פרשות השבוע

בְּנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם לְיִמְנָה מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה לְיִשְׁוִי מִשְׁפַּחַת הַיִּשְׁוִי לִבְרִיעָה מִשְׁפַּחַת הַבְּרִיעִי: … וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח: אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אָשֵׁר לִפְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת: (במדבר כו מד-מז).¹

וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל: (בראשית מו יז פרשת ויגש).²

בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם: (דברי הימים א ז ל).³

מדרש הגדול בראשית מה כו פרשת ויגש – מבשרת ליעקב שיוסף חי

"ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי" (בראשית מה כו). רבנן אמרי: אמרו: אם אנו אומרין לו תחילה יוסף קיים, שמא תפרח נשמתו.⁴ מה עשו? אמרו לשרח בת אשר: לכי אמרי לאבינו יעקב שיוסף קיים והוא במצרים. מה עשתָּ? המתינה לו עד שהוא עומד בתפילה ואמרה בלשון תימה: יוסף במצרים? יולדו לו על ברכים מנשה ואפרים? פג לבו כשהוא עומד בתפילה. כיון שהשלים, ראה העגלות, מיד: "ותחי רוח יעקב אביהם".⁵

בראשית רבה צד ט פרשת ויגש – משלימה לשבעים נפש בירידה למצרים

"כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו' … ובני יוסף אשר יולד לו וגו' " [בראשית מו כו-כז] – רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן: ראית מימיך אדם נותן לחבירו ששים וששה כוסות וחוזר ונותן לו אף שלושה והוא מונה אותם שבעים?⁶ אלא זו יוכבד שהשלימה מנין של ישראל במצרים … יוכבד עִבּוּרָה בארץ כנען, ולידתה בארץ מצרים … ויש אומרים יעקב השלים עמהם את המנין … ויש אומרים הקב"ה השלים עמהם את המנין, ויש אומרים חושים בן דן השלים עמהן את המנין, … ויש אומרים סרח בת אשר השלימה עמהן את המנין.⁷

פרקי דרבי אליעזר פרק מח – שומרת את סוד הגאולה ומאשרת את שליחותו של משה

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּכְפְּלוּ בַתּוֹרָה בָּאוֹתִיּוֹת כֻּלָּם בְּסוֹד הַגְּאֻלָּה⁸. … וְלֹא נִמְסְרוּ הָאוֹתִיּוֹת אֶלָּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ מְסָרָן לְיִצְחָק, וְיִצְחָק מְסָרָן לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב מְסָרָן לְיוֹסֵף, וְיוֹסֵף מְסָרָן לְאֶחָיו, וְאָשֵׁר בֶּן יַעֲקֹב מָסַר סוֹד הַגְּאֻלָּה לְסֶרַח בַּת אָשֵׁר. וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵצֶל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ הָאוֹתוֹת לְעֵינֵיהֶם, הָלְכוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵצֶל זְקֵנָתָם סֶרַח בַּת אָשֵׁר וְאָמְרוּ לָּהּ בָּא אִישׁ וְעָשָׂה אוֹתוֹת לְעֵינֵינוּ כָּךְ וְכָךְ, אָמְרָה לָהֶם: אֵין בָּאוֹתוֹת הָאֵלּוּ מַמָּשׁ. אָמְרוּ לָּהּ: וַהֲלֹא אָמַר לָנוּ "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" [שמות ג טז]. אָמְרָה לָהֶם: הוּא הָאִישׁ שֶׁעָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁכָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא פ"ה ופ"ה,⁹ שֶׁנֶּאֱמַר: "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" מִיָּד הֶאֱמִינוּ הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה וכו'.¹⁰

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ד הלכה ז – מגלה היכן ארונו של יוסף

יוסף זכה בעצמות אביו. אף הוא לא נתעסק בו אלא משה, שנאמר: "ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו' "¹¹ – מלמד שכל העם היו עסוקין בביזה והוא עוסק במצוה, שנאמר: "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וכו' " (משלי י ח). מנין היה משה יודע היכן יוסף קבור? אמרו: סרח בת אשר היתה באותו הדור והלכה ואמרה לו למשה: בנילוס נהר יוסף קבור.¹² שעשו לו מצרים שפודין של מתכת וחברום בְּבַעַץ.¹³ והלך משה ועמד על נילוס נהר ואמר: יוסף, הגיעה שעה שהקב"ה גואל את ישראל. הרי שכינה מעוכבת לך וישראל מתעכבין לך וענני כבוד מעכבין לך.¹⁴ אם אתה מגלה את עצמך – מוטב. ואם לאו – נקיים אנו משבועה שהשבעת את אבותינו.¹⁵

סדר עולם רבה פרק ט – מיורדי מצרים ומיוצאי מצרים ומבאי הארץ

החזירו הבנים לאבות, וחזרו האבות והורישו לבנים.¹⁶ שרח בת אשר היתה מבאי מצרים ומיוצאיה, מבאי מצרים, דכתיב: "ושרח אחותם" (בראשית מו יז).¹⁷ ומבאי הארץ, שנאמר: "ושם בת אשר שרח" (במדבר כו מו).¹⁸

