פרשות השבוע

כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה: (שמות כא לז).¹

תוספתא מסכת בבא קמא פרק ז הלכות א-ב – גנב מול גזלן, מי חמור יותר?

הגנב משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמישה. הגזלנין בין כך ובין כך אין משלמין אלא קרן.²

שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכיי: וכי מה רָאָתָּ תורה להחמיר בגנב יותר מבגזלן? אמר להן: גזלן הִשְׁוָה עבד לקוניו וגנב חלק כבוד לעבד יתר על כבוד קוניו.³ כביכול עשה גנב עין העליונה כולה אינה רואה ואת האזן שאינה שומעת, שנאמר: "הוי המעמיקים מה' וגו' ויאמרו לא יראה יה וגו' כי אמרו אין רואה אותנו עזב ה' את הארץ".⁴ ר' מאיר אומר: מָשְׁלוּ משל משם רבן גמליאל: למה הדבר דומה? לשנים שעשו משתה בעיר אחת. אחד קרא את בני העיר ואת המלך לא קרא. ואחד לא קרא לא את המלך ולא את בני העיר.⁵ אי זה מהן עונשו מרובה? זה שקרא את בני העיר ואת המלך לא קרא עונשו מרובה יתר מן השני.⁶

אמר ר' יהודה: מפני מה אמרו טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמישה? מפני שנשתרש בחטא.⁷

מסכת בבא קמא פרק ז – דין מיוחד בשור ושה, גזירת הכתוב?

משנה ז א: מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמישה. שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רוח חיים, ומדת תשלומי ארבעה וחמישה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד, שנאמר: "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו וגו' " (שמות כא לז). אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה.⁸

גמרא סז ע"ב: ומדת תשלומי ארבעה וחמישה וכו'. ואמאי? נילף שור שור משבת, מה להלן חיה ועוף כיוצא בהן, אף כאן חיה ועוף כיוצא בהן! אמר רבא: אמר קרא: שור ושה שור ושה שני פעמים. שור ושה – אִין (כן), מידי אחרינא – לא. …⁹ אלא, שור דסיפא ושה דרישא מייתר, דניכתוב רחמנא: כי יגנב איש שור וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחת השה, שור דסיפא ושה דרישא למה לי? שמע מינה: שור ושה אִין, מידי אחרינא לא.¹⁰

 מסכת בבא קמא דף עט עמוד ב – ביטול מלאכה וכבוד הבריות

שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן? אמר להן: זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו, וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו, כביכול, עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת … למה הדבר דומה? לשני בני אדם שהיו בעיר ועשו משתה, אחד זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך, ואחד לא זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך … ¹¹

אמר רבי מאיר: בוא וראה כמה גדול כוח של מלאכה: שור שביטלו ממלאכתו – חמישה, שה שלא ביטלו ממלאכתו – ארבעה. אמר רבן יוחנן בן זכאי: בוא וראה כמה גדול כבוד הבריות: שור שהלך ברגליו – חמישה, שה שהרכיבו על כתיפו – ארבעה.¹²

ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק מא – הפרת הסדר החברתי והכלכלי

ודע כי כל אשר יהיה מן העבירה והחטא יותר נמצא ויותר קרוב להיעשות, ראוי שיהיה עונשו יותר קשה כדי שיימנעו ממנו. והענין שאינו נמצא רק מעט, עונשו יותר קל.¹³ ומפני זה היה תשלומי גונב צאן כפל תשלומי שאר המטלטלים, רוצה לומר תשלומי ארבעה. ובתנאי שהוציאם מתחת ידו במכר או ששחטם. מפני שמנהגם הוא על הרוב תמיד להיותם בשדות ואי אפשר לשמרם כמו ששומרים הדברים שבתוך המדינה.¹⁴ ומפני זה מדרך הגונבים אותם שימהרו למכרם עד שלא יודעו אותם, או לשחוט אותה בעבור שתשתנה צורתם. ומפני זה היה עונש הענין הנמצא יותר גדול. ותשלומי גנבת הבקר הוסיף בו אחד מפני שגנבתן קלה יותר, כי הצאן ירעו מקובצים ואפשר לרועה לשומרם ויותר מה שאפשר לגנבם הוא בלילה. אמנם הבקר ירעו מפוזרים מאד, כבר נזכר זה בספר העבודת הנבטי"ה ואי אפשר לרועה לשומרם ותרבה בהם הגנבה.¹⁵

תורה תמימה הערות שמות פרק כא הערה רצ – סיכום נימוקים והצעה שלו

ולא נתבאר בכלל טעם הדבר שלא נתחייבו בד' וה' רק שור ושה בלבד ולא גם שארי בעלי חיים, ובמכילתא איתא … משום דשור ושה קרבין לגבי מזבח,¹⁶ אך עדיין צריך באור מאי שייכות יחס זה לתשלומי ד' וה' … דהא גם תורים ובני יונה קרבין לגבי מזבח. ויותר מזה קשה מה שכתבו בגמרא … מפני שנשתרש בחטא, ורבא אמר מפני ששנה בחטא,¹⁷ … לפי טעמים אלו מאי שנא שור ושה הלא גם בכל הגנבות אם מכרן או עשה מעשה הקרובה לענין טביחה יתחייב בד' וה'!. והנה במורה נבוכים כתב בטעם הדבר מחיוב ד' וה' בשור ושה מפר שהם קלים לגנוב, מפני שכלל מין הבקר והצאן רועים ביערים רחוקים ממקומות הישוב …¹⁸

