מועדי ישראל

כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב: (קהלת פרק א פסוק יח).¹

דעת מקרא על הפסוק – החכם רואה את החסרונות

פתגם המסכם את תוצאות הרדיפה אחרי חכמה. ברוב חכמה – ככל שתרבה החכמה. רוב כעס – כן ירבה הצער של החכם, מפני שאינו יכול להגיע אל תכליתה ומפני שהוא מטיב לראות את חסרוניו וגם את הפגמים בחברה. ויוסיף דעת – זה אשר יוסיף לדעת יתר על אחרים, יוסיף מכאוב – לעצמו.²

אבן עזרא על הפסוק – כעס וכאב על ארעיות החיים

כי – כאשר ביקש לדעת השכלות, ראה כי המשכיל, המכיר דברי העולם ברוב חכמתו, תמיד יהיה לו כעס ומכאוב ולא ישמח בבנים, בעבור דעתו שאחריתם למות בחייו או אחריו, ולא בעושר כעוף יעופף.³ וגם לא יועיל ויושיע ביום האֵיד⁴ ויום המות נתון בין שתי עיניו.⁵

בראשית רבה יט א פרשת בראשית⁶ – הבדל בין אדם לבהמה ואחריות החכם

"והנחש היה ערום" (בראשית ג א). כתיב: "כי ברב חכמה רוב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א יח) – ע"י שאדם מרבה עליו חכמה, הוא מרבה עליו כעס; וע"י שהוא מוסיף דעת, הוא מוסיף עליו מכאוב.⁷

אמר שלמה: ע"י שהרביתי עלי חכמה, הרביתי עלי כעס; ועל ידי שהוספתי עלי דעת, הוספתי עלי מכאוב. שמעת מימיך אומר: חמור זה חַמָה עליו, אַבָּבִית עליו? והיכן הם יסורים מצויים? בבני אדם!⁸

רב אמר: אין תלמיד חכם צריך התראה. אמר ר' יוחנן: ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, אם מתפחמים הם קמעא, הם אבודים. אבל כלי פשתן הארבלים כמה הם וכמה דמיהם?⁹ תני ר' ישמעאל: לפום גמלא שיחנא.¹⁰

מסכת פסחים דף סו עמוד ב – הכעס מסלק את החכמה

ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו – ממשה, דכתיב: "ויקצוף משה על פקודי החיל וגו' " (במדבר לא יד), וכתיב: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה" (שם כא), מכלל דמשה איעלם מיניה.¹¹

מסכת נדרים דף כב עמוד א-ב – הכעס מביא לחכמה

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו, שנאמר: "והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך" (קהלת יא י) … אמר רבה בר רב הונא: כל הכועס – אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, שנאמר: "רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזמותיו" (תהלים י ). ר' ירמיה מדיפתי אמר: משכח תלמודו ומוסיף טיפשות, שנאמר: "כי כעס בחיק כסילים ינוח" (קהלת ז ט) … רב נחמן בר יצחק אמר: בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו, שנאמר: "ובעל חימה רב פשע" (משלי כט כב).¹²

אמר רב אדא ברבי חנינא: אלמלא (לא) חטאו ישראל – לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא, מאי טעמא? "כי ברוב חכמה רוב כעס".¹³

פסיקתא דרב כהנא פיסקא יד שמעו – בשלבים ובשרשרת אינסופית

… וכיון שלא שמעו, אמר להם הקב"ה: "שמעו דבר ה' " (ירמיה ב ד), עד שלא תשמעו דברי ירמיה. שמעו דברי תורה, עד שלא תשמעו דברי נבואה. שמעו דברי נבואה, עד שלא תשמעו דברי תוכחות. שמעו דברי תוכחות, עד שלא תשמעו דברי קינתורין. שמעו דברי קינתורין, עד שלא תשמעו קל קרנא משרוקיתא (דניאל ג טו).¹⁴ שמעו בארץ, עד שלא תשמעו חוצה לארץ. שמעו חיים, עד שלא תשמעו מתים. ישמעו אודניכן עד שלא ישמעו גופיכן. ישמעון גופיכן עד שלא ישמעו גרמיכון – "העצמות היבשות שמעו דבר ה' " (יחזקאל לז ד).¹⁵

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) על הפסוק – כעס הרב מרבה דעת בתלמיד

כי ברוב חכמה רוב כעס. כל אדם שהוא חכם רואה דבר שאינו הגון וכועס. וכן הוא אומר (תהלים קיט, קלו) פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך. אבל ההדיוטים רואים דבר אסור ודבר ערוה ואומרים מה בכך¹⁶ … סברה אחרת: כי ברוב חכמה. מאין תבוא החכמה לאדם: ברוב כעס – שרבו כועס עליו: ויוסיף דעת. מי הוא מי שיוסיף מכאוב? – שהלקהו רבו הרבה.¹⁷

קהלת רבה פרשה י א [י] – בהסבר פנים ולא בקהות

"אם קהה הברזל"¹⁸ – אם נתקהה הרב על התלמיד כברזל, "והוא לא פנים" – ואין הרב מסביר פנים לתלמיד, "קלקל" – קלקול מעשים יש בתלמיד. "וחילים יגבר" – מה יעשה? יביא עשרה בני אדם והם מפייסין את הרב, סוף שהוא מותיר "הכשר חכמה".¹⁹

דבר אחר: "אם קהה הברזל" – אם נתקהה התלמיד על הרב, שנאמר: "ברזל בברזל יחד" (משלי כז יז) ואין הרב מסביר לתלמיד, "קלקל" – קלקול מעשים יש בתלמיד. "וחילים יגבר" – ילך ויביא עשרה בני אדם ויפייסין את רבו. "ויתרון הכשיר חכמה" – סוף הוא מותיר לו כעסו ויכשיר לו את תלמודו.²⁰

עקידת יצחק קהלת החלק הראשון – מבוכת החוקר שתמיד ימשיך לחקור

כי הנה הדברים אשר בהם החקירה הם קיימים בלתי נפסדים. אמנם אמר כי מצד החוקר לא מצא לו בו שום עזר שיהיה מוצלח בעבורו, ונתן הסיבה ואמר: "כי ברוב חכמה רוב כעס" ויוסיף. יראה שלא מצא לחלק הזה שום גבול אשר בו ינוח לב המעיין. אבל שכל עוד יוסיף להעמיק עוד יוסיף מבוכה על מבוכה מצד עומק הדרושים וקוצר יד המחשבות וטרדתן מהשיג אמיתתם ולא נשאר לו כי אם רעיון רוח לבד ובמה ישמח.²¹

…

"ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה" … ואם שכבר עברתי עליו ולא מצאתי בו קורת רוח כמו שאמר כי ברוב חכמה רוב כעס, הנה כדי להפיס עוד דעת בעל דין²² עוד אשוב אחפש בו כדרך המחפשים שחוזרים על המקומות הראויים להמצא בו המבוקש פעמיים ושלש. ונתן הסבה על חזרתו לדרוש ולתור ולבקש על זה האופן וכו'.²³

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת ב ט – ערך החכמה לעת זקנה

"אף חכמתי עמדה לי". אמר שלמה: כל אף וכעס שבא עלי ללמוד החכמה היא עמדה לזקנתי.

שבת שלום ומועדים לשמחה

מחלקי המים