח עמוד א – ר' זירא נחלש ויצא לחוץ
רבי זירא כי הוה חליש מגירסיה, הוה אזיל ויתיב אפתחא דבי רבי נתן בר טובי, אמר: כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא.12 נפק אתא רבי נתן בר טובי, אמר ליה: מאן אמר הלכה בי מדרשא?13 אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אין הלכה כרבי יהודה דאמר: מתפלל אדם של מוסף ואחר כך מתפלל של מנחה. אמר ליה: רבי יוחנן אמרה? אמר ליה: אין.14 תנא מיניה ארבעין זמנין.15 אמר ליה: חדא היא לך, או חדת היא לך?16 אמר ליה: חדת היא לי, משום דמספקא לי ברבי יהושע בן לוי.17
מסכת עירובין דף כח עמוד ב – ר' זירא מקבל הלכה מפי תלמיד צעיר
רבי זירא כי הוה חליש מגרסיה הוה אזיל ויתיב אפיתחא דרב יהודה בר אמי, אמר: כי נפקי ועיילי רבנן – איקום מקמייהו ואקבל בהו אגרא.18 נפק אתא ינוקא דבי רב, אמר ליה: מאי אגמרך רבך? אמר ליה: כְּשׁוּת – בורא פרי האדמה,19 חזיז – שהכל נהיה בדברו.20 אמר ליה: אדרבה, איפכא מסתברא; האי – מארעא קא מרבי, והאי – מאוירא קא מרבי.21 והלכתא כינוקא דבי רב.22
מסכת הוריות דף יג עמוד ב – תורה מבחוץ ואנו מבפנים?
למחר אמרו ליה: ניתי מר וניתני בעוקצין.23 פתח ואמר.24 בתר דאוקים,25 אמר להם: אם לא למדתי (אמש עם רבי יעקב), הייתם מביישים אותי. ציווה והוציאו אותם מבית המדרש. היו כותבים קושיות בפתק וזרקו שם. מה שהיה פתור – נפתר, ומה שלא נפתר, היו כותבים את התשובות וזרקו (פנימה).26 אמר להו רבי יוסי: תורה מבחוץ ואנו מבפנים? אמר להן רבן [שמעון בן] גמליאל: הכניסו אותם, אבל נקנוס אותם שלא יאמרו דבר הלכה משמם.. העלו לרבי מאיר "אחרים", ולר' נתן – "יש אומרים".27 …
מסכת כריתות דף ו עמוד א – בחוץ, בפנים, בחוץ28
א"ל רב משרשיא לבניה: כי בעיתו למיזל למגמר קמיה רבכון, גרוסו מעיקרא מתניתין, והדר עולו קמי רבכון; וכי יתביתו קמי רבכון, חזו לפומיה דרבכון, שנאמר: "והיו עיניך רואות את מוריך"; וכי גריסיתו שמעתא, גרוסו על מיא, דכי היכי דמשכי מיא תמשוך שמעתכון;
תרגום בעזרת פירוש שטיינזלץ: אמר רב משרשיא לבניו: כאשר אתם רוצים ללכת ללמוד לפני רבכם, תלמדו ותחזרו תחילה על המשניות ואחר כך היכנסו לפני רבכם. וכאשר אתם יושבים לפני רבכם, ראו את פיו של רבכם כשמלמד אתכם, שנאמר: "והיו עיניך רואות את מוריך" (ישעיהו ל כ). וכאשר אתם גורסים וחוזרים על שמועה (הלכה), גירסו אותה על המים, שכמו שנמשכים המים תימשך שמועתכם.29
מסכת חולין דף פו עמוד ב – לא לצאת מבית המדרש30
תא שמע:31 דרבי אבא בנו של רבי חייא בר אבא ורבי זירא היו עומדים בשוק של קיסרי על פתח בית המדרש.32 יצא רבי אמי מבית המדרש ומצא אותם. אמר להם: האם לא אמרתי לכם: בזמן בית המדרש לא תעמדו בחוץ,
שמא יש אדם שמצטרכת לו שמועה, שצריך לברר דבר מה, ויבואו הלומדים בבית המדרש להיטרד33.
