מסכת תענית דף ז עמוד א
אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים? דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה א)1 – לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.2
מסכת בבא קמא דף פב עמוד א
עשרה תקנות תיקן עזרא: … ושיהו קוראין בשני ובחמישי … דתניא: "וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים" (שמות טו כב) – דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה א), כיון שהלכו שלושת ימים בלא תורה נִלְאוּ.3 עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת, וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי, וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת, כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה!4
מדרש תנחומא פרשת ויקהל סימן ח
ולכך נמשלה התורה למים שנאמר: הוי כל צמא לכו למים, כשם שאין אדם מתבייש לומר לחברו השקני מים, כך לא יתבייש לומר לקטן ממנו למדני תורה למדני דבר זה. וכשם שהמים כל הרוצה לשתות ישתה בלא מחיר, כך כל הרוצה ללמוד תורה לומד בלא מחיר ובלא כסף שנאמר: "לכו שברו בלא כסף ובלא מחיר". ולמה נתנה התורה במדבר? לומר מה המדבר מופקר לכל בני אדם אף דברי תורה מופקרין לכל מי שירצה ללמוד.5
ספרי דברים פיסקא מח
רבי עקיבה אומר: הרי הוא אומר: "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ" (משלי ה טו). באר6 מתחילתו אין יכול להוציא טיפת מים מאליו – לא היה אלא מה שבתוכו. כך תלמיד מתחילתו לא למד כל דבר – לא היה אלא מה שלמד. "ונוזלים מתוך בארך" – דומה לבאר, מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה, כך באים תלמידים ולמדים הימינו. וכן הוא אומר: "יפוצו מעינותיך חוצה" (משלי ה טז).7 נמשלו דברי תורה למים – מה מים חיים לעולם, כך דברי תורה חיים לעולם, שנאמר: "כי חיים הם למוצאיהם" (משלי ד כב).8 מה מים מעלים את הטמאים מטומאתם, כך דברי תורה מעלים את הטמאים מטומאתם, שנאמר: "צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ" (תהלים קיט קמ).9 מה מים משיבים נפשו של אדם … כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם, שנאמר: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהלים יט ח). מה מים חנם לעולם,10 כך דברי תורה חינם לעולם, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה א). מה מים אין להם דמים, כך דברי תורה אין להם דמים,11 שנאמר: "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישווע בה" (משלי ג טו). או מה מים אין משמחים את הלב, כך דברי תורה אין משמחים את הלב? תלמוד לומר: "כי טובים דודיך מיין" (שיר השירים א ב).12
ספרי דברים פיסקא שמג
"מימינו אש דת למו" – מגיד שדברי תורה משולים באש.13 מה אש נתנה מן השמים, כך דברי תורה נתנו מן השמים, שנאמר: "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמות כ יח). מה אש חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם.14 מה אש קרוב לה אדם נכוה רחוק ממנה צונן, כך דברי תורה כל זמן שאדם עמל בהם חיים הם לו פרש מהם ממיתים אותו.15 מה אש משתמשים בה בעולם הזה ולעולם הבא, כך דברי תורה משתמשים בהם בעולם הזה ולעולם הבא.16 מה אש כל המשתמש בה עושׂה גופו רושם, כך דברי תורה כל המשתמש בהם עושה גופו רושם.17 מה אש עמלים בה ניכרים בין הבריות, כך תלמידי חכמים ניכרים בהילוכם ובדבורם ובעטיפתם בשוק.18 אש דת למו – אילולא דת שנתנה עמה אין אדם יכול לעמוד בה.19
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ד
"והר סיני עשן כולו" … מפני מה? "מפני אשר ירד עליו ה' באש". מגיד שהתורה אש, ומאש ניתנה, ובאש נמשלה. מה דרכה של אש, שאם קרב אדם אצלה נכווה, רחק ממנה צונן, אין לו לאדם אלא להתחמם כנגד אורה.20
מסכת תענית דף ז עמוד א
אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב: "ברזל בברזל יחד" (משלי כז ), לומר לך: מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו – אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה. אמר רבה בר בר חנה: למה נמשלו דברי תורה כאש, שנאמר: "הלוא כה דברי כאש נאם ה' " (ירמיהו כג כט)21 – לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד – אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי. והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא: מאי דכתיב: "חרב אל הבדים ונואלו" (ירמיהו נ לו) – חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד בתורה.22 ולא עוד אלא שמיטפשין …
רמב"ן הקדמה לתורה
אבל מה אעשה ונפשי חשקה בתורה. והיא בלבי כאש אוכלת בוערה.23
חג שמח
ולימוד מחכים ומהנה
מחלקי המים