פרשות השבוע

אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן: (שמות לה יט).¹

רש"י שמות לא י – הכיסויים לכלי הקודש

ואת בגדי השרד – אומר אני: לפי פשוטו של מקרא אי אפשר לומר שבבגדי כהונה מדבר, לפי שנאמר אצלם: "ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן" (שמות לא י). אלא אלו בגדי השרד, הם בגדי התכלת והארגמן ותולעת שני, האמורין בפרשת מסעות "ונתנו אל בגד תכלת" (במדבר ד יב), "ופרשו עליו בגד ארגמן" (שם יג), "ופרשו עליהם בגד תולעת שני" (שם ח). ונראין דברי,² שנאמר: "ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש" (שמות לט א), ולא הוזכר "שֵׁשׁ" עמהם. ואם בבגדי כהונה מדבר, לא מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני בלא שש.³

בגדי השרד – יש מפרשים לשון עבודה ושירות, כתרגומו לבושי שמושא,⁴ ואין לו דמיון במקרא. ואני אומר, שהוא לשון ארמי, כתרגום של קלעים, ותרגום של מכבר, שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים לצידי"ץ בלעז [רשת].⁵

אבן עזרא (הפירוש הארוך) שמות לא י – שרד מלשון לשרוד

ואת בגדי השרד – בגדי הנסיעה, שיכסו בהם הארון והשולחן והמזבח והמנורה. וככה מפורש ומן התכלת והארגמן ותולעת השני (שמות לט א), כל אחד לבדו, ככתוב בפרשת במדבר סיני (במדבר ד, ו-יד). עשו בגדי שרד, ואח"כ כתוב: "ויעשו את בגדי הקדש" (שמות לט א), ואחר כן פירש אותם. והנה מלת שרד מגזרת פליט ושריד (ירמיהו מד יד).⁶

רמב"ן שמות לא י – בגדי השרד הם בגדי הכהונה

ואת בגדי השרד – לא ידעתי למה לא צוה תחילה לעשות הבגדים האלה, כאשר עשה בכל מלאכת המשכן ובבגדי אהרן ובניו. כי היה ראוי שיאמר לו: ועשית בגד כליל תכלת לכסות בו הארון, ובגד ארגמן לכסות בו המזבח, ובגד תולעת שני לכסות בו השולחן, ועתה כאשר יצוה את העושים יכלול אותם עם שאר המלאכה.⁷ ואולי לא היתה בהם קפידא ויעשו אותם כרצונם בגדי שרד ממין אחד לבדו. והם עשו מן התכלת והארגמן ותולעת השני. ולא רצו בשש כי איננו נכבד כמותם. ואחרי שנעשו כן, רצה השם שיהיה התכלת לארון,⁸ והארגמן למזבח,⁹ והשני לשולחן, ולכן הספיק להם הצוואה בקצרה כאשר צוה על העושים, כי לדעתם יעשו בגדי השרד. ואיננו הגון שיהיה בגד המכסה עשוי נקבים נקבים כדברי רש"י, אבל הוא מלשון שריד, בעבור היותם מין אחד, כדברי רבי אברהם.¹⁰

וכתבתי זה הענין לפי שיטת רש"י. וכל זה איננו שוה לי, כי מה טעם שיאמר הקב"ה למשה ויעשו בגדי הקלעים או בגדי השרידה בלי שיבאר לו כמה יהיו, שנים או מאה, וכמה אורכם וכמה רוחבם, ולמה יעשו? ואין הענין מובן כלל בדבור הזה. ועוד, שמזכיר אותם לעולם קודם בגדי אהרן. ועוד, מה טעם "לשרת בקודש" (להלן לט א), כי זה ירמוז על עבודת הקרבנות בקודש, כמו שאומר: "או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש" (לעיל כח מג), וכן "אשר יבוא אל אהל מועד לשרת בקודש" (לעיל כט ל), לא על עבודת חוץ ומשא. ועוד, כי כתוב ועשו את כל אשר צויתיך (פסוק ו) את אהל מועד וגו' ואת בגדי השרד (פסוקים ז – י) עד ככל אשר צויתיך יעשו (פסוק יא), ולא צוה אותו תחילה על בגדי השרד כלל.¹¹

