מועדי ישראל

מים ראשונים:¹ את גשמי היורה הצפויים לרדת במהלך חודש חשוון ותחילת כסלו, חלקו חכמי המשנה והתלמוד לשלוש תת-עונות, רביעות בלשונם: רביעה ראשונה שזמנה בערך השבועיים הראשונים של חודש חשוון, שנייה – השבוע השלישי ורביעה שלישית בסוף חשוון תחילת כסלו. את מקור השם "רביעה" נראה להלן ועכ"פ איננו נובע מהמילה "רבע" כחלק משלם. בחרנו הפעם בנושא מורכב שיש בו חישובים מורכבים, נוסחים שונים במקורות ושיטות שונות בראשונים. לפיכך יהיו דברינו בו כלליים. ונפתח בסוגיה בגמרא תענית בבלי.

מסכת תענית דף ו עמוד א – יורה, מלקוש ורביעה

תנו רבנן: יוֹרֶה – שֶׁמּוֹרֶה את הבריות להטיח גגותיהן,² ולהכניס את פירותיהן, ולעשות כל צרכיהן. דבר אחר: שֶׁמְּרַוֶּה את הארץ וּמָשְׁקָהּ עד תהום, שנאמר: "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ" (תהלים סה יא). דבר אחר: יורה – שיורד בנחת ואינו יורד בזעף.³ או אינו יורה אלא שמשיר את הפירות, ומשטיף את הזרעים, ומשטיף את האילנות?⁴ – תלמוד לומר מלקוש, מה מלקוש לברכה – אף יורה לברכה.⁵ או אינו מלקוש אלא שמפיל את הבתים ומשבר את האילנות ומעלה את הסקאין?⁶ – תלמוד לומר יורה, מה יורה לברכה – אף מלקוש לברכה.⁷ ויורה גופיה מנלן?⁸ – דכתיב: "וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן" (יואל ב כג).⁹

תנו רבנן: יורה במרחשון, ומלקוש בניסן. אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן, או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר?¹⁰ – תלמוד לומר: "בעתו".¹¹ מלקוש, אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל: דבר שמל קשיותיהן של ישראל. דבי רבי ישמעאל תנא: דבר שממלא תבואה בְּקַשֶּׁיהָ. במתניתא תנא: דבר שיורד על המלילות ועל הקשין.¹²

תנו רבנן: יורה במרחשון ומלקוש בניסן. אתה אומר יורה במרחשון, או אינו אלא בחודש כסליו? תלמוד לומר: "בעתו יורה ומלקוש" – מה מלקוש בעתו, אף יורה בעתו¹³ … תניא אידך: יורה במרחשון ומלקוש בניסן, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: יורה בכסליו. מאן חכמים? – אמר רב חסדא: רבי יוסי היא.¹⁴

דתניא:¹⁵ איזו היא רביעה ראשונה?¹⁶ הַבַּכִּירָה בשלושה במרחשון, בינונית – בשבעה בו, אֲפִילָה – בשבעה עשר בו, דברי רבי מאיר.¹⁷ רבי יהודה אומר: בשבעה ובשבעה עשר, ובעשרים ושלושה. רבי יוסי אומר: בשבעה עשר, ובעשרים ושלושה, ובראש חדש כסליו. וכן היה רבי יוסי אומר: אין היחידים מתענין עד שיגיע ראש חדש כסליו. אמר רב חסדא: הלכה כרבי יוסי.¹⁸ … כמאן אזלא הא דתניא, רבי שמעון בן גמליאל אומר: גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה – אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה ושלישית, כמאן – כרבי יוסי.¹⁹

תוספתא תענית פרק א – שאילת הגשמים קשורה במועדי הרביעה

הלכה ב: מימתיי²⁰ שואלין את הגשמים? משתגיע זמנה של רביעה. אם היתה שנה חסירה, נותנין לה חסרונה; אם לאו הולכין אחר סדרן. דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לעולם הולכין אחר סדרן אם היתה שנה מעוברת נותנין לה עיבורה.²¹

הלכה ד: … כמה גשמים יורדין ויהא בהן כדי רביעה? מלוא כלי של שלושה טפחים, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: ראשונה טפח, שניה טפחיים, ורביעה שלושה טפחים.²² אמר ר' שמעון בן לעזר: אין לך כל טפח וטפח שיורד מלמעלה שאין הארץ פולטת כנגדו טפחים. וכן הוא אומר: "תְּהוֹם־אֶל־תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ וכו' " (תהלים מב ח). למה נקרא רביעה? שרובעת את הארץ.²³