רבי זירא נכנס לבית המדרש, רבי אבא לא נכנס.34
מסכת חגיגה דף יד עמוד ב – שילוב עם יפי הטבע35
תנו רבנן: מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור, והיה מהלך בדרך, ורבי אלעזר בן ערך מחמר אחריו. אמר לו: רבי! שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה! אמר לו: לא כך שניתי לכם: ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו? אמר לו: רבי, תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני. אמר לו: אמור. מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור, ונתעטף וישב על האבן תחת הזית. אמר לו: רבי, מפני מה ירדת מעל החמור? אמר: אפשר אתה דורש במעשה מרכבה, ושכינה עמנו, ומלאכי השרת מלוין אותנו, ואני ארכב על החמור? מיד פתח רבי אלעזר בן ערך במעשה המרכבה ודרש, וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה, פתחו כולן ואמרו שירה. מה שירה אמרו – הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות… עץ פרי וכל ארזים הללויה.36
מסכת עירובין דף כט עמוד א – בשוק של טבריה37
אמר רבא: הריני כבן עזאי בשוקי טבריא.38
רש"י: הריני כבן עזאי בשוקי טבריא – יומא בדיחא הוה ליה לרבא, ואמר להו לתלמידיו: השתא צילי דעתאי (צלולה דעתי), והריני מזומן להשיב בחריפות לכל מי שישאלני כבן עזאי, שהיה דורש בשוקי טבריא, ולא היה בימיו עוקר הרים כמותו.39
מסכת פסחים דף סו עמוד א – הרחוב כמשמר ההלכה
אמרו לו: רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו?40 אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הנח להן לישראל אם אין נביאים הן – בני נביאים הן. למחר, מי שפסחו טלה – תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי – תוחבו בין קרניו. ראה מעשה ונזכר הלכה, ואמר: כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון.41
מסכת ברכות כז ע"ב – בו ביום שהעבירו את רבן גמליאל
תנא; אותו היום42 סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו – לא יכנס לבית המדרש.43 ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי … חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי; וחד אמר: שבע מאה ספסלי. חלשה דעתו של רבן גמליאל, אמר: דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל. הראו לו בחלומו כדים לבנים מלאים אפר.44 ולא היא, ההיא ליישב את דעתו, הראו לו.45
תנא: עדיות בו ביום נשנית, וכל היכא דאמרינן בו ביום – ההוא יומא הוה. ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה. ואף רבן גמליאל לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת.46
תוספתא עדויות פרק א הלכה ג – הלל ושמאי לומדים משני גרדיים
הילל אומר: מלא הין מים שאובין של שנים עשר לוג פוסלין את המקוה. שמאי אומר: מלא הין מים שאובין של שלשים וששה לוג פוסלין את המקוה. וחכמים אומרים: לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה. מעשה שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלם והעידו משום שמעיה ואבטליון ששלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו חכמים את דבריהם.47
ולמה הוזכרו שם מקומותיהן ושם אומנותן? והלא אין לך אומנות ירידה אלא גרדי ואין לך מקום בזוי בירושלם כשער האשפות! אלא מה אבות העולם לא עמדו על דבריהם במקום שמועה, על אחת כמה וכמה שלא יעמיד אדם על דברו במקום שמועה.48
מסכת מועד קטן דף טז עמוד א – מחלוקת רבי ורבי חייא
שוב,49 פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק. מאי דרש? – "חמוקי ירכיך כמו חלאים" (שיר השירים ז ב), מה ירך בסתר – אף דברי תורה בסתר. יצא רבי חייא ושנה לשני בני אחיו בשוק, לרב ולרבה בר בר חנה. שמע רבי – איקפד. אתא רבי חייא לאיתחזויי ליה, אמר ליה: עייא,50 מי קורא לך בחוץ? ידע דנקט מילתא בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין.51
ילקוט שמעוני משלי רמז תתקלא – חכמות בחוץ תרונה?
פעם אחת גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק, מאי דרש? "חמוקי ירכיך" – מה ירך בסתר' אף דברי תורה בסתר. והא כתיב "חכמות בחוץ תרונה" (משלי א כ)!52 כדרבא, דאמר כל העוסק בתורה מבפנים התורה מכרזת עליו בשוק, והא כתיב "לא מראש בסתר דברתי" (ישעיהו מה יא)! ההוא ביומא דכלה,53 … "חכמות בחוץ תרונה" – בשעה שהחכם יושב ועוסק בתורה הכל מרננים אחריו ואומרים אשריו לזה שלמד וזכה לחכמה. "ברחובות תתן קולה" – אלו תלמידי חכמים שיושבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומשמיעים את קולם בדברי תורה. "בראש הומיות תקרא" – מה הים הומה בגליו, אף תלמידי חכמים בשעה שיושבים ועוסקים בתורה הם הומים, ולא עוד אלא שקולם ערב לפני הקב"ה, שנאמר: "כי קולך ערב".54
בבא מציעא דף פה עמוד ב – רבי משבח את רבי חייא
כאשר היו רָבִים רבי חנינא ורבי חייא, אמר לו רבי חנינא לרבי חייא: וכי עמי אתה רב? חס ושלום, אם תשתכח תורה מישראל אחזיר אותה בפלפולי!55 – אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא: עמי אתה רב? שעשיתי שלא תשתכח התורה מישראל? מה אני עושה – אני הולך וזורע פשתן ושוזר ממנו רשתות וצד צבאים ומאכיל מבשרם ליתומים. ועושה מגילות (מעורם) וכותב חמישה חומשי תורה (עליהם), ואני הולך לעיר ומלמד לחמישה תינוקות חמישה חומשים ומלמד משנה לשישה תינוקות שישה סדרים.56 ואני אומר להם: עד שאחזור – תְּלָמְדוּ מקרא זה לזה ולָמְדוּ משנה זה לזה.57 עושה אני לתורה שלא תשתכח מישראל. היינו דאמר רבי: כמה גדולים מעשי חייא.58
אבות דרבי נתן נוסח א פרק יב – בשבח בית המדרש
הוא היה אומר אם תבא לביתי אני אבא לביתך. למקום שלבי אוהב לשם רגלי מוליכות אותי: אם תבא לביתי אבא לביתך. כיצד? אלו בני אדם שמשכימים ומעריבים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הקדוש ברוך הוא מברכן לעולם הבא כענין שנאמר: "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כ).59.
מחלקי המים
מים אחרונים: להזכיר שהנושא קיים גם בתרבות העולם. היוונים למדו בחוץ, סוקרטס בפרט. אצל אפלטון ואריסטו התקדשה האקדמיה.
מקובל הביטוי "צא ולמד". למה לא: בוא היכנס ולמד? האם ייתכן שבביטוי צא ולמד מסתתרת גם תוכחה קטנה. דבר זה גלוי וברור לכל ואם היית קצת מתאמץ הכל היה ברור לך יותר. האם ייתכן קשר עם גמרא כריתות, איך רב משרשיא מלמד את בניו כיצד ללמוד תורה?
הפניה למאמר של חזי הכהן?
מאמר שרמי הבטיח
מישהו בשם שפירא?