והעולה מדברי רבותינו, כי בגדי השרד הם בגדי כהונה עצמם, והוזכר זה במסכת יומא (עב א).¹² ואם כן הנכון שנפרש בגדי השרד, בגדי הייחוד, כלומר בגדים שיתייחד בלבישתם אחד העם "הגדול מאחיו". וכן ובשרידים אשר ה' קורא (יואל ג ה), השרידים שרדו מהם (יהושע י כ), מן פליט ושריד (ירמיה מד יד). וירמוז לבגדי אהרן, ויקראם כן, שלא ילבשם רק יחיד בדורו, אהרן בחייו, ואחריו הכהן הגדול אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא ידו ללבוש את הבגדים (ויקרא כא י). והכתוב יזכיר בגדי אהרן לעולם דרך כבוד, כמו שאמר לכבוד ולתפארת (לעיל כח ב), בגדי קדש (לעיל כח ד), ציץ הזהב נזר הקדש (ויקרא ח ט), ועל כן קראם בגדי השרד – בגדי מלכות. וזה טעם: "את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן" (להלן לה יט), כי שב לבאר. וכן יאמר בפרשת ויביאו את המשכן (להלן לט מא).¹³

 מדרש אגדה (בובר) שמות לט א – בגדים שמגינים

"ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד". מִכְסָאוֹת של ארון ושל שולחן ושל מזבח: בגדי שרד – שאלמלא הם לא נשתיירו משונאיהם של ישראל שריד ופליט.¹⁴ כך מפורש במסכת יומא על מעשה הכותיים שעשו בימי אלכסנדרוס מוקדון, שנתעטף שמעון הצדיק כהן גדול בבגדי כהונה, ויצא לקראתו, כגון שראהו המלך, ירד מעל מרכבתו והשתחוה לו, אמרו לו עבדיו: מלך גדול שכמותך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם: דמותו אני רואה במלחמתי ואני נוצח, והוא המלאך שהיה מתדמה לו כדמות כהן גדול.¹⁵

רש"י מסכת סוכה דף נא עמוד א – ממה עשו את הפתילות

מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן היו מפקיעין – ממכנסי בגדי השרד שהיו משל צבור, ומאבנטיהם הישנים, מפקיעין – קורעין לעשות פתילות.¹⁶

ספר החינוך מצוה קפה – במדבר, במקדש, ובימינו

ונוהגת כל מצוה זו בזמן הבית. ועכשיו בעוונותינו שאין לנו לא מקדש ולא כהן גדול ולא בגדי שרד ולא קרבנות, נהגו כל ישראל לעבוד ביום זה בתפילות ובתחנונים, וכמו שכתוב [הושע יד ג] ונשלמה פרים שפתינו.¹⁷

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כלים פרק טו משנה ב – כלי עץ

סרוד של נחתומין – כלי של עץ משתמשין בו בעת הלישה לרחיצת הידים ולמרוח ממנו פני הככר וזולתו מכל מה שהם צריכין, ותרגום בגדי השרד לבושי שמושא.¹⁸

 ישעיהו פרק מד פסוק יג – כלי שרטוט

חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.¹⁹

מילון אבן שושן

שרד – שירות, פקידות (רק בצירופים)

בגדי שרד –  מדים רשמיים, בגדי שרד של שוטרים.

דירת שרד – מעון ממשלתי, דירת מגורים הניתנת לשר או לפקיד גבוה בתקופת שירותו.

משרד – לשכה, בית פקידות, מקום במוסד מסחרי או ציבורי שעובדים בו פקידים.²⁰

שׂרר – משל, שלט, היה שר.²¹

שבת שלום

מחלקי המים