בראשית רבה פרשה צד סימן ט – האשה החכמה מאבל מעכה

… ויש אומרים שֶׂרַח בת אשר השלימה עמהן את המנין.¹⁹ זהו שכתוב: "ותקרא אשה חכמה מן העיר … ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב?" (שמואל ב כ טז-יז). אמרה: שמך יואב, לומר שאתה אב לישראל, ואין אתה אלא קוצר! – עד כאן תמו דברי תורה? לא כתוב: "כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום" (דברים כ י)? ואמר לה: מי את? אמרה לו: "אנכי שלומי אמוני ישראל" (שמואל ב כ יט) – אני היא שהשלמתי מניינן של ישראל במצרים. אני היא שהשלמתי נאמן לנאמן, יוסף למשה, מה "אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל" (שם), ולי, שאני אם בישראל? מיד: "וַיַּעַן יוֹאָב וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי אִם אֲבַלַּע וְאִם אַשְׁחִית" (שם שם כ). חלילה חלילה שתי פעמים: חלילה לדוד חלילה ליואב, חלילה למלכות בית דוד. אלא: "לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד" (שם שם כא).²⁰

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן יב – דוגמה לאברהם בסדום

"חלילה לך" (בראשית י כה). אמר אברהם: ריבונו של עולם, צופה אני ברוח הקדש כי עתידה אשה אחת לפלט עיר שלימה, ואני איני כדאי לפלט חמשת הכרכים הללו? ואיזו היא האשה? זו סרח בת אשר, בשעה שמרד שבע בן בכרי בדוד ובא באבל …²¹ וכיון שהרגישה סרח בדבר התחילה לצעוק. קראו לה ליואב²² … ויען יואב ויאמר: "חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית" (שמואל ב כ כ).²³ ואתה שאתה רחמן ערב לך לאבד את אלו? חלילה לך מעשות כדבר הזה²⁴ … ראה חכמתה של אשה זו כשם שבא אברהם בחכמה לפני הקב"ה … עליה מקלס שלמה: "טובה חכמה מכלי קרב" (קהלת ט יח) – טובה היתה חכמתה של סרח, מכלי קרב שהיו ביד יואב … אמר אברהם לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, ומה אם יואב שנטל את ראש איש אחד שהיה חייב, הניח את כל העיר, ואתה שאתה רחמן תאבד את הכל? חלילה לך!²⁵

מסכת כלה רבתי פרק ג הלכה כג – ברשימת הנכנסים לגן עדן בחייהם

שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן: סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי. סרח, דכתיב בה: "אנכי שלומי אמוני ישראל" – אני שהשלמתי מנין הנכנסים לגן עדן.²⁶

פסיקתא דרב כהנא פיסקא יא ויהי בשלח – נוכחת בבית המדרש של רבי יוחנן

ר' יוחנן הוה יתיב, דרש: כיצד היו המים עשויין לישראל כחומה? דרש ר' יוחנן כאילין קנקילייא. אדיקת שרח בת אשר ואמרת: תמן הוינא ולא הוון אלא כאילין אמפומטא.²⁷

אבות דרבי נתן נוסח ב פרק לח – חוליה בשרשרת מקפלי העולם

… ושבעה קפלו את העולם כולו ואלו הן: אדם ראה את מתושלח. מתושלח ראה את שם. שם ראה את יעקב. יעקב ראה את סרח. סרח ראתה את אחיה. אחיה ראה את אליהו. ואליהו חי וקיים עד שיבוא משיח.²⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: שרח בת אשר שייכת לדמויות מיתולוגיות בעולם האגדה שהאריכו ימים ונוכחו באירועי זמן מרוחקים מאד זה מזה. בדומה לפנחס, אליהו, חנוך, עוג מלך הבשן, אחיה השילוני, יעקב אבינו שעל פי המדרש לא מת ואיוב. אבל נראה ששרח בת אשר, שמהמקרא איננו יודעים עליה דבר וחצי דבר, עולה על כולם בהופעותיה ונוכחותה בצמתי מאורעות האומה שאירעו ולא 'לימות המשיח' כאליהו למשל. ועדיין נותרנו עם סרח ארוך של תעלומה: מי את שרח בת אשר? גם אם נניח שכל דרשה לעצמה נכתבה (ראו שוב הסתירה בין המדרש הראשון לשני), ואנחנו הם ששזרנו מחרוזת זו, עדיין יש לתמוה מה רוצים בעלי המדרש לומר לנו במסכת זו? מה פשר דמות ערטילאית זו? בין כך ובין כך, זכתה דמות זו לרתק מחד גיסא את החוקרים המלומדים ומאידך גיסא את משחיזי הלשון ובעלי ההומור ומסתבר שמישהו גם 'הציב לה יד' ליד המושב כליל בגליל המערבי, ספק בחיוך ספק ברצינות. ועוד יעשו שם מקום עליה לרגל. ראו הערך שרח בויקיפדיה. ונשמח להוסיף לקח טוב ולשתות מים צוננים משואבי המים באשר הם.