פרשות השבוע לשנת ו׳ בשבט ה׳תשפ״א

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים – מס' דנזיקין פרשה יב

אמר רבי מאיר: בוא וראה כמה חביבה מלאכה לפני מי שאמר והיה העולם. שור שיש לו מלאכה משלם חמשה, שה שאין לו מלאכה משלם ארבעה. רבי יוחנן בן זכאי אומר: הקב"ה חס על כבודן של בריות. שור לפי שהוא הולך ברגליו משלם חמישה, שה לפי שהוא טוענו על כתפו משלם ארבעה.¹

מסכת ברכות דף יט עמוד ב

אמר רב יהודה אמר רב: המוצא כלאים בבגדו פושטן אפילו בשוק, מאי טעמא? "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' " (משלי כא ל) – כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב.²

תא שמע: גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה. ואמאי? לימא: "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' "! – תרגמה רב בר שבא קמיה דרב כהנא: בלאו ד"לא תסור" (דברים יז יא). אחיכו עליה: לאו דלא תסור דאורייתא היא! אמר רב כהנא: גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה, כל מילי דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור, ומשום כבודו שרו רבנן.³

היה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת, יכול יחזור ויטמא? אמרת: לא יטמא … אבל מטמא הוא למת מצוה.⁴

"והתעלמת מהם" … הא כיצד? אם היה כהן והיא בבית הקברות, או היה זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה מלאכתו מרובה משל חברו …⁵

שבת דף צד עמוד ב

ההוא שכבא דהוה בדרוקרא,⁶ שרא רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית, (התיר רב נחמן להוציאו לכרמלית בשבת) … גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.⁷

תלמוד ירושלמי מסכת נזיר פרק ז דף נו עמוד א

מהו שיטמא אדם לכבוד הרבים? תני: היו שני דרכים מתאימות אחת רחוקה וטהורה ואחת קרובה וטמאה, אם היו הרבים הולכין ברחוקה הולך עמהן ואם לאו הולך בקרובה מפני כבוד הרבים. עד כדון בטומאה שהוא מדבריהן ואפילו בטומאה שהוא מדבר תורה? מן מה דאמר רבי זעירא: גדול כבוד הבריות שדוחה למצוה בלא תעשה שעה אחת, הדא אמרה ואפילו בטומאה שהיה מדבר תורה.⁸

ספרי דברים פיסקא קצב ד"ה מי האיש

"מי האיש הירא ורך הלבב", "ויספו השוטרים" – למה נאמרו כל הדברים האלו? שלא יהו ערי ישראל נשמות כדברי רבן יוחנן בן זכיי. בוא וראה כמה חס המקום על כבוד הבריות מפני הירא ורך הלבב, כשהוא חוזר יאמרו שמא בנה בית שמא נטע כרם שמא ארס אישה. וכולם היו צריכים להביא עדותם חוץ מן הירא ורך הלבב שְׁעֵדָיו עמו.⁹

מחזור ויטרי סימן יט

"וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות" (שמואל א א יג). מכאן למתפלל שתהא תפילתו בלחש. וממי למדה לעשות כן? מן הקב"ה: "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת" (ויקרא ו יח). מפני כבוד הבריות. שהעולה באה בנדבה. והחטאת באה על חטא. ואם היה מקום מיוחד לשחוט את החטאת ידעו הכל שבחטאת היא זו וילבינו פניו שלזה.¹⁰ אבל כשנשחט החטאת במקום העולה, כסבורין שהיא עולה ולא ידעו בחטאו של זה. אמרה חנה: כיון שהקב"ה חס על כבוד הבריות אף אני צריכה לחוש ולהתפלל שמונה עשרה בלחש שבהן אדם מתודה על חטאיו ולא ישמע חברו. אבל שאר תפילות שאינן של ווידוי כגון ברכות שלפני קרית שמע ושל אחריה אין צריך לומר בלחש.¹¹

במדבר רבה, פרשת בלק, כ יד

"ההסכן הסכנתי לעשות לך כה" –  חס הקב"ה על כבודו של אותו רשע שלא יאמרו זו היא שסילקה את בלעם … להודיעך שחס הקב"ה על כבודן של בריות ויודע צרכן וסתם פי הבהמה. שאילו היתה מדברת לא היו יכולין לשעבדה ולעמוד בה, שזו הָטִפֶּשֶׂת שבבהמות וזה חכם שבחכמים, כיון שדברה לא היה יכול לעמוד בה.¹²

מסכת קידושין דף לב עמוד ב

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם, נתן הכוס לר' אליעזר ולא נטלו, נתנו לר' יהושע וקיבלו; אמר לו רבי אליעזר: מה זה, יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו? אמר ליה: מצינו גדול ממנו ששמש, אברהם גדול הדור היה, וכתוב בו: והוא עומד עליהם! ושמא תאמרו, כמלאכי השרת נדמו לו? לא נדמו לו אלא לערביים, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו? אמר להם רבי צדוק: עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות? הקב"ה משיב רוחות ומעלה נשיאים ומוריד מטר ומצמיח אדמה, ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו?¹³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה שוב בירושלמי מגילה פרק ד הלכה א דיון מפני מה מי שקורא בתורה קורא במעומד: "זה שהוא עומד לקרות בתורה מפני מה הוא עומד? מפני כבודה או מפני כבוד הרבים?".  האם העמידה בשעת קריאת התורה הוא כבודה של התורה או כבוד הציבור. וזה נראה כבר שייך לנושא קרוב אבל שונה: כבוד הציבור.