מועדי ישראל

הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ: הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ: (ישעיהו נז יד, נח יד).¹

1. מסכת גיטין דף נח עמוד א – אשת הנגר והשוליה²

מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת רבו, ושוליא דנגרי הוה. פעם אחת הוצרך (רבו) ללוות, אמר לו: שגר אשתך אצלי ואלוונה. שיגר אשתו אצלו, שהה עמה שלשה ימים. קדם ובא אצלו, אמר לו: אשתי ששיגרתי לך היכן היא? אמר לו: אני פטרתיה לאלתר, ושמעתי שהתינוקות נתעללו בה בדרך. אמר לו: מה אעשה? אמר לו: אם אתה שומע לעצתי גרשה. אמר לו: כתובתה מרובה, אמר לו: אני אלווך ותן לה כתובתה. עמד זה וגרשה, הלך הוא ונשאה. כיון שהגיע זמנו ולא היה לו לפורעו, אמר לו: בא ועשה עמי בחובך. והיו הם יושבים ואוכלים ושותין והוא היה עומד ומשקה עליהן, והיו דמעות נושרות מעיניו ונופלות בכוסיהן, ועל אותה שעה נִתְחַתֵּם גזר דין. ואמרי לה: על שתי פתילות בנר אחד.³

2. ויקרא רבה לד יד – אשתו של ר' יוסי הגלילי

"כי תראה ערום וכסיתו" (ישעיהו נח ז). רב אדא בר אהבה ורב ורבי יוחנן. חד אמר מדקדקין בכסות ואין מדקדקין בחיי נפש. וחכמים אומרים אף בכסות אינן מדקדקין מפני בריתו של אברהם אבינו ⁴

"ומבשרך לא תתעלם" – בר קפרא אמר: הוי רואה בשרו כבשרך. דתני בר קפרא: אין לך אדם שאינו בא לידי מידה זו. אם לא הוא – בנו. אם לא בנו – בן בנו.⁵

רבי יעקב אמר בשם ר' אלעזר: זו גרושתו. ר' יוסי הגלילי הייתה לו אישה רעה והיתה מבזה אותו לפני תלמידיו. אמרו לו תלמידיו: רבי, גָרְשָׁהּ שאין היא לכבודך. אמר להם: פֶּרְנָא (כתובתה) מרובה עלי ואין בי לגרש אותה. פעם אחת היה יושב ופושט (לומד) הוא ור' אלעזר בן עזריה. כיון שגמרו אמר לו (ר' יוסי הגלילי לר' אלעזר בן עזריה): ישגיח רבי לעלות לתוך הבית?⁶ אמר לו: הן. כיון שנכנסו לבית הנמיכה פניה ויצאה לה.⁷ ראו קדרה נתונה על הכירים. אמר לה: יש באותה קדרה כלום? אמרה לו: יש בה פרפראות. הלך וגילה אותה ומצאה מלאה פרגיות. ידע ר' אלעזר בן עזריה מהו יושב ושומע, שאין דעתה עם בעלה.⁸ אמר לו: רבי, לא אמרה אלא פרפראות והרי מצאנוה מלאה פרגיות. אמר לו: מעשה נסים הם. כיון שנמרו לאכול ולשתות, אמר לו: רבי, גרש אשתך זו שאין היא לכבודך. אמר לו: פֶּרְנָא מרובה עלי ואין לי למרק לה. אמר לו: ואנו מסלקים פרנה וגרשנה.⁹ סלקו פרנה וגרשה והשיאוהו לאישה אחת טובה ממנה. גרמו החובות של אותה אישה (שגרש ר' יוסי הגלילי) והלכה ונשאה לסנטיר (שומר) העיר. לאחר ימים באו עליו ייסורים. נעשה אותו האיש (הסנטיר) מאור עיניים (התעוור). והייתה סובבת ומושכת אותו בכל שכונות העיר ובשכונתו של ר' יוסי הגלילי לא הייתה מובילה אותו. אותו האיש מתוך שהיה חכם והכיר את עירו, אמר לה: למה אין את מובילה אותי לשכונתו של ר' יוסי הגלילי, שאני שומע שהוא עושה מצוות הרבה? אמרה לו: גרושתו אני ואין בי לראות סבר פניו. פעם אחת הגיעו לאותה שכונה, התחיל חובט עליה והיו מתבזים בכל העיר. הציץ ר' יוסי הגלילי וראם מתבזים בתוך השוק. נטלם ונתנם בתוך בית אחד משלו והיה זן ומפרנס אותם כל הימים שהיו בחיים, על שום "ומבשרך לא תתעלם".¹⁰

