פרשות השבוע

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא־נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא־מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר־לָנוּ אֶל־עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:  (דברים ל יא-יד).¹

אין סודות ונסתרות – התורה גלויה ומצויה לכל

לא נפלאת היא ממך – לא מכוסה היא ממך (רש"י על הפסוק).²

דברים רבה פרשה ח – לימוד התורה צעד אחרי צעד³

רבותינו אומרים: הטיפש הזה נכנס לבית הכנסת ורואה אותם עוסקים בתורה. והוא אומר להם: היאך אדם למד תורה תחילה? אומרים לו: תחילה קורא במגילה⁴ ואח"כ בספר ואח"כ בנביאים ואח"כ בכתובים. משהוא גומר את המקרא שונה את התלמוד ואח"כ בהלכות ואח"כ באגדות.⁵ כיון ששומע כך אומר בליבו: אימתי אני למד כל זאת? וחוזר מן השער. אמר רבי ינאי: למה הדבר דומה? לכיכר שהיה תלוי באויר.⁶ טיפש אומר: מי יוכל להביאו? ופקח אומר: לא אחד תלה אותו? מביא סולם או קנה ומוריד אותו.⁷ כך כל מי שהוא טיפש אומר: אימתי אקרא כל התורה? ומי שהוא פיקח מהו עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה. אמר הקב"ה "לא נפלאת היא" ואם נפלאת היא? "ממך"⁸ –  שאין אתה עסוק בה.⁹

לתת מעצמך – להתאמץ

א"ר אבדימי בר חמא: לא נפלאת היא ממך, מה תלמוד לומר "ממך"? שאפילו אומרים לך חתוך מבשרך ולמוד תורה – אתה ראוי לחתוך¹⁰; כל שכן שאין את חותך. "לא בשמים היא" – שאפילו אומרים לך עשה סולמות ועלה לשמים ולמוד תורה – אתה ראוי לעלות; כל שכן שאין אתה עולה. "ולא מעבר לים היא" – שאפילו אומרים לך עבור עליה את הים – אתה ראוי לעבור; כל שכן שאין אתה עובר. שנאמר: "כי קרוב אליך הדבר מאד". "בפיך" – הוצא הדברים מפיך.

תורה לבני אדם ולא למלאכים

"כי המצוה הזאת וכו' ". הלכה, אדם מישראל שעומד לקרות בתורה, כיצד מברך? כך שנו חכמים: "הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה".¹¹ ומנין שטעונה ברכה לפניה? שכתוב: "ברוך אתה ה' " (תהלים קיט יב)  ואח"כ "למדני חוקיך" – הרי ברכה לפניה. ומנין שטעונה ברכה לאחריה? …¹²

רבנן אמרי: אמר הקב"ה: אם ברכת את התורה לעצמך אתה מברך …שנאמר: "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים" (משלי ט יא). ואם תאמרו: שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה? לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם. שמלאכי השרת נתאוו לה ונעלמה מהן … אמר להם: בני, ממלאכי השרת היא נפלאת, אבל מכם אינה נפלאת. מנין? ממה שקרינו בענין: "כי המצוה אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך".¹³

פליאה אך לא נפלאת – מחלוקת דוד ומשה

זה שהכתוב אומר: "פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה" (תהלים קלט ו)¹⁴ – פליאה דעת ממני, כסויה … זו דעתה של תורה. "נשגבה לא אוכל לה" – קשה היא ועומדת לפי כחי … אמר הקב"ה לדוד: אתה אמרת פליאה דעת ממני, כבר קדמך משה רבך ואמר: "לא נפלאת היא ממך".¹⁵

ללמוד מעבודת האדמה ומלאכות כפיים

"לא נפלאת היא ממך" – כך אמר להם משה: אם מבקש אתה לעסוק על התורה תן דעתך עליה כשם שהפועלים נותנין דעתם למלאכתן, ואתה עומד עליה. אמר ישעיה: "הכל היום יחרוש החורש לזרוע יפתח וישדד אדמתו" (ישעיה כח כד) – בתחילה הוא עושה תלמים רחבים, ואח"כ ישדד אדמתו עושה תלמים קטנים. "הלא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמון יזרוק" (שם כח כה) – לא כשם שזורע את הקצח זורע את הכמון, אלא והפיץ קצח וכמון יזרוק, יש ארץ שיפה לזרוע חטים, ויש ארץ שיפה לזרוע שעורים, והוא זורעה ואינו נותן של חטים בתוך של שעורים. אמר להם הקב"ה: כמה דעת ותבונה היא מבקשת, עד שאתם למדין אתם בארץ למדו אתם מן התורה …¹⁶ ראה כמה דעת היא מבקשת, והתורה אם אתה נותן דעתך עליה, לא נפלאת היא ממך.¹⁷

א"ר אלעזר: כל מי שמבקש לעמוד על התורה משכים ומעריב עליה ונותן נפשו עליה ואח"כ הוא עומד עליה. מעשה היה בר' אליעזר שאיחר בשנתו ועמד ומצא הזבלים מוציאין זבל לאשפה, אמר: עד עכשיו הייתי קורא ולא הייתי יודע, "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראה ה' " (משלי ב ד), ואף לא כְּזַבָּל בקשתי את התורה שקדמו אותי הָזַבָּלִים.¹⁸

שבת שלום ושנה טובה

תכלה שנה וקלקלותיה, תחל שנה וברכותיה¹⁹

מחלקי המים²⁰