ויפגע במקום | מחלקי המים

פרשות השבוע

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
hebrew
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
וילך
נצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחקתי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

ויפגע במקום

פרשת ויצא, תשס"ב, תשפ"ה

עדכון אחרון: 02/12/2024

מים ראשונים: כבר דרשנו במושג "מקום" בפרשה זו בשנה האחרת והבאנו בין השאר את האמרה: "לא המקום עושה (מכבד) את האדם, אלא האדם עושה (מכבד) את מקומו". ואפשר לפלפל ולדרוש עוד, שהאדם עושה את המקום כאשר הוא לוקח מאבני המקום ומתחשב בדברים שקדמו לו. הפעם נתמקד בביטוי "ויפגע במקום", בדגש על "ויפגע". מה פשר 'פגיעה' זו?

 

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ וכו'.  (בראשית כח י-יא).1

 

רש"י בראשית כח יא – פשט, דרש וסוד

ויפגע – כמו "ופגע ביריחו" (יהושע טז ז), "ופגע בדבשת" (שם יט יא).2 ורבותינו פירשו לשון תפילה כמו "ואל תפגע בי" (ירמיה ז טז), ולמדנו שתקן תפלת ערבית. ושינה הכתוב ולא כתב "ויתפלל", ללמדך שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא ב).3

מסכת סנהדרין צה עמוד ב – מקום שהתפללו בו אברהם ויצחק

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", וכתיב: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי בו? בעי למיהדר. כיון דהרהר בדעתיה למיהדר – קפצה ליה ארעא. מיד, "ויפגע במקום". דבר אחר: אין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפילה ואל תפגע בי" (ירמיהו ז טז).4

בראשית רבה סח ט – יעקב מתקן תפילת ערבית

אמר ר' יהושע בן לוי: אבות הראשונים התקינו שלש תפילות. אברהם תקן תפילת שחרית, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" (בראש' יט כז) – ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר: "ויעמוד פנחס ויפלל" (תהל' קו ל). יצחק תקן תפילת מנחה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראש' כד סג) – ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר: "אשפוך לפניו שיחי" (תהל' קמב ג). יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר: "ויפגע במקום" – ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי" (ירמיהו ז טז).5 וכן הוא אומר: "ואם נביאים הם ואם יש דבר ה' אתם, יפגעו נא בה' צבאות"  (שם כז יח).6

בראשית רבה סח י – כותל בפניו

ויפגע במקום – ביקש לעבור ונעשה העולם כותל בפניו.7

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ה הלכה ו – תקון המקום

תקון המקום כיצד יעמוד במקום נמוך ויחזיר פניו לכותל וכו'.8

עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ: (איוב לו לב).9

 

מסכת תענית דף ז עמוד ב – תפילה במפגיע

אמר רבי אמי: אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל, שנאמר: "עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ" (איוב לו לב) – בעון כפים כסה אור, ואין כפים אלא חמס, שנאמר: "ומן החמס אשר בכפיהם" (יונה ג), ואין אור אלא מטר, שנאמר: "יפיץ ענן אורו" (איוב לז). מאי תקנתיה? – ירבה בתפילה, שנאמר: "ויצו עליה במפגיע", ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בי".10

ספר אבודרהם סדר תפילת יום הכפורים – מפגיעה לישועה

"צו ישועתנו במפגיע" על שם (איוב לו, לב) "ויצו עליהם במפגיע" כלומר צווה ישועתנו בתפילה שאנו מתפללין לפניך. מפגיע מלשון (ירמיה ז, טז) ואל תפגע בי.11

מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ: (איוב כא טו).12

 

מסכת סנהדרין דף קח עמוד א – לא נפגע ולא ניפגע

תנו רבנן: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה …  והיא גרמה שאמרו: "וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ: מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ" (איוב כא יד-טו) אמרו: כלום צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים – יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן. אמר הקב"ה: בטובה שהשפעתי להן בה מכעיסין אותי – ובה אני דן אותם, שנאמר: "ואני הנני מביא את המבול מים".13

ישעיהו נג יב – "ולפושעים יפגיע"

לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ:14

רד"ק ישעיהו נג יב – מי הוא המפגיע

"וישתומם כי אין מפגיע", גם יש לפרש בעת הגאולה ויהיה פירוש כמו שפירשנו ועונותם הוא יסבל.15 ורבותינו פירשוה על משה רבינו ע"ה ואמרו: תחת אשר הערה למות נפשו שמסר עצמו למיתה, שנאמר: "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות לב לב).'ואת רשעים נמנה'16 – שנמנה עם מתי מדבר, והוא חטא רבים נשא שכפר על מעשה העגל. "ולפשעים יפגיע" – שבקש רחמים על פשעי ישראל.17

רות א טז – "… אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך"

רש"י מסכת חולין דף צא עמוד ב: "ויפגע במקום – כאדם הפוגע בחבירו שבא כנגדו.18 ודרשינן ליה נמי לשון תפילה כדכתיב (רות א): אל תפגעי בי".19

קהלת רבה פרשה ט יא – פגיעה כנגד פגע

"כי עת ופגע יקרה את כולם" – עת היא שפוגעת האדם ומערערת בו כל הדברים האלה והוא מפגיע. מה יעשה? ילך ויעסוק בתפילה ובתחנונים והוא ניצל. רב הונא שאל לשמואל אמר ליה: מהו דין דכתיב "כי עת ופגע"? אמר לו: פעמים שאדם מפגיע בתפילה ונענה פעמים שמפגיע ואינו נענה. שאין לך שסידר תפילות ותחנונים יותר ממשה רבינו, ולסוף נאמר לו: "הן קרבו ימיך למות" (דברים לא יד).20

דברים רבה ב א – עשר לשונות לתפילה

אמר ר' יוחנן: עשרה לשונות נקראת תפילה ואלו הן: שועה, צעקה, נאקה, רנה, פגיעה, ביצור, קריאה, ניפול, ופילול, ותחנונים.21 וכלהם מקראות. שועה צעקה, שנאמר: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם וגו' "  (שמות ב כג). נאקה, שכתוב: "וישמע א-להים את נאקתם" (שם כד). רנה ופגיעה, שכתוב: "אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי" (ירמיה ז טז). ביצור וקריאה, שכתוב: "בצר לי אקרא ה'" (תהלים יח ז). ניפול, שכתוב: "ואתנפל לפני ה'" (דברים ט יח). פילול, שכתוב: "ויעמוד פנחס ויפלל" (תהלים קו ל). ותחנונים, שכתוב: "ואתחנן אל ה'" (דברים ג כג). ומכולם לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים. אמר רבי יוחנן: מכאן אתה למד שאין לבריה כלום אצל בוראו.22

בראשית לב ב פרשת ויצא – פגיעה שסוגרת פגיעה

וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.23:

