לדבר בגבורות ובחן ערך עם הקב"ה | מחלקי המים

על רגל אחת

לדבר בגבורות ובחן ערך עם הקב"ה

על רגל אחת, תשפ"ג

עדכון אחרון: 09/08/2023

בראשית רבה מט י פרשת וירא – למי הקב"ה מחריש

"וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם" (בראשית יח כו). – רבי יודן ורבי יהודה בר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמרו: "כִּי אֶל אֵל הֶאָמַר נָשָׂאתִי לֹא אֶחְבֹּל" (איוב לד לא).1 "לא אחבול" – איני ממשכנם, כמו מה שכתוב: "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב כה). והם חובלים עלי דברים ואומרים: אינו דן כשורה. "בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה אַתָּה הֹרֵנִי אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף" (איוב לד לב) – חוץ ממני, לֵךְ פַּשְׁפֵּשׁ הדין. "ואם טעיתי" – אתה הוֹרֵנִי, "אם און פעלתי: – עם הראשונים, "לא אוסיף" – עם האחרונים.2

"לא לוֹ אַחֲרִישׁ בַּדָּיו וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ" (איוב מא ד).3 "לא אחריש בדיו" – לך אני מחריש וִלַבַּדִים היוצאים ממך: לאברהם שהוא אומר: "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע" (בראשית יח כה), ולמשה שהוא אומר: "למה ה' יחרה אפך בעמך" (שמות לב יא), וליהושע שהוא אומר: "אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַאֲבִידֵנוּ" (יהושע ז ז), ולדוד שהוא אומר: "לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" (תהלים י א). "וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ" – חן ניתן בעריכות שפתים, בשעה שבקש רחמים על הסדומיים.

בחצי השני של הדרשה משתנה כיוון הרוח. הדרשן עדיין דבק בדעה שהקב"ה שופט צדק ולא יחריש אל מול הטוענים אחרת. אבל במשחק הקרי והכתיב "לא" – "לו", הקב"ה מוכן לקבל 'ביקורת אנושית' – שאלות ותמיהות "למה"? וגם קריאות קינה כמו "אהה" וגם אמירה קשה מראש, עוד לפני המעשה, כמו "חלילה לך מעשות כדבר הזה". ומי הוא שאמר את האמירה הקשה "חלילה לך"? אברהם, וממנו למדו משה יהושע ודוד וצדיקי כל הדורות שלא החניפו לבוראם ולא דברו איתו כזב. ועל מי אמר אברהם כל זאת? על אנשי סדום ועמורה! ראו הרחבת הנושא בדברינו הטיחו דברים כלפי מעלה בפרשת שלח לך, חלילה לך מעשות כדבר הזה בפרשת וירא וכן שואה ללא חנופה וללא כזב ביום הזכרון לשואה ולגבורה.

 

מחלקי המים

הערות שוליים

  1. אלה דברי יהוא המוכיח את איוב וכוונת פסוק זה היא כפירוד רש"י שם: "כי אל אל האמר - להאמר אליו, נכון וראוי מאת כל סובלי יסורים להאמר: נשאתי ומקבל וסובל אני משפטיך ולא אחבול בעצמי ועוד צריך הנידן לומר". מה עוד צריך מי שסובל ייסורים לומר? את הפסוק הצמוד הבא שנדרש בהמשך הדרשה: "בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה אַתָּה הֹרֵנִי אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף". אבל הדרשן שם פסוקים אלה בפי הקב"ה!
  2. עד כאן אמירה חזקה של הקב"ה שהוא דן אמת והאדם מוזן לחקור (לפשפש) ולראות שבני האדם חובלים בקב"ה, היינו מטיחים בו שאינו שופט צדק, אך הוא לא ממהר לחבול בהם (למשכן אותם) ולמסור אותם בידי מלאכי חבלה. כל הבנו קטע זה בסיוע של פירוש א. א. הלוי ורש"י בהערה הקודמת. ויש לשים לה ש"הם" כאן הם בני אדם באשר הם, למן הסדומיים שאין הקב"ה דן אותם באמצעות מלאכי חבלה (היינו "ממשכנם) ועד "הם חובלים עלי" שם הכוונה לצדיקים שמתעמתים עם הקב"ה.
  3. כאן אלה דברי הקב"ה בפשט הפסוקים, ראו תחילת פרק מ: "ויען ה' את איוב ויאמר". "לא / לו" קרי וכתיב.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה