פרשות השבוע

מים ראשונים: הפטרת שבת פנחס נדחית ברוב שנים שאינן מעוברות מפני הפטרה ראשונה של 'תלת דפורענותא' (שלוש הפטרות בין המצרים), אך אנו חוזרים ונדרשים להפטרת השבת המקורית, שנקראת בכל שנה בה קוראים את פרשות מטות ומסעי בנפרד. הפטרה זו מתארת את מעשי אליהו בהר חורב, אך הפסוק הפותח אותה: "ויד ה' הייתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב", שייך לסיום מעשי אליהו בהר הכרמל, היא הפטרת פרשת כי תשא. פסוק פותח זה שוזר את שני מעשי אליהו אלה לרצף סיפורי מרתק המשתרע על כארבעה פרקים בספר מלכים א. פסוק זה הוא 'תירוץ' להידרש ליחסים המורכבים בין אליהו ואחאב, בין הנביא המוכיח והקנאי ובין מלך ישראל אשר חטא והרבה "לעשות הרע בעיני ה' ",¹ אך עפ"י המקרא עצמו היה מלך חזק עם ממלכה גדולה ויציבה.

וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה: (מלכים א יח מו).²

גמרא זבחים קב ע"א, מנחות צח ע"א – לחלוק כבוד למלכות

אמר ר' ינאי: לעולם תהא אימת מלכות עליך, דכתיב: "וירדו כל עבדיך אלה אלי" (שמות יא) ואילו לדידיה לא קאמר ליה.³ רבי יוחנן אמר, מהכא: "ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב" (מלכים א יח).⁴

וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי: (מלכים א יז א).⁵

רד"ק מלכים א פרק יז – אליהו ואחאב הולכים לנחם את חיאל ושם מתפרץ אליהו

ובדרש: וכי מה ענין זה אצל זה?⁶ אלא כשמתו בני חיאל כולם, הלכו אליהו ואחאב לנחם חיאל. ואמר אליהו כי בעון שבנה יריחו מתו בניו כדבר ה' אשר דבר יהושע בן נון.⁷ אמר לו אחאב: מי גדול, משה או יהושע? אמר לו: משה, שהיה רבו של יהושע. אמר לו: דברי הרב לא נתקיימו, ודברי תלמיד נתקיימו? והלא אמר משה: "ועבדתם אלהים אחרים … ועצר את השמים ולא יהיה מטר" והלא כל ישראל עובדי עבודה זרה הם ואין השמים נעצרים!⁸ קפץ אליהו ואמר ונשבע: "חי ה' … אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי".⁹

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות ה ב, תענית א א – האם גם על הטל גזר אליהו?

כתיב: "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי" (מלכים א יז א). רבי ברכיה א"ר יסה ורבנן.¹⁰ חד אמר: בין על הטל ובין על המטר נשמע לו. וחרנא (אחר) אמר: על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו.¹¹

מסכת חולין דף ה עמוד א – מאיפה היה לאליהו לאכול בשנות הבצורת?

… לימא מסייע ליה: "והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב" (מלכים א יז ו), ואמר רב יהודה אמר רב: מבי טבחי דאחאב!¹²

וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן:  (מלכים א יח א-ב).¹³

מדרש תהלים (בובר) מזמור קיז – הקב"ה מורה לאליהו להפסיק את הבצורת

… היה הקב"ה מפתה לאליהו שילך ויראה אל אחאב, שנאמר: "לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (מלכים א יח א).¹⁴ אמר לו אליהו: היאך אני הולך, ועד עכשיו לא עשה עוד תשובה?! אמר לו הקב"ה: כשהייתי משקה את עולמי, אדם אחד היה בעולם והשקיתי את עולמי בעבורו, שנאמר: "ואד יעלה מן הארץ" (בראשית ב ו), אף עכשיו: "לך הראה אל אחאב ואתנה מטר" (מלכים א יח א).¹⁵

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות ה ב, תענית א א – עוד סיב להפסקת הבצורת

אית דבעי מימר¹⁶ בבנה של צרפית: "וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהָי הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ" (מלכים א יז כא). אמר רבי יודה בן פזי: לאחד שגנב נרתיקו של רופא. עם כשהוא יוצא, נפצע בנו. חזר אצלו אמר לו: אדוני הרופא, רפא את בני. אמר לו לך והחזר את הנרתיק שכל מיני רפואות נתונין בו ואני מרפא את בנך. כך אמר לו הקב"ה לאליהו: לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטללים ואני מחיה את בנה של צרפית.¹⁷

מסכת ברכות דף י עמוד א – מי הלך לקראת מי?

אמר רב המנונא: מאי דכתיב: "מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר?" (קהלת ח א) – מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו. חזקיהו אמר: ליתי ישעיהו גבאי, דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב, שנאמר: "וילך אליהו להראות אל אחאב" (מלכים א יח ב) ¹⁸. ישעיהו אמר: ליתי חזקיהו גבאי, דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע.¹⁹ מה עשה הקב"ה?? הביא יסורים על חזקיהו, ואמר לו לישעיהו: לך ובקר את החולה, שנאמר: "בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא וכו' " (מלכים ב כ א, ישעיהו לח א).²⁰

וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה: … וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיַּכִּרֵהוּ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיֹּאמֶר הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ: וַיֹּאמֶר לוֹ אָנִי לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ: … וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב וַיַּגֶּד לוֹ וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ: וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל: (מלכים א יח ה-יז).²¹

מדרש תנאים לדברים יח טו – נביא שאינו מתיירא

"נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח טו) – כמוני – מה משה אומר דבר ולא מתיירא, אף נביא אומר דבר ולא מתירא. שכן משה אומר: "רק אל יוסף פרעה התל" (שמות ח כה). וכן יהושע אומר: "ויאמר יהושע אל כל העם לא תוכלו לעבוד את ה' " (יהושע כד יט).²² וכן הוא אומר בשמואל: "הלא קציר חטים היום" (שמואל א יב יז). והוא אומר באליהו: "ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר לו האתה זה עוכר ישראל ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך (מלכים א יח יז – יח).²³

ספר העיקרים מאמר א פרק יד – אחאב לא היה כופר

והרי אחאב עובד עבודת אלילים היה ולא היה כופר בעקרים, שהרי היה מאמין לאליהו ויודע שהגשם נעצר בעבורו בשבועתו, כמו שאמר לו: "האתה זה עוכר ישראל" (מלכים א יח יז), והיה טועה בעבודת אלילים … בהכניסו אמצעי בינו ובין השם יתברך.²⁴

וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל: וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל: (שם יח יט-כ).²⁵

וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם: וַיַּעֲלֶה אַחְאָב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו: … וַיְהִי עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה: וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה: (מלכים א יח מא-מו).²⁶

קהלת רבה (וילנא) פרשה י (ז) – מי למעלה ומי למטה

"ראיתי עבדים על סוסים" – זה אחאב, "ושרים הולכים כעבדים על הארץ" – זה אליהו שנאמר:: "ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב וגו' ".²⁷

וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב: וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם: וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם: (מלכים א יט א-ג).²⁸

וַיִּגַּשׁ הַנָּבִיא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ הִתְחַזַּק וְדַע וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כִּי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה מֶלֶךְ אֲרָם עֹלֶה עָלֶיךָ: … וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם אֱלֹהֵי הָרִים ה' וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה': (מלכים א כ כב, כח).²⁹

וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ: וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה: וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל אֵלִיָּהוּ הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי וַיֹּאמֶר מָצָאתִי יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה': (מלכים א כא יז-כ).³⁰

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט: ס וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו, בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ: (מלכים א כא כז-כט).³¹

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כד שובה – תשובתו של אחאב קבלתי

תשובתו של אחאב קיבלתי ותשובתכם איני מקבל?³² שנגזרה עליו גזירה קשה, הדא הוא דכתיב: "ודברת אליו לאמר כה אמר ה' הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר ה' במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה" (מלכים א כא יט). "ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט" (שם שם כז). וכמה נתענה? אם היה רגיל לאכול בשלש שעות, אוכל בשש. ואם היה רגיל לאכול בשש, אוכל בתשע. מה "ויהלך אט"? ר' יהושע בן לוי אמר: שהיה מהלך יחף. מה כתיב תמן:³³ "ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמר, הראיתה כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אביא הרעה בימיו וגו' " (שם כא: כח, כט). אמר הקב"ה לאליהו: ראית! אחאב עשה תשובה – "הראיתה כי נכנע אחאב מלפני" – ותשובתכם איני מקבל?³⁴

דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר ה' אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עַל בֵּית אַחְאָב וַה' עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ: וַיַּךְ יֵהוּא אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל וְכָל גְּדֹלָיו וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד: … וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן עַד הִשְׁמִידוֹ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל  אֵלִיָּהוּ: פ (מלכים ב י י-יז).³⁵

סיפור חסידי על "גילוי אליהו"

החסידים היו יושבים בבית המדרש ולומדים פרק חלק במסכת סנהדרין, הסוגיה העוסקת בשלושה מלכים (וארבעה הדיוטות) שאין להם חלק לעולם הבא ובהם אחאב הרשע. והאריכו החסידים בגנות מעשיו ודמותו של אחאב. נכנס הרבי, ניגש אליהם ואמר להם: יודעים אתם שאחאב גדול מהרבי שלכם? – הכיצד? שאלו התלמידים. ענה להם הרבי: אילו הייתי אומר לכם שאמש היה לי 'גילוי אליהו' בחלום, מן הסתם הייתם רצים לספר לכל שאר החסידים בעיר את הדבר הנפלא הזה ומספרים לכולם: איזה רבי קדוש יש לנו שזוכה לגילוי אליהו. ואילו אחאב ראה את אליהו ממש מספר רב של פעמים ודיבר איתו פנים אל פנים …³⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: סוף דבר, אליהו הוא דמות מורכבת ורבת פנים וכך גם אחאב. זה נביא "מוכיח בשער" שכוחו בפיו וזה מלך "שליט ומושל" שכוחו בעשייה צבאית, מדינית וכלכלית. ההתנגשות בין שניהם היא בלתי נמנעת, אך בין שתי דמויות אלה מתקיים שיח מורכב שאינו שחור-לבן. ההליכה ביחד לנחם את חיאל בית האלי, ההתמודדות של שניהם עם מכת הבצורת, הפגישה ביניהם כאשר ביודעין ובלא יודעין כל אחד הלך לקראת השני, הקריאה ההדדית "עוכר ישראל". הארגון במשותף של הטקס בהר הכרמל, ההמתנה של אחאב לאליהו שיסיים תפילתו ויביא את הגשם כנגד הריצה של אליהו לפני מרכבתו של אחאב, כניעתו לבסוף של אחאב מול ההסתה של איזבל – כל אלה ועוד יוצרים יחסים מורכבים, מתוחים אך גם מכבדים בין שתי דמויות מורכבות ומרתקות אלה.