שבת שלום

מחלקי המים

הערות שוליים

  1. אין זו 'הפגיעה' הראשונה בתורה, כבר קדם ליעקב סבא אברהם במשא ומתן על מערת המכפלה, בראשית כג ח: "שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר". ויעקב עצמו זכה ל'פגיעה' משלימה בחזרתו לארץ, בראשית לב ב: "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים". ועוד 'פגיעות' בתנ"ך במשמעות של הכאה פיסית (במדבר לה יט), במשמעות של פגישה (מזדמנת, שמות ה כ) ובמשמעות של פנייה ודיבור ממנה תסתעף הפגיעה גם לתפילה ותחנונים. נסקור מקצת מפגיעות אלה, בפרט במשמעותן האחרונה.
  2.  פסוקים בספר יהושע בהם משורטטים גבולות הארץ ונחלאות השבטים "ועלה גבולם לימה … ופגע בדבשת ופגע אל הנחל וכו' ", היינו הגיע, נפגש.
  3.  רש"י, כדרכו, נאמן לפשט אבל גם מביא את הדרש. עצם נקיטת הלשון "ויפגע", אומר רש"י, היא שילוב של הפשט והדרש שהרי אם המקרא רוצה לומר שהגיע למקום, שיאמר: הגיע, בא וכו'. ואם רוצה לומר שהתפלל, שיאמר באחד מלשונות תפילה שלא חסר מהם (ראו דברים רבה להלן). בדרך הפשט הלכו פרשני מקרא רבים כרשב"ם ואבן עזרא. את הדרש או המדרש שפגיעה היא תפילה נראה עוד להלן. והסוד הוא קפיצת הארץ.
  4. לכאורה שני הסברים שונים ל"ויפגע במקום". האחד, שקפצה לו הארץ - "ויפגע" מלשון הגעה פתאומית והשני ("דבר אחר"), מלשון תפילה. אבל יש לשים לב שגם הפירוש הראשון קשור עם תפילה "מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי בו?". אברהם ויצחק, כבר "פגעו" במקום, תרתי משמע ויעקב ממשיך את דרכם. ראו רש"י בגמרא סנהדרין שם שכתב: "שהתפללו בו אבותי - אברהם ויצחק. אברהם דכתיב ויעתק משם ההרה, יצחק - אין מקרא בידי". לא מצא רש"י מקור לתפילת יצחק במקום בו התפלל יעקב. ואם נאמר שמקום זה היה מקום העקידה, אזי אפשר אולי למצוא סימוכין לתפילת שניהם מפרשת העקידה.
  5. יעקב לא רק חוזר ומתפלל במקום שהתפללו אבותיו, אלא משלים את סדר התפילה היומי. אברהם "עומד" ומתקן תפילת שחרית, יצחק יוצא "לשוח בשדה" ומתקן תפילת מנחה ויעקב "פוגע" (מפגיע) ומתקן תפילת ערבית. זו התפילה שנתקנה אחרונה והיא שמסיימת את היום ומאידך גם פותחת את היום החדש. ונחלקו בה אם רשות היא או חובה ומחלוקת גדולה ופגיעות רבות אירעו בדבר. ראו גמרא ברכות כז ע"ב, סיפור הדחת רבן גמליאל מהנשיאות. ובגמרא ברכות כו ע"ב (וכן הוא גם בהמשך מדרש רבה שלנו) מובא מקור אחר לתקנת שלוש התפילות (בשם אותו ר' יהושע בן לוי): "תפילות כנגד תמידין תקנום" ומסקנת הגמרא שם אפילו נוטה לדעה זו. ועל נושא זה הרחבנו בדברינו תפילות אבות תקנום.
  6.  שני פסוקים מירמיהו מלמדים אותנו ש"פגיעה" זו תפילה. הראשון נראה לשון קשה "אל תפגע בי". (אגב, גם לשון "פלל" שמובא לגבי תפילת שחרית של אברהם איננו לשון קלה, ראו סנהדרין מד ע"א: "ויעמד פינחס ויפלל ... מלמד שעשה פלילות עם קונו"). המקור השני, "ואם נביאים הם ... יפגעו נא" נראית לשון חיובית ורכה יותר, מה גם שהיא מחברת את התפילה לנבואה וראינו הרבה נביאים מתפללים, החל מאברהם (בראשית כ ז), דרך משה, אליהו וכלה בחבקוק (ג א). אבל גם כאן אין הדברים פשוטים. ראו מדרש תנחומא (בובר) בפרשתנו סימן ד: "ויפגע במקום, ששרתה עליו רוח הקודש על יעקב, וניבא שעתידין ישראל לחטוא ורוח הקודש מסתלקת מהן, שנאמר: ואם נביאים הם ואם יש דבר ה' אתם יפגעו נא בה' (ירמיה כז יח) - מלמד שפגיעה זו נבואה. ויפגע במקום כי בא השמש, מהו שכתיב ובאה השמש? על הנביאים, וקדר עליהם היום (מיכה ג ו)".