תוספתא טהרות פרק ז הלכה ח – ימות הגשמים

ואלו הן ימות החמה: משתיעקר תבואה מתוכה. אלו הן ימות הגשמים: משתרד רביעה שניה.²⁴

אבות דרבי נתן נוסח א פרק ג – אינך יודע איזה יכשר

"בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ־זֶה וְאִם־שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים" (קהלת יא ו).²⁵

רבי דוסתאי ברבי ינאי אומר: אם בִּכַּרְתָּ וזרעת ברביעה ראשונה, שוב ולך וזרע ברביעה שנייה, שמא ירד ברד לעולם וילכדו ראשונים ויתקיימו אחרונים. כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה או שניהם נתקיימו בידך והם שניהם כאחת טובים, שנאמר: "בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך" (קהלת יא ו). אם בכרת וזרעת ברביעה ראשונה ושניה, שוב לך וזרע ברביעה שלישית שמא יבא שדפון לעולם וישדפו ראשונות ויתקיימו אחרונות: "כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה או שניהם כאחד טובים, שנאמר: "בבקר זרע את זרעך וגו' " (שם).²⁶

רבי ישמעאל אומר: אם למדת תורה בילדותך, אל תאמר איני לומד בזקנותי, אלא לְמוֹד תורה, כי אינך יודע איזה יכשר. אם למדת תורה בשעת העושר, אל תשב לך בשעת העוני. אם למדת תורה בשעת שביעה, אל תשב לך בשעת רעבה. אם למדת תורה בשעת הריוח, אל תשב לך בשעת הדחק, לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח, שנאמר: "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך" (שם).²⁷

אבות דרבי נתן נוסח א פרק ג – הרוחות המספרות²⁸

מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני אחד בשני בצורת. הקניטתו אשתו, הלך ולן בבית הקברות ושמע שתי רוחות שמספרות זו עם זו ואומרת חדא לחברתה: חברתי, בואי ונשוט בעולם ונראה מה פורענות באה לעולם. אמרה לה: חברתי, איני יכולה לצאת מפני שקבורה אני במחצלת של קנים.²⁹ אלא לכי את ומה שאת שומעת אמרי לי. הלכה ובאתה אצלה, אמרה לה חברתה: כלום שמעת מאחורי הפרגוד מה פורענות באה לעולם? אמרה לה: שמעתי שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו. הלך הוא³⁰ וזרע ברביעה שניה. של כל העולם בָּרָד לָקָה אותה, ושלו לא לקה.

לשנה אחרת הלך ולן בבית הקברות³¹ ושמע שתי רוחות שמספרות זו את זו ואומרת אחת לחברתה: בואי ונשוט בעולם ונראה מה פורענות באה לעולם. אמרה לה: חברתי, לא כך אמרתי לך? איני יכולה לצאת מפני שאני קבורה במחצלת של קנים. אלא לכי את ומה שאת שומעת אמרי לי. הלכה ובאתה אצלה, אמרה לה: כלום שמעת מאחורי הפרגוד? אמרה לה: שמעתי שכל הזורע ברביעה שניה שידפון מלקה אותו. הלך (החסיד) וזרע ברביעה ראשונה. בא שידפון לעולם, של כל העולם נשדף ושלו לא נשדף. אמרה לו אשתו: מפני מה פורענות שבא לעולם של כל העולם לקה ונשדף ושלך לא לקה ולא נשדף? סִפֵּר לה המעשה. לימים נפלה קטטה בין אשתו של אותו חסיד לבין אִמָהּ של אותה ריבה, אמרה לה: לכי ואראך בתך שהיא קבורה במחצלת של קנים. לשנה אחרת הלך ולן בבית הקברות ושמע אותן שתי רוחות שמספרות זו את זו. אמרה לה: חברתי, בואי ונשוט בעולם ונשמע מה אומרים אחורי הפרגוד. אמרה לה: חברתי, הניחי לי, דברים שבינך לביני כבר נשמעו בין החיים.³²

שבת שלום וחורף טוב

מחלקי המים³³

מים אחרונים: למידע נוסף בנושא המורכב של רביעות היורה, ראו הדף של דרור פיקסלר בדפי פרשת השבוע של אוניברסיטת בר אילן.