פרשות השבוע

מסכת ערכין דף טז עמוד א – בגין מה נגעים באים

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן: על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין.¹

מסכת סוטה דף ה עמוד א – פגעי גסות הרוח

אזהרה לגסי הרוח מנין? אמר רבא אמר זעירי: "שמעו והאזינו אל תגבהו כי ה' דיבר" (ירמיהו יג טו). רב נחמן בר יצחק אמר, מהכא: "ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך" (דברים ח יד), וכתיב: "הישמר לך פן תשכח את ה' אלהיך" (שם שם יא)² … דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרב אסי, וזמנין אמר לה משמיה דרב אמי:³ כל אדם שיש בו גסות הרוח – לסוף מתמעט, שנאמר: "רומו מעט ואינו" (איוב כד כד).⁴

תוספתא מסכת נגעים (צוקרמאנדל) פרק ו הלכה ז – פשפש בעצמך

כיצד ראיית הנגע? ספק יש בו כשני גריסין ספק אין בו, ספק ירקרק שבירוקין ואדמדם שבאדומים, היה בא אצל הכהן והכהן אומר.⁵ ואמר לו: צא ופשפש בעצמך וחזור בך, שאין הנגעים באין אלא על לשון הרע, ואין הצרעת בא אלא על גסי הרוח.⁶

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מצורע סימן ח – הארז כסמל

"ועץ ארז" – הארז הזה אין עץ גבוה ממנו, ולפי שהגביה את עצמו כארז, באתה עליו את הצרעת, דאמר ר' שמעון בן אלעזר: על גסות הרוח הצרעת באה.⁷

מסכת ערכין דף טז עמוד א – מצנפת הכהן הגדול

מצנפת מכפרת על גסי הרוח, כדרבי חנינא, דא"ר חנינא: יבוא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה.⁸

מסכת דרך ארץ פרק המינין – פגיעה בעסקים

בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון: על עושקי שכר שכיר, ועל כובשי שכר שכיר,⁹ ועל פורקי עול מעל צואריהם ונותנין על גבי חביריהם, ועל גסות הרוח כנגד כולן.¹⁰

מסכת דרך ארץ פרק היוצא – הדימוי לעבודה זרה

התיר מנעליו ויצא לשוק הרי זה מגסי הרוח. סוטרו לצדדין, וקובעו לאחוריו, ירכתו על חברתה, ורצועות תפילין בידו ומחזירן כשהוא מהלך בשוק, הרי זה מגסי הרוח. וכל גסי הרוח נדמין לעבודה זרה, שנאמר: "ולא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז כו),¹¹ ולהלן הוא אומר: "תועבת ה' כל גבה לב" (משלי טז ה)¹² – מה תועבה האמורה כאן עבודה זרה, אף תועבה האמורה להלן עבודה זרה.¹³

מסכת דרך ארץ פרק ה – המדרגה השלישית

תחילת עבירה הרהור הלב, שנייה לה ליצנות, שלישית לה גסות הרוח, רביעית לה אכזריות, חמישית לה הבטלה, ששית לה שנאת חנם, שביעית לה עין הרע, הוא שאמר שלמה: "כִּי־יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל־תַּאֲמֶן־בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ" (משלי כו כה).¹⁴

מסכת אבות פרק ד משנה ז – גסות הרוח בדין

רבי ישמעאל בנו אומר: החוֹשֵׂך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא.¹⁵ והגס לבו בהוראה – שוטה רשע וגס רוח.¹⁶

אבות דרבי נתן נוסח א פרק יח – דקדוק וליקוט בלי גסות רח

איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות. לרבי מאיר: חכם וסופר. לרבי יהודה: חכם לכשירצה. לרבי אליעזר בן יעקב: קב ונקי. לרבי יוסי: נימוקו עמו. לרבי יוחנן בן נורי: קופה של הלכות. לרבי יוסי הגלילי: מלקט יפה יפה בלא גסות הרוח. לרבי שמעון בן גמליאל: חנות מלא ארגוון טב. לרבי שמעון: שונה הרבה ומשכח קימעא.¹⁷

מסכת עירובין דף נה עמוד א – לא במי שחושב שהוא בשמים

והיינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא: מאי דכתיב "לא בשמים היא" "ולא מעבר לים היא" (דברים ל יב)? "לא בשמים היא" – שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה, ואם מעבר לים היא – אתה צריך לעבור אחריה. רבא אמר: "לא בשמים היא" – לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים. רבי יוחנן אמר: "לא בשמים היא" – לא תמצא בגסי רוח, ולא מעבר לים היא – לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים.¹⁸

ירושלמי פסחים פרק ה הלכה ג – אגדה צריכה זהירות מיוחדת

רבי שמלאי אתי גבי ר' יונתן, אמר ליה: אלפן אגדה.¹⁹ א"ל: מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי, שהן גסי רוח ומעוטי תורה. ואת נהרדעאי ודר בדרום.²⁰

מסכת סנהדרין דף צח עמוד א – מתי יבוא המשיח

אמר זעירי אמר רבי חנינא: אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל, שנאמר: "כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך" (צפניה ג יא), וכתיב: "וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה' " (שם יב).²¹

מסכת תענית דף כ עמוד א – סיפור מעשה על גסות הארז²²

תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו: שלום עליך רבי! ולא החזיר לו.²³ אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?²⁴ אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.²⁵

כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי! – אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית. היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו.²⁶ יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי! אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי? – אמרו לו: לזה שמטייל אחריך. אמר להם: אם זה רבי – אל ירבו כמותו בישראל. – אמרו לו: מפני מה? – אמר להם: כך וכך עשה לי. – אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.

מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז", ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות.²⁷

שבת שלום

מחלקי המים