  7. לפני שניפרד מיעקב ומפרשת השבוע ונפנה אל פגיעות של אישים, מקומות וזמנים אחרים, הנה מדרש מעורר מחשבה. מה פשר רעיון זה שהעולם נעשה כותל בפני יעקב בהליכתו או שמא מנוסתו לחרן מפני עשו אחיו? האם תזכורת למעשה שעשה שבגינו הוא נאלץ לנוס על נפשו ולגלות מהארץ המובטחת (שלמען ירושתה עשה מה שעשה)? או שמא שבח הוא למעלת תפילתו וסמל להלכה לדורות שמצווה להתפלל סמוך לכותל (ברכות ה ע"ב, מתפילת חזקיהו למדנוה)? ואולי תזכורת הארץ ו'צידה לדרך' ליעקב: לא תעבור יעקב אל חשכת הגלות טרם שתתקן תפילת ערבית בעודך בארץ.
  8. בעקבות הכותל שנעמד לפני יעקב, הקיר של חזקיהו והשבח להתפלל לפני קיר או כותל, בא הרמב"ם ומלמדנו לקרוא את "מקום" שבהקשר לתפילה באופן הבא: "ויפגע במקום" של יעקב הוא מקרה מיוחד. בחיי יום-יום אדם צריך לתקן מקום לתפילתו, שיהיה נמוך (ממעמקים קראתיך יה) ומול קיר או כותלי (כותלי הלב?). לא פוגעים במקום אלא מתקנים אותו לתפילה.
  9. פירוש רש"י שם: "על כפים - על העננים וכן נשא לבבינו אל כפים (איכה ג) על שם עב קטנה ככף איש (מלכים א יח) ורבותינו אמרו על (חמס) ועון כפי' כסה אור, המטר נעצר: ויצו עליה - לבא ע"י מפגיע בתפלה אוהבו של דור וגדול וחכם שבו יגיד עליו לפני הקדוש ברוך הוא צרת הדור וצרכיו".
  10. לעניין הורדת גשמים השוו עם המשך הגמרא שם דף ח ע"א: "אם ראית דור שהשמים משתכין כנחושת ("משתחנין" בנוסח ילקוט שמעוני) מלהוריד טל ומטר - בשביל לוחשי לחישות שאין בדור. מאי תקנתן - ילכו אצל מי שיודע ללחוש ...  ואם לחש ולא נענה - מאי תקנתיה? ילך אצל חסיד שבדור, וירבה עליו בתפלה, שנאמר: ויצו עליה במפגיע". אחרי שלחישות, היינו תפילות בלחש, לא עוזרות, מתפללים "במפגיע". והרבה תפילות לגשם יש לנו שהן "במפגיע" (חוני המעגל). אולי מכאן מקור הביטוי "במפגיע" של ימינו. ראו אבן עזרא, רלב"ג ודעת מקרא על הפסוק. ובהקשר לביטוי 'לוחשי לחישות', יש שהוא בא גם בהקשר שלילי בפרט בכל הקשור ללחישות בבית הדין, ראו מסכת סוטה מז ע"ב: "משרבו לוחשי לחישות בדין - רבה חרון אף בישראל, ונסתלקה השכינה". ראו גם "הלוחש על המכה" שאין לו חלק לעולם הבא (שבועות טו ע"ב). סוף דבר, יש שהתפילה בלחש היא הרצויה, ויש שהתפילה "במפגיע" היא הרצויה. האם ייתכן שילוב ביניהם? תפילה בלחש ובמפגיע?
  11. מתוך הפיוט "אל תעש עמנו כלה" שאנו אומרים לאחר סדר העבודה "ומשחרב בית מקדשנו". וראו גם "מפגיע אין בעדנו" בפיוט "זכור ברית אברהם" שמקורו הוא כנראה הפסוק מישעיהו נט טז להלן. עוד פיוטים עם הפועל פג"ע?
  12. ראו פירוש מלבי"ם לפסוק: "מה שדי כי נעבדנו, שמכחישים מציאות ה'. וגם אם הוא נמצא, מה נועיל כי נפגע בו? כי עכ"פ יכחישו שאינו משגיח לשמוע תפילה ולפנות אל מעשה בני האדם".
  13. זו כמובן אשליה שהרי הנהרות והמעיינות מקבלים את מימיהם מהגשם, אם לא זה שכאן, אזי זה שבהרים הרחוקים. ובאמת יכול היה הקב"ה להעניש אותם בצימאון וייבוש מקורות המים, אבל בחר במידה כנגד מידה להראות שאותה מידת טובה של אספקת מים יכולה גם להפוך למידה רעה של שיטפונות והרס. ראו אגב הנוסח בתוספתא סוטה ג ז (המקור לגמרא) שמזכיר גם את הפסוק: "ואד יעלה מן הארץ". החיבור של פסוק זה עם הקודם לו: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" הוא המקור הקדום לקשר בין הגשם ותפילת האדם שיסודו בבריאת העולם. ראו בראשית רבה יג ז: "ואדם אין לעבוד את האדמה, ואדם אין להעביד את הבריות להקב"ה, כאליהו וכחוני המעגל".
  14. נפנה למקורות בהם מופיע הפועל פג"ע במובן של תפילה, גם בלי הצירוף של מקום. כפשוטו, פרק נג בישעיהו מדבר על עבד ה' – הגואל לעתיד לבא. ראו הפסוקים שם בראש הפרק: " ... לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ: נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ: ... וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ: כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַה' הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ". הפועל פג"ע בהקשר לעבד ה' הוא הגואל, בוא במשמעות כפולה: מפגיע (מתפלל) בעד כולנו, ונפגע ומקבל עליו את חטאי כולנו. אך להלן נראה שיש גם אפשרות שמדובר ב'מפגיע' אחר. פסוק נוסף בישעיהו שיש בו לדרוש בהקשר זה הוא בפרק נט פסוק טז: "וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ" – שם אין איש שמפגיע ומתפלל לה' ורק בחסד הקב"ה ייגאלו ישראל. ובנוסף לירמיהו ז טז שכבר נזכר בגמרא סנהדרין צה ובבראשית רבה סח לעיל: "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ", ראו גם איוב כא טו: "מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ". כל אלה לא מוציאים את השימוש בפועל פג"ע גם במשמעות רכה יותר של בקשה, כגון דברי אברהם לבני חת, בראשית כג ח: "שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר"; גם במשמעות של פגישה, כגון בראשית לב ב: "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (כך גם בשמות ה ב: "וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה", שמות כג ד: "כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ"), וגם במשמעות של פגיעה פיסית כברוב לשוננו היום, שמות ה ג: "פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב", ובמדבר לה כא: "גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ". ולהלן נתמקד בפסוק לעיל מישעיהו נג יב ונישאר בפגיעה שהיא תפילה או בקשה.
  15. בחלק הראשון של פירושו (שאת רובו לא הבאנו) מתמקד רד"ק בשיטה שמדובר בעבד ה'. וכך גם בסוף דבריו שם בשם תרגום יונתו: "הנה ישכיל עבדי יצלח משיחא, ותרגם: כאשר שממו כמו דסברו ליה בית ישראל". כך מפרש גם רש"י שמדגיש את הייסורים שהוא מקבל "בשביל אחרים נשא חטא הרבים", ו-"על ידי יסורין שבאת על ידו טובה לעולם". אבן עזרא מפרש שמדובר על עם ישראל שסובל בשביל הגויים: "כי בעבור צערם היה שלום לכל הגוים", וכך גם פירוש מצודות. אבל רד"ק ממשיך בהצעה אחרת.
  16. בנוסח ספר ישעיהו שבידינו (לעיל): וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה.
