מועדי ישראל

מים ראשונים: דף זה משלים את הדף דרשות חכמים בציבור שנכתב גם הוא לכבוד שבת הגדול.

ספר שבולי הלקט סדר פסח סימן רה – דין שבת שלפני הפסח למה קורין אותו שבת הגדול

מצאתי בפרדס שחיבר רבינו שלמה זצ"ל שבת שלפני הפסח נהגו לקרותו שבת הגדול … ועל שנעשו נסים לישראל באותו שבת אשר לפני הפסח לפיכך נקרא שבת הגדול שבת שלפני הפסח¹ … טעם אחר לפי שמאחרין העם בשבת שלפני הפסח לשמוע הדרשה עד אחר חצות סמוך למנחה עד שדורשין שם הלכות ביעור והלכות שמירת המצות. הלכות מלאכת יום טוב הלכות חולו של מועד הלכות עשיית ליל ערב הפסח ועוד כדי לספר גבורות אלהינו איך באו אבותינו במצרים איך הוציאם בתועפות ראם לו וקרע לנו את הים ולספר ולדרוש בקהל את כל אשר עשה ומושך הרבה והעם אינן נפטרין לבתיהן עד שישמעו שיגמור את הכל … ומפני משך זה נראה בעיני העם היום גדול וארוך יותר מיום אחר ועל כן קראו לשבת זה שבת הגדול. כיוצא בדבר אתה אומר צום הגדול צומא רבא לפי שכל היום הן עומדין בבית הכנסת להתפלל, נראה היום ארוך וגדול ועל כן קראו שמו גדול ורבא. ומנהג בני אדם כשאינן הולכין לכאן ולכאן כל היום, אלא יושבין במקום אחד ואין להם מה לעשות, מנהג לומר כמה זה יום גדול.²

דרשת ר' יוסף טוב עלם לשבת הגדול

אָבֹא בְחִיל לְהִתְיַצְּבָה

בְּמַעֲמָד פְּנֵי תֵּבָה

גַשְתִּי לְרוֹמֵם וּלְשַגְּבָה

מֵרְשוּת דָגוּל מֵרְבָבָה

….

אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכֹל בָּשָׂר

חוֹק לְעַמּוֹ מָסָר

וְהִזְהִירָם בִּכְתָב מוּסָר

לִבְדּוֹק חָמֵץ אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר

….

חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ

כְּכֹל מִשְפָּטוֹ וְחֻקּתוֹ
כַּאֲשֶר זָכִינוּ לְסַדֵּר אֹתוֹ
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשוֹתוֹ
זַך שוֹכֵן מְעוֹנָה
קוֹמֵם קְהַל (עֲדַת) מִי מָנָה
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה.³

מסכת פסחים דף ע עמוד ב – שמעיה ואבטליון דרשנים גדולים⁴

תניא, יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו והלך וישב לו בדרום. אמר: אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל: מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת, מה הן אומרים לו? תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים, ולא אמרו להן לישראל: חגיגה דוחה את השבת.⁵

בראשית רבה ג ו פרשת בראשית – דרשת שני גדולי עולם על הבדלה

"וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך" (בראשית א ד), רבי זעירא בריה דרבי אבהו דרש בקיסרין: מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו? מן הכא: "וירא … ויבדל". רבי יהודה בר' סימון אמר: הבדילו לו, רבנן אמרי הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא, משל למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו.⁶

א"ר ברכיה: כך דרשו שני גדולי עולם: רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש: "ויבדל" – הבדלה ממש, משל למלך שהיה לו שני איסטרטיגין: אחד שליט ביום ואחד שליט בלילה. והיו שניהם מדיינים זה עם זה: זה אומר ביום אני שולט, וזה אומר ביום אני שולט. קרא המלך לראשון, אמר לו: פלוני, יום יהא תחומך. וכן לשני א"ל: פלוני, לילה יהא תחומך. כך: "ויקרא אלהים לאור יום" – אמר לו: יום יהא תחומך, "ולחושך קרא לילה", אמר לו: לילה יהא תחומך.⁷

דברים רבה ז ח פרשת כי תבוא – כינוס הקהל

מעשה ברבי שהיה דורש בבית המדרש הגדול. וכשהיה מבקש ליכנס לדרוש, היה אומר: ראו אם נתכנסו כל הקהל!⁸ ומהיכן אתה למד? ממתן תורה. מנין? שנאמר: "באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי" (דברים ד י).⁹

מדרש תנאים לדברים לג כג – בתי מדרש גדולים

"נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' " – זה בית המדרש הגדול של טבריה שהוא מלא ברכה שהוא בתוך חלקו שלנפתלי.¹⁰

אבות דרבי נתן נוסח א פרק מא – דרשה על קנה וארז

… אותו היום נכנס רבי שמעון (בן אלעזר) לבית המדרש הגדול שלו ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז. מה קנה זה כל הרוחות באות ונושבת בו, הולך ובא עמהם. דממו הרוחות, חוזר הקנה עומד במקומו. ומה סופו של קנה זה? זכה ליטול הימנו קולמוס לכתוב ספר תורה. אבל ארז, אינו עומד במקומו, אלא כיון שנשבה רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו. ומה סופו של ארז? באים עליו סתתין ומסתתין אותו ומסככין ממנו בתים והשאר משליכין אותו לאור. מכאן אמרו: "יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז".¹¹

ספרי זוטא (במדבר) פרק כז פסוק יט – בראש גדולי ישראל

"והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה" – שיהא מומחה מפי אלעזר הכהן ומפי כל העדה, מלמד שאמר לו הקב"ה למשה לך והעמיד תורגמן ליהושע ויהא יושב ודורש ושואל לפניך בראש כל גדולי ישראל.¹²

מסכת עירובין דף קד עמוד א – מעמידים מתורגמן בדרשה גדולה

דרש רבא: חצר שנתקלקלה במימי גשמים מביא תבן ומרדה בה. אמר ליה רב פפא לרבא, והתניא כשהוא מרדה – אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה! הדר אוקים רבא אמורא עליה ודרש: דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי, ברם כך אמרו משום רבי אליעזר: וכשהוא מרדה אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה.¹³

מסכת גיטין דף נז עמוד ב – דרשות קידוש השם

מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, אמרו: אם אנו טובעין בים אנו באין לחיי העולם הבא? דרש להן הגדול שבהן: "אָמַר ה' מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם" (תהלים סח כג). מבשן אשיב – מבין שיני אריה אשיב, ממצולות ים – אלו שטובעין בים; כיון ששמעו ילדות כך, קפצו כולן ונפלו לתוך הים. נשאו ילדים קל וחומר בעצמן ואמרו: מה הללו שדרכן לכך – כך, אנו שאין דרכנו לכך – על אחת כמה וכמה! אף הם קפצו לתוך הים. ועליהם הכתוב אומר: "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה".¹⁴

 

שבת שלום

מחלקי המים

 

מים אחרונים: חידה: איפה אומרים על שבת "גדול" בכל שבת? פעמיים ואולי גם שלוש.