3. ויקרא רבה (מרגליות) לד יד – מרחמי אנוש לרחמי שמים¹¹

בימיו של ר' תנחומא היו צריכין ישראל למטר. באו אצלו, אמרו לו: רבי, גזור תענית שירד מטר. גזר תענית פעם ראשונה ושניה ולא ירדו גשמים. פעם שלישית קם ודרש, אמר להם: כל העם יחלקו מצווה.¹² עמד אדם אחד, נטל ממה שהיה לו בתוך ביתו ויצא לחלק בשוק. פגעה בו גרושתו, אמרה לו: זכה בי,¹³ שמיום שיצאה אותה אישה מביתך לא ראתה טובה. כיון שראה אותה ערומה ובצרה גדולה נתמלא עליה רחמים ונתן לה, על שום "ומבשרך לא תתעלם".¹⁴

צפה בהם אדם אחד, הלך ואמר לרבי תנחומא. אמר לו: רבי, מה אתה יושב כאן ועבירה כאן. אמר לו: מה ראית? אמר לו: ראיתי אדם פלוני מסיח עם גרושתו ונותן לה פרוטות.¹⁵ אילולא שהוא חשוד עמה, היה מסיח עמה ונותן לה פרוטות? שלח ר' תנחומא והביאו. אמר לו: בני, אין אתה יודע שהעולם עומד בצער, בני אדם עומדים בצער, הבהמה עומדת בצער ואתה מבקש גרושתך ונותן לה פרוטות? אין אתה יודע שלא נאה הוא? אמר לו: ולא כך דרשת "ומבשרך לא תתעלם"? ואתה אמרת: כל העם יצאו ויחלקו מצווה. עמדתי ונטלתי ממה שהיה בתוך הבית ויצאתי לחלק בשוק. פגעה בי גרושתי ואמרה לי: זכה באותה אישה שמיום שיצאה מביתך לא ראתה טובה! כיון שראיתיה ערומה ובצרה גדולה נתמלאתי עליה רחמים ונתתי לה על שום "ומבשרך לא תתעלם". באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו לשמים ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, ומה אם זה שהוא בשר ודם ואכזרי ולא היה עליו מזונותיה, נתמלא עליה רחמים ונתן לה, אנו שאנו בני בניך בני בחוניך אברהם יצחק ויעקב ומזונותינו עליך¹⁶ – על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים. באותה שעה ירדו גשמים ונתרווח העולם.¹⁷

4. בראשית רבה י ג פרשת בראשית – מעזר כנגדו לבשר מבשרך

"אעשה לו עזר כנגדו" – אם זכה עזר ואם לאו כנגדו. אמר רבי יהושע בר נחמיה: אם זכה כאשתו של רבי חנינא בר חכינאי, ואם לאו כאשתו של רבי יוסי הגלילי. ר' יוסי הגלילי הייתה לו אישה רעה והיתה מבזה אותו לפני תלמידיו. אמרו לו תלמידיו: רבי, גָרְשָׁהּ שאין היא לכבודך. אמר להם: פֶּרְנָא (כתובתה) מרובה עלי ואין בי לגרש אותה …. ¹⁸ גרמו החובות של אותה אישה (שגרש ר' יוסי הגלילי) והלכה ונשאה לסנטיר (שומר) העיר. לאחר ימים באו עליו ייסורים. נעשה אותו האיש (הסנטיר) מאור עיניים (התעוור). והייתה סובבת ומושכת אותו בכל שכונות העיר ובשכונתו של ר' יוסי הגלילי לא הייתה מובילה אותו. אותו האיש מתוך שהיה חכם והכיר את עירו, אמר לה: למה אין את מובילה אותי לשכונתו של ר' יוסי הגלילי, שאני שומע שהוא עושה מצוות הרבה? אמרה לו: גרושתו אני ואין בי לראות סבר פניו. פעם אחת הגיעו לאותה שכונה, התחיל חובט עליה והיו מתבזים בכל העיר. הציץ ר' יוסי הגלילי וראם מתבזים בתוך השוק. נטלם ונתנם בתוך בית אחד משלו והיה זן ומפרנס אותם כל הימים שהיו בחיים, על שום "ומבשרך לא תתעלם"..¹⁹

ותטיב לנו החתימה

מחלקי המים²⁰