מים ראשונים: לכאורה, מה השאלה? פשיטא שהאחים הם שמכרו את יוסף שהרי הוא אומר להם: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" (בראשית מה ד), וכך הוא בפשטות במדרשים ופרשנים רבים, אך האם יש אפשרות אחרת? כבר התייחסנו מעט לנושא מכירת יוסף בדברינו על מכרם בכסף צדיק בפרשה זו. נשוב ונעיין בנושא 'אינסופי' זה והפעם בנושא הממוקד: מי מכר את יוסף ולמי מתוך עיון מדוקדק בפסוקים ובמפרשי המקרא.
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ: לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו: (בראשית לז כו-כח).1
וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה: (שם שם כח).2
וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה: (שם לט א).3
בראשית רבה פרשה פד סימן יח – כפרת מחצית השקל לדורות
"וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף" – אמר הקב"ה: אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף מעות שהן חמישה סלעים, לפיכך יהא כל אחד ואחד מפריש ערך בנו חמש סלעים במנה צורי. א"ר יהודה בר סימון: אמר הקב"ה לשבטים: אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף, לפיכך יהיה כל אחד ואחד מגיע בקע, זהו שכתוב: "בקע לגלגולת מחצית השקל".4
מדרש משלי (בובר) פרשה א – עדיין החטא קיים
אמר ר' יהושע בן לוי: לא נמשכו עשרה הרוגי מלכות אלא בחטא מכירתו של יוסף. א"ר אבין: הוי אומר נפרעו עשרה מכל דור ודור ועדיין אותו החטא קיים.5
עמוס פרק ב – על מכרם בכסף צדיק (לישמעאלים)
כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם.6
בראשית רבה פד כב פרשת וישב – ארבע או חמש פעמים נמכר יוסף
"והמדנים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר" (בראשית לז לו) – כמה אוֹנִיוֹת נכתבו לו? ר' יודן אמר: ארבע: אחיו לישמעאלים, וישמעאלים לסוחרים, וסוחרים למדנים, ומדנים מכרו אותו אל מצרים. ר' הונא אמר: חמש. מדינים מכרו אותו לדימוסיא של מדינה, בא פוטיפר ולקחו מדמוסיא של מדינה.7
רש"י בראשית לז כח – בני יעקב מכרו לישמעאלים
ויעברו אנשים מדינים – זו היא שיירא אחרת, והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה.8
וימשכו – בני יעקב את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים,9 והישמעאלים למדינים, והמדינים למצרים.10
רד"ק בראשית לז כח – המדינים הם הישמעאלים
אנשים מדינים – הם הישמעאלים שזכר כי הם המדינים. והמדינים הם בני קטורה. ואם קטורה זו הגר הנה בני ישמעאל ובני קטורה אחים. ואם אינה הגר, כולם היו בני אברהם, והתחתנו המשפחות אלה עם אלה כי קרובים היו. … וימשכו ויעלו – וימשכו בחבלים; אחי יוסף משכוהו והעלוהו מן הבור ומכרוהו לישמעאלים.11
רמב"ן בראשית פרק לז פסוק כה – המדינים הסוחרים מפעילים את הישמעאלים
והנה אורחת ישמעאלים באה מגלעד – כאשר נשאו עיניהם וראו מרחוק אנשים באים מדרך גלעד, הכירו כי אורחת ישמעאלים היא בגמלים. וידעו כי למצרים ילכו, כי מגלעד יובא הצרי והנכאת, ולמצרים היה דרכם להוליך אותו. ולכן אמר להם יהודה: הנה האנשים האלה מארץ מרחק, והולכים אל ארץ רחוקה, נמכרנו להם כי לא יודע הדבר: וכאשר קרבו להם מצאו כי היו בעלי סחורה, אשר להם הנכאת והצרי, אנשים מדינים סוחרים, ששכרו הגמלים מהישמעאלים. וימכרו את יוסף למדינים שקנו אותו לסחור בו לסחורה, כי אורחת הישמעאלים משכירי הגמלים לא יקנו הם סחורה לעצמם. ואמר: "וימכרו את יוסף לישמעאלים", כי להם מסרו אותו שהם מוליכים הסחורה למצרים. וזה טעם מיד הישמעאלים אשר הורידוהו שמה (להלן לט א), כי היה בידם, אבל המדינים היו בעליו והם סחרו בו, והוא שאמר: "והמדנים מכרו אותו אל מצרