מועדי ישראל

וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה: בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד: וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם: כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע: (קהלת יב ט-יד).¹

פירוש דעת מקרא לפסוק

"ויותר מהמה" – נוסף על דברי חכמים אלה שכונסו בספר הזה … היזהר מעשות, מלקנות ולקבץ ספרים הרבה, ולהג – כי קריאה ועיון בספרים רבים, היא רק יגיעת בשר – מייגעת את הגוף ואינה מרבה חכמה.²

רש"י על הפסוק, קהלת יב יב

ויותר מהמה בני היזהר – ויותר מיושר דברי אמת דברים הכתובים בספרים הנזכרים למעלה: בני היזהר – לשמור דברי חכמים. ואם תאמר: אם יש בהם צורך למה לא נכתבו? "עשות ספרים הרבה אין קץ" – אם באנו לכתוב לא הספקנו.³

ולהג הרבה יגיעת בשר – ואם לתת לב לגירסא חבילות יותר ממה שאין הלב משיג, יגיעה היא לבריות שאין להשיג.⁴

מסכת עירובין דף כא עמוד ב

דרש רבא: מאי דכתיב: "ויותר מהמה בני היזהר עשות ספרים הרבה וגו' (קהלת יב יב)? בני! היזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה. שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה, ודברי סופרים – כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה.⁵ שמא תאמר: אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו? – אמר קרא: "עשות ספרים הרבה אין קץ".⁶

במדבר רבה פרשת נשא פרשה יד סימן ד

דבר אחר: "ויותר מהמה בני הזהר" – א"ר אבא סרונגיא:⁷ אם יאמר לך אדם למה לא ניתנו בכתב דברי סופרים כשם שניתנו דברי תורה? אמור לו: לפי שאי אפשר לכתוב כל דבריהם. זהו שכתוב: "ויותר מהמה בני הזהר – מהו "מהמה"? מהומה נכנסת בך אם באת לכתוב דברי סופרים. למה? שאילו באת לכתוב דבריהם, אין קץ וסוף לדבריהם לעשות ספרים. זהו שכתוב: "עשות ספרים הרבה אין קץ".⁸

….

"ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה" – אמר הקב"ה: כ"ד ספרים כתבתי לך, הזהר ואל תוסף עליהם. למה? "עשות ספרים הרבה אין קץ" – כל מי שקורא פסוק שאינו מכ"ד ספרים, כאילו קורא בספרים החיצונים … שכל העושה כן אין לו חלק לעולם הבא, כמו שכתוב:  "ואתה לך לקץ" (דניאל יב יג), הרי לך המוסיף ספר מהו עונשו.⁹

מסכת נדרים דף כב עמוד ב

אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא חטאו ישראל – לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא. מאי טעמא? "כי ברוב חכמה רוב כעס" (קהלת א יח).¹⁰

פירוש אלשיך לספר דניאל, הקדמת המחבר

… והנה עד כה ברכני ה' ובו בטח לבי יגמור בעדי יתן חן יהיו לרצון אמרי פי. ויהיה הספר הזה נושא חן בעיני כל רואיו ישמחו לראות. ואם ככה הוא עושה לי, אניף ידי לעשות ספרים הרבה מאשר דרוש דרש משה, מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים ומדרש אגדה. כי אדעה מצא חן איש בער לא ידע בעיני ה' אלקי הצבאות.¹¹

מרכבת המשנה לר"י אלאשקר על אבות פרק ד משנה ה

אמנם הלמד על מנת לעשות, כוונתו היא שהמעשה עיקר. וגם הלומד על מנת לעשות הוא שכוונת לימודו הוא לחבר ספרים, שבוודאי האיש כמו זה שכרו גדול וזהו מאמר שלמה ע"ה: ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה (קהלת יב, יב) וגו'. כלומר, היזהר בכל יכולתך שתניח ברכה אחריך, שאם לא כן תשתכח התורה.¹²

חיי אדם הקדמה כוללת¹³

אמר המחבר ראיתי לכתוב הקדמה כוללת על כל החיבורים, אשר זיכני ה' לחבר. והנה ספר חיי אדם וחכמת אדם ושערי צדק, כבר יצאו לאור ונתקבלו בכל הגולה, ונהנין מהם גדולים וקטנים. והנה זכני ה' לחבר עוד איזה חיבורים והם בכתובים תחת ידי, ובחסד עליון אקוה שיודפסו כולם … והנה באתי כמתנצל על דברות בני אדם מה יתרון לאדם זה, בגעגועיו שיודפסו חיבוריו, ומקרא מלא: "עשות ספרים הרבה אין קץ". לזאת אודיעך קשט אמרי אמת ותדע כונתי באמת, כי חס ליה לזרעא דאבא, וחלילה לי לעשות התורה כקרדום לחתוך בו או עטרה להתגדל, ואפתחה במשל פי.¹⁴

נחלת שבעה, הקדמה¹⁵

וזהו שאמר שלמה המלך עליו השלום: עשות ספרים הרבה אין קץ, ורצונו לומר, אחרי שאנו מפוזרין בגלות ועדיין לא זכינו לקץ הגאולה, אנו צריכין לעשות ספרים הרבה. כמו שכתב בספר לוחות הברית בהקדמת תולדות אדם דף ט"ו, כי מתחילה היו מבינים בלא פירוש ואח"כ היו צריכין לפירוש ואח"כ פירוש על פירוש, כי בזמן הגאולה תשיב התורה לאכסניא ולאיתנה הראשון ללמוד בעל פה.¹⁶

פנים יפות פרשת כי תשא

ולפי שאין להבין מתוך הכתב פירוש הדברים, ע"ז ניתנה התורה שבע"פ מפי משה רבינו ע"ה שמסרה ליהושע ויהושע לזקנים … וכן בכל דור ודור היא התורה המקובלת בידינו. אבל תורה שבע"פ היפך הדבר, כי מפי הכתב א"א להבין שורש הכוונה, כמו המקבל מפי רבו שמסביר לו כוונת הדברים שלא יסתפק בו, כאשר קרה באמת בדורות האחרונים שנחלקו בספרי ראשונים בכוונתם מחלוקת רבות במאוד ע"כ הזהיר שלא יקבלו מכתב רק פנים אל פנים. ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה: עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר, כי א"א לפרש בכתב באר היטב שלא יפול בו מן הספיקות … כי אחז"ל [כתובות קיא א] אינו דומה לומד מעצמו ללומד מרבו.¹⁷

שבת שלום ומועדים לשמחה

מחלקי המים

מים אחרונים 1: אם נחזור ונקרא בעיון את פירוש רש"י לפסוק, שהבאנו בראש הדף, נראה שהסכנה בריבוי הספרים היא כפולה: הן מצד הכתיבה והן מצד הקריאה. מצד הכתיבה, שכן כמה שלא תכתוב לא תצליח להקיף את הנושא. וכלשון רש"י: "אם באנו לכתוב לא הספקנו. ומצד הקורא שנאלץ כעת להתמודד עם מידע כתוב רב נוסף, וכדברי רש"י: "לתת לב לגירסא חבילות יותר ממה שאין הלב משיג, יגיעה היא לבריות שאין להשיג" – כיצד ניתן לקרוא את כל מה שנכתב על נושא מסוים? האם המחשב בדורנו מסייע? מחד גיסא, וודאי שכן, בשמירה, בקריאה ובחיפוש. אך מאידך גיסא, המחשב מסיע לייצר 'ספרים הרבה' בקצב מהיר בהרבה. אז מה נעשה?

מים אחרונים 2: על מנת לא לעבור על ציוויו של קהלת הוא שלמה (ועל איכות הסביבה), מפעל מחלקי המים נשען על המדיה האלקטרונית ומייצר דף קצר לכל מועד ושבת ואין בדעתנו להוציא לאור ספר מודפס. כל הרוצה, מוזמן לפנות אל מקורות המים, לשאוב מלוא החופניים ולהדפיס כרצונו דבר קצר ודָבוּר על אופניו, בשבתו ומועדו.