פרשות השבוע

אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה': (ויקרא יט ל).¹

אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה': (ויקרא כו ב).²

וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ: (שמות לא יג-יד).³

 

ספרא קדושים פרשתא ג פרק ז סימנים (ז)-(ט) – מורא השבת והמקדש⁴

יכול יהיה בנין בית המקדש דוחה שבת? תלמוד לומר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו".⁵

אמר שבת מִשֵׁם שמירה, ואמר מקדש משם מורא, יכול יהיה ירא מן המקדש?⁶ תלמוד לומר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" – מה שבת לא מן השבת את מתיירא אלא ממי שפיקד על השבת, אף מקדש לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שפקד על המקדש.⁷

אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מנין? תלמוד לומר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" – מה שמירת שבת לעולם, אף מורא מקדש לעולם. איזו מורא? לא יכנס להר הבית במקלו ובתרמילו במנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא, וברקיקה מקל וחומר.⁸

ספרי במדבר פרשת פינחס פיסקא קמד – העבודה במקדש דוחה את השבת

"וביום השבת שני כבשים" – למה נאמר? לפי שהוא אומר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" (ויקרא כו ב) – שתהא עבודת מקדש דוחה את השבת.⁹ אתה אומר שתהא עבודת מקדש דוחה את השבת, או שתהא שבת דוחה את העבודה? תלמוד לומר: "וביום השבת שני כבשים". הא מה תלמוד לומר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו"? – שתהא עבודת מקדש דוחה את השבת.¹⁰ או אחת של יחיד ואחת של צבור?¹¹ אמרת במה ענין מדבר? – בשל צבור.¹²

ספרא בהר פרשה ו פרק ט סימן (ו)  – אזהרה למי שנמכר לגוי

" … כי אני ה' אלהיכם: את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' " (ויקרא כו א-ב)¹³ – כנגד זה הנמכר לעכו"ם (עובד כוכבים ומזלות) הכתוב מדבר. שלא יאמר: הואיל ורבי עובד עכו"ם, אף אני אעבוד עכו"ם; הואיל ורבי מגלה עריות, אף אני אגלה עריות; הואיל ורבי מחלל שבתות, אף אני אחלל את השבתות. תלמוד לומר: "לא תעשו לכם אלילים וכו', את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" הזהיר כן הכתוב על כל המצות. "אני ה' " – אני נאמן לשלם שכר.¹⁴

מסכת סופרים פרק ג הלכות טז-יז – היראה והכבוד לספר

אין זורקין ספרים ממקום למקום, ואין נוהגין בהן דרך בזיון. לא יתננו על גבי מטה, ולא במרגלות המטה, ולא תחת המטה. ולא ישב אדם על גבי המטה, והסֵפֶר עליה, ומעשה בר' אליעזר שישב על גבי המטה שהיה ספר עליה, ועמד כאדם שנשכו נחש. שנאמר: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" – לא מן השבת אתה מתיירא, אלא ממי שפיקד עליו. לא מן המקדש אתה מתיירא, אלא ממי שפיקד עליו וכו'.¹⁵

תרגום אונקלוס ויקרא יט ל פרשת קדושים – שילוב יראת המקום והזמן ¹⁶

ית יומי שביא דילי תטרון ולבית מקדשי תהון דחלין אנא יי:¹⁷

רש"י ויקרא פרק יט פסוק ל – הקדמת יראת המקדש לשמירה על השבת

"ומקדשי תיראו" – לא יכנס בהר הבית לא במקלו ולא במנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו. ואף על פי שאני מזהירכם על המקדש, "את שבתותי תשמורו" – אין בנין בית המקדש דוחה שבת.¹⁸

בכור שור ויקרא פרק יט פסוק ל – עשיית הקרבנות בשבת כהלכתן

את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו. שאין בניין בית המקדש דוחה שבת, כך דרשו רבותינו.¹⁹ ואע"ג דאשמעינן גבי משכן, צריך אף במקדש שהוא קבוע יותר.²⁰ ולי נראה, לפי הפשט, דהכי קאמר: אם מקדשי תיראו, שתעשו הקורבנות כהלכתן, אז שבתותי תשמרו שלא תחללום. אך אם תעשו הקרבנות שלא כהלכתן תחללו את השבת, שהרי צוה הקב"ה לעשות תמיד ומוסף בשבת. ואם תעשו כהלכתן ניתנה השבת לידחות אצלם.²¹

אבן עזרא ויקרא פרק יט פסוק ל – איסור אבלות כדין מחבר

וטעם להזכיר את שבתותי תשמרו בעבור המת, שאין אבל בשבת. וטעם ומקדשי תיראו על הכהן הגדול שלא יהיה כשאר האבלים. וכן אזהרה על כל אנשי המקדש.²²

רמב"ן ויקרא פרק יט פסוק ל – אם תשכיל תבין קדושת המקדש מול קדושת השבת

"את שבתתי תשמרו – האזהרות בשבת רבות בתורה כמו בעבודה זרה, מפני שגם היא שקולה כנגד כל המצות, כי מי שאינו משמר אותה מכחיש במעשה בראשית ואין לו תורה כלל. ולרבותינו בהן מדרש, אמרו בכאן: "יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת? תלמוד לומר: את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' ". בתורת כהנים (פרק ז ו).²³ ועל דרך האמת, יצוה בשבת הגדול ובשבת שהוא מקדשו, וצוה בו שמירה ומורא, והנה אין מלאכת בית המקדש דוחה השבת והמקדש, ואם תשכיל תבין.²⁴

רש"ר הירש ויקרא פרק יט

אל נהפוך מורא מקדש למורא אלילי של עצים ואבנים; אלא: "מה שמירה האמורה בשבת לא משבת אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על השבת, אף מורא האמורה במקדש לא ממקדש אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על המקדש".²⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בדין אין בניין בית המקדש דוחה שבת, נוסיף הצעה משלנו. המשכן וכמוהו המקדש עשויים כנגד מעשי בראשית ובריאת העולם (שמות רבה לד ב, במדבר רבה יב יג ועוד). הציווי לאדם: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלוהיך", על שני חלקיו, הוא עדות למעשה בראשית ובריאת העולם. העשייה בששת ימי המעשה – מקבילה לבריאת העולם בששה ימים, והשביתה ביום השביעי – היא כנגד "כי בו שבת מכל מלאכתו אשר עשה" בבריאת העולם. לפיכך, גם מלאכת בניית המשכן או המקדש תהיה בששת ימי המעשה, אבל לא תיתכן בשבת משום שאז תסתור את העדות לבריאת העולם ואת: "וביום השביעי שבת וינפש".²⁶ ומה עם יום טוב? בשבוע שחל בו יום טוב לא אומרים "ויהי נעם" שהיא הברכה שברך משה את בני ישראל עם השלמת המשכן, משום שבאותו שבוע לא קיימו "ששת ימים תעבוד".