  17. כוונתו לדרשת ר' שמלאי בגמרא סוטה יד ע"א על משה שמבקש להיכנס לארץ על מנת לקיים מצוות התלויות בארץ והקב"ה עונה לו: "כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשיתם, שנאמר: לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה לַמָוֶת נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע". היפגיע הוא משה, וכהמשך המדרש שם: "תחת אשר הערה למות נפשו - שמסר עצמו למיתה, שנאמר: ואם אין מחני נא וגו'; ואת פושעים נמנה - שנמנה עם מתי מדבר; והוא חטא רבים נשא - שכיפר על מעשה העגל; ולפושעים יפגיע - שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה, ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי".
  18. כפי שפירש רש"י לעיל, ראו הערה 2.
  19. חזרנו לפרשת השבוע ולראש הדף. רש"י על הפסוק בפרשה (בעקבות המדרשים יש לומר) מסתמך על הפסוק בירמיהו: "אל תפגע בי", אך כאן, בגמרא חולין, מביא רש"י כאסמכתא שפגיעה היא תפילה, פסוק הרבה יותר נעים וחיובי ממגילת רות: "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ". מדוע באמת נזקקים המדרשים (גמרא סנהדרין צה ובראשית רבה סח) לפסוק שבירמיהו ולא לזה שבמגילת רות? כפשוטו, "פגיעה" כאן היא לשון בקשה ולא תפילה. מה שמזכיר לנו את ה"פגיעה" של אברהם בעפרון החתי. ושם אכן רש"י עצמו מפרש (בראשית כג ח): "ופגעו לי - לשון בקשה, כמו (רות א טז) אל תפגעי בי". וראו גם רות רבה (ב כב) בכיוון אחר לגמרי: "מהו אל תפגעי בי? אמרה לה: לא תחטא עלי, לא תסבין פגעיך מני, לעזבך לשוב מאחריך".
  20. קהלת, בדרכו הפסימית, רואה בתפילה גם אפשרות לפגיעה ממש – "עת ופגע". ראו ברכות נה ע"א: "כל המאריך בתפילתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב ... שלשה דברים מזכירים עונותיו של אדם ... קיר נטוי, ועיון תפלה, ומוסר דין על חבירו לשמים". ראו רש"י שם: "מזכירים עוונותיו - שעל ידיהן מפשפשים למעלה במעשיו, לומר: בוטח זה בזכיותיו, נראה מה הם!". וראו הדף עיון תפילה בדפים המיוחדים.
  21. שאלה גדולה שיש לשאול על מדרש זה היא: היכן לשון עתירה, ככתוב: "ויעתר יצחק לה' " (בראשית כה כג)? ראו במקבילה בספרי דברים פיסקא כו: "עשרה לשונות נקראת תפילה ...".
  22. משה לא אוחז בלשון זעקה, שועה וכו', בוודאי לא בלשון פגיעה. אין הוא בא בשום דרישה רק בתחנונים, שהיא, כך נראה, לשון תפילה הכנועה ביותר. "מי שאין לו – וחנותי" (שם). יעקב נוקט לשון "פגיעה" שהיא, כך נראה, לשון תפילה התקיפה ביותר – "במפגיע". ושניהם סיימו באותו דבר. משה – "אין לבריה כלום אצל בוראה" (ראו דברינו אלה בפרשת ואתחנן) ויעקב – "אין הבטחה לצדיק בעולם הזה" (ראו דברינו אלה בפרשת ויצא).
  23. פרשת השבוע פותחת בפגיעה ומסיימת בפגיעה. פותחת בפגיעת יעקב במקום בדרכו לחרן והוא לבד ונס על נפשו, ומסיימת במפגש יעקב עם מלאכי אלהים והוא כעת עם מחנה גדול. ראו מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק לב פסוק ב: "ויפגעו בו מלאכי אלהים. פירשו המלאכים שלוהו מחוצה לארץ ונלוו עמו המלאכים להכניסו לארץ". ואולי נלוו אליו שני המחנות, מחניים, עד שהגיע ממש אל הארץ וחצה את היבוק ובכך נסתלקה קושיית רמב"ן על רש"י שאימץ את המדרש הזה בפירושו ורמב"ן מקשה: "ואני תמה בזה, שהרי עדיין לא הגיע יעקב לארץ ורחוק היה משם ושלח מלאכים אל עשו מרחוק:. ראו שניהם במקור, בראשית לב ב סוף פרשת ויצא.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה