מיוחדים

מים ראשונים: המילה יחיד או יחידי (ראו הבחנה באתר האקדמיה ללשון עברית) שגורה בפינו כדבר (אדם, חפץ) העומד בפני עצמו ולעתים קרובות גם במובן של מיוחד, היינו בולט ומסוים ביחידותו, גם אם לא יחיד במובן שאין עוד אחרים כמותו. ברמה הגבוהה ביותר הכוונה היא לקב"ה בורא עולם כאמירה בפיוט יגדל המבוסס על י"ג העיקרים של הרמב"ם: "אחד ואין יחיד כייחודו". אולי גם ללמדנו שיחיד, יחידי ומיוחד קרובים ליחד, לאחד ולאחדות, היינו לשלמות המכילה פנים רבות ומגוונות. בפן האחר, "יחיד" עומד כנגד "רבים" בדיונים הלכתיים כגון הכלל: "יחיד ורבים – הלכה כרבים", "יחיד" עומד גם כנגד "רבים" בדיון על רשות היחיד ורשות הרבים בהלכות שבת (עירובין), טומאה, נזיקין ואולי עוד; וכמובן "יחיד" מול "ציבור" בקרבנות, תפילה, תענית ואולי עוד. אבל מסתבר שיש למילה זו גם 'משמעות ביניים' ואפילו להלכה ובה נרצה לדון הפעם.

מסכת תענית דף י עמודים א-ב – מיהו יחיד ומיהו תלמיד (חכם)

משנה: הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים – התחילו היחידים מתענין שלש תעניות …¹

גמרא: מאן "יחידים"? אמר רב הונא: רבנן. ואמר רב הונא: יחידים מתענין שלוש תעניות: שני וחמישי ושני …²

תנו רבנן: אל יאמר אדם תלמיד אני, איני ראוי להיות יחיד,³ אלא: כל תלמידי חכמים יחידים.⁴ אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד?⁵ יחיד – כל שראוי למנותו פרנס על הצבור, תלמיד – כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר, ואפילו במסכת דכלה.⁶

תנו רבנן: לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד – עושה, תלמיד – עושה, דברי רבי מאיר.⁷ רבי יוסי אומר: עושה, וזכור לטוב. לפי שאין שבח הוא לו, אלא צער הוא לו. תניא אידך: לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד – עושה, תלמיד – עושה, דברי רבי שמעון בן אלעזר. רבן שמעון בן גמליאל אומר: במה דברים אמורים – בדבר של שבח, אבל בדבר של צער – עושה, וזכור לטוב, שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו.⁸

ירושלמי תענית פרק א הלכה ד – פרנס על הציבור

משנה: הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין …

גמרא: אלו הם היחידים? אלו שהן מתמנין פרנסין על הציבור. מכיון שהוא מתמנה פרנס על הציבור הוא מתפלל ונענה? אלא מכיון שהוא מתמנה פרנס על הציבור ונמצא נאמן, כדיי הוא מצלייא ומתענייא.⁹

מים ביניים הבאים בסעודה: סוף דבר, נראה שיש מספר אפשרויות לגבי הגדרת "יחיד". האחת, שהוא אכן סוג של תלמיד חכם מיוחד שלא השכלנו לעמוד על הגדרתו המדויקת (אם יש בכלל הגדרה כזו); והשנייה, מי שהוא תלמיד חכם שגם ראוי להתמנות כפרנס (כשיטת הבבלי) או מי שאכן ממונה כפרנס ולאו דווקא התלמיד חכם הכי מובהק (כשיטת הירושלמי). אפשרות נוספת (שלישית), מי שהתמנה פרנס על הציבור ואינו תלמיד חכם בכלל. ודווקא בנושא התעניות על הגשם בה נזכר מונח זה במשנה. התלמודים משנים את פשט המשנה וקובעים שכל תלמיד (חכם) שרוצה להצטרף לתענית היחידים (אולי כל אדם) יכול לעשות להצטרף ל"יחידים". ואין בזה משום יוהרה או נטילת השם, משום שהוא מצטער ומשתתף בצער הציבור ואינו עושה זאת לשבחו או להנאתו.

ירושלמי ברכות פרק ב הלכה ח – יחיד בקריאת שמע

משנה: חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא. רשב"ג אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול:¹⁰

גמרא: תני:¹¹ כל דבר שהוא של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד – עושה. תלמיד חכם – עושה ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד – עושה, תלמיד חכם – עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור.¹²

ויקרא רבה ל ז – היחידים בעשרת ימי תשובה

"ולקחתם ביום הראשון" … ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: משל למדינה שחייבת ליפס (מס) למלך והלך המלך לגבותה. בתוך עשרה מילין יצאו גדולי המדינה וקלסוהו – התיר להם שליש … בתוך חמשה מילין יצאו בינוני המדינה וקלסוהו – התיר להם עוד שליש. כיון שנכנס למדינה יצאו כל בני המדינה אנשים ונשים וטף וקלסוהו – והתיר להם הכל. אמר להם המלך: מה שהלך הלך, מכאן נתחיל החשבון. כך בערב ראש השנה גדולי הדור מתענין והקב"ה מתיר להם שליש מעונותיהן. ומראש השנה ועד יום הכיפורים היחידים מתענין והקב"ה מתיר להם שליש מעונותיהן. וביום הכיפורים כולן מתענין אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל: מה שהלך הלך, מכאן נתחיל החשבון.¹³

מסכת חגיגה פרק ב משנה א – דרישה במעשה מרכבה

אין דורשין בעריות בשלושה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו.¹⁴

מסכת סנהדרין דף ד עמוד ב – דן יחידי

תנו רבנן: דיני ממונות בשלושה, ואם היה מומחה לרבים – דן אפילו יחידי. אמר רב נחמן: כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי. וכן אמר רבי חייא: כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי.¹⁵

מסכת עדויות פרק ה משנה ז – הנח דברי היחיד

אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין.¹⁶

מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה – כל אדם הוא יחידי, כל אדם הוא עולם

לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחד מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחבירו: אבא גדול מאביך, ושלא יהו מינין אומרים: הרבה רשויות בשמים. ולהגיד גדולתו של הקב"ה –  שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם.¹⁷

מחלקי המים

מים אחרונים: תם ולא נשלם. נראה שלא מצאנו הגדרה טובה ל"יחיד" או "יחידים", אבל התבשמנו מעט ממקורות שונים ונאים. ראו פירוש מלאכת שלמה על המשנה במסכת תענית בה פתחנו (הערה 1 לעיל) שמפרש: "תלמידי חכמים המיוחדים במעשיהם". כך הוא מבין את "רבנן" של רב הונא בגמרא. במעשים, ולא רק בלימוד. וכל היודע על מקורות נוספים או אולי הגדרה טובה יותר מי הם ה"יחידים", אנא יחיש שמועתו הטובה אלינו בהקדם.