וגם אפשר לתת טעם בזה ע"פ ממה שכתבו במכילתא בשלח בפסוק "להמית אותי ואת מקני בצמא" – השוו בהמתם לגופם, לומר לך שבהמתו של אדם היא חייו. אדם הולך בדרך ואין בהמתו עמו מסתכן הוא. ובס' רביד הזהב כתב דמכאן יש סמוכים למה שכתב המג"א בסימן רמ"ח דאם חושש אדם שיקחו לסטים בהמתו ולא יהיה לו במה להחיות עצמו, הוי כפקוח נפש שדוחה את השבת. וידוע שמין הבהמה שהאדם מגדלו בביתו לעבודתו ולתועלתו הוא הבקר והצאן … ולכן אם נגנבו ממנו נפסד בהרבה מגניבת דבר זולתם וגם מסכנין חייו, ולכן כל זמן שלא טבחם ומכרם הגנב הרי עכ"פ הוא משיבם לבעליהם ולא נפסד מאומה זולת צער זמני, ולכן משלם רק קרן, וכפל לקנס, מה שאין כן אם טבחם ומכרם הרי הפסיד להבעלים הפסד מוחלט הנוגע לחייו, ולכן דין הוא שישלם לו הגנב קנס גדול ורב, ושערה התורה חמשה תחת השור וארבע תחת השה.¹⁹

מסכת בבא קמא דף קו עמוד ב – שומר חינם שגנב ומכר או טבח

אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: הטוען טענת גנב בפקדון – משלם תשלומי כפל, טבח ומכר – משלם תשלומי ארבעה וחמישה; הואיל וגנב משלם תשלומי כפל, וטוען טענת גנב משלם תשלומי כפל. מה גנב שהוא משלם כפל – טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמישה, אף טוען טענת גנב בפקדון כשהוא משלם תשלומי כפל – טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמישה.²⁰

שמות רבה פרשה מח סימן ו – תשלומי ארבעה וחמישה על חטא העגל

… זהו שכתוב: "ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו" (הושע יד ה) … כשעשו העגל אמר הקב"ה למשה: "ועתה הניחה לי ויחר אפי ואכלם" (שמות לב י) – אמר לו: בדוק אותם שיעשו את המשכן. מה כתוב באותה קלקלה? "ויאמר אליהם אהרון פרקו נזמי הזהב" (שם ב).  ומה הביאו? נזמים. וכשעשו המשכן, עשו אותו נדבה.  מה כתוב? "כל נדיב לב הביאו חח ונזם טבעת וכומז" – בנזמים חטאו ובנזמים נתרצה להם. … אמר משה לפני הקב"ה: כתבת (שמות כא): "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור", הרי הביאו חמישה: חח ונזם טבעת עגיל וכומז.²¹

שמות רבה פרשה ל סימן ז – פגיעה במלך ופגיעה בבן המלך

ר' יהודה אומר: אמרו ישראל להקב"ה: הרבה דינים ומצוות יש כאן: "כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" – לפי ששור גנבנו ועשינו עגל,²² לפיכך "חמישה בקר" שילמנו תחתיו, שמתו אבותינו במדבר.²³ "וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" – ארבע מלכיות שמלכו בנו; ושגנבנו ליוסף עשינו ארבע מאות שנה משועבדים במצרים. ולמה בשור נותן חמישה ובשה אינו נותן אלא ארבע? בשור נותן חמישה, שהוא מוציאו בפרהסיא. משל לשנים שעלו לבימה לִדוֹן, אחד שמכר בנו של מלך ואחד שזרק אבן באיקונין של מלך. אותו שזרק אבן באיקונין של מלך, לקח חמישה קטפורס. ואותו שמכר בנו של מלך, משלם ארבע מאות לרבו. לכך כתוב: "חמישה בקר".²⁴

אמר דוד: "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי" (תהלים קמג ב).²⁵

שמואל ב פרק יב פסוקים ה-ו – תשלום ארבעה על כבשת הרש

וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל נָתָן חַי ה' כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת: וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.²⁶

רש"י שמואל ב פרק יב פסוק ו – ארבעה בנים שיכל דוד

ישלם ארבעתים – כך אירע לו שלקה בארבעה בנים: הילד, ואמנון, תמר ואבשלום.²⁷

מדרש תהלים (בובר) מזמור ג פסוק ד – שש עשרה רציחות וניאופים

"ה' מה רבו צרי". כתיב: ואת הכבשה ישלם ארבעתיים. אמר ר' יהודה בר חנינא: אמר ליה הקב"ה לדוד: אתה ניאפת אחת – שש עשרה ניאפות יבואו לך. אתה רצחת אחת – שש עשרה נרצחות יבואו לך. ארבעתים ארבעה על ארבעה.²⁸

שבת שלום, מחלקי המים