פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר דרשנו במושג "מקום" בפרשה זו בשנת תשנ"ט והבאנו בין השאר את האמרה: "לא המקום עושה (מכבד) את האדם, אלא האדם עושה (מכבד) את מקומו". ואפשר לפלפל ולדרוש עוד, שהאדם עושה את המקום כאשר הוא לוקח מאבני המקום ומתחשב בדברים שקדמו לו. הפעם נתמקד בביטוי "ויפגע במקום", בדגש על "ויפגע". מה פשר 'פגיעה' זו?

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ וכו'.  (בראשית כח י-יא).¹

רש"י בראשית פרק כח פסוק יא

ויפגע – כמו "ופגע ביריחו" (יהושע טז ז), "ופגע בדבשת" (שם יט יא).² ורבותינו פירשו לשון תפילה כמו "ואל תפגע בי" (ירמיה ז טז), ולמדנו שתקן תפלת ערבית. ושינה הכתוב ולא כתב "ויתפלל", ללמדך שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא ב).³

מסכת סנהדרין צה עמוד ב

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", וכתיב: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי בו? בעי למיהדר. כיון דהרהר בדעתיה למיהדר – קפצה ליה ארעא. מיד, "ויפגע במקום". דבר אחר: אין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפילה ואל תפגע בי" (ירמיהו ז טז).⁴

בראשית רבה סח ט

אמר ר' יהושע בן לוי: אבות הראשונים התקינו שלש תפילות. אברהם תקן תפילת שחרית, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" (בראשית יט כז) – ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר: "ויעמוד פנחס ויפלל"  (תהלים קו ל). יצחק תקן תפילת מנחה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראשית כד סג) – ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר: "אשפוך לפניו שיחי" (תהלים קמב ג). יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר: "ויפגע במקום" – ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי" (ירמיהו ז טז).⁵ וכן הוא אומר: "ואם נביאים הם ואם יש דבר ה' אתם, יפגעו נא בה' צבאות"  (ירמיהו כז יח).⁶

עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ: (איוב לו לב).⁷

מסכת תענית דף ז עמוד ב

אמר רבי אמי: אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל, שנאמר: "עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ" (איוב לו לב) – בעון כפים כסה אור, ואין כפים אלא חמס, שנאמר: "ומן החמס אשר בכפיהם" (יונה ג), ואין אור אלא מטר, שנאמר: "יפיץ ענן אורו" (איוב לז). מאי תקנתיה? – ירבה בתפילה, שנאמר: "ויצו עליה במפגיע", ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בי".⁸

ספר אבודרהם סדר תפילת יום הכפורים

"צו ישועתנו במפגיע" על שם (איוב לו, לב) "ויצו עליהם במפגיע" כלומר צווה ישועתנו בתפילה שאנו מתפללין לפניך. מפגיע מלשון (ירמיה ז, טז) ואל תפגע בי.⁹

מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ: (איוב כא טו).¹⁰

מסכת סנהדרין דף קח עמוד א

תנו רבנן: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה …  והיא גרמה שאמרו: "וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ: מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ" (איוב כא יד-טו) אמרו: כלום צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים – יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן. אמר הקב"ה: בטובה שהשפעתי להן בה מכעיסין אותי – ובה אני דן אותם, שנאמר: "ואני הנני מביא את המבול מים".¹¹

ישעיהו נג יב: "… והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע".

ראה רש"י, רד"ק, מצודות, סוטה יד, ילק"ש ועוד, על מי מדובר כאן, עבד ה' לעתיד לבוא, או משה.

פסוק נוסף בישעיהו שיש לדרוש בהקשר זה הוא בפרק נט פסוק טז: "וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו".

רות א טז: "… אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך"

רש"י מסכת חולין דף צא עמוד ב: "ויפגע במקום – כאדם הפוגע בחבירו, שבא כנגדו. ודרשינן ליה נמי לשון תפילה כדכתיב (רות א) אל תפגעי בי".¹²

קהלת רבה פרשה ט יא – פגיעה כנגד פגע

"כי עת ופגע יקרה את כולם" – עת היא שפוגעת האדם ומערערת בו כל הדברים האלה והוא מפגיע. מה יעשה? ילך ויעסוק בתפילה ובתחנונים והוא ניצל. רב הונא שאל לשמואל אמר ליה: מהו דין דכתיב "כי עת ופגע"? אמר לו: פעמים שאדם מפגיע בתפילה ונענה פעמים שמפגיע ואינו נענה. שאין לך שסידר תפילות ותחנונים יותר ממשה רבינו, ולסוף נאמר לו: "הן קרבו ימיך למות" (דברים לא יד).¹³

דברים רבה ב א – עשר לשונות לתפילה

אמר ר' יוחנן: עשרה לשונות נקראת תפילה ואלו הן: שועה, צעקה, נאקה, רנה, פגיעה, ביצור, קריאה, ניפול, ופילול, ותחנונים.¹⁴ וכלהם מקראות. שועה צעקה, שנאמר: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם וגו' "  (שמות ב כג). נאקה, שכתוב: "וישמע א-להים את נאקתם" (שם כד). רנה ופגיעה, שכתוב: "אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי" (ירמיה ז טז). ביצור וקריאה, שכתוב: "בצר לי אקרא ה'" (תהלים יח ז). ניפול, שכתוב: "ואתנפל לפני ה'" (דברים ט יח). פילול, שכתוב: "ויעמוד פנחס ויפלל" (תהלים קו ל). ותחנונים, שכתוב: "ואתחנן אל ה'" (דברים ג כג). ומכולם לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים. אמר רבי יוחנן: מכאן אתה למד שאין לבריה כלום אצל בוראו.¹⁵

בראשית לב ב פרשת ויצא – פגיעה שסוגרת פגיעה

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.¹⁶:

שבת שלום

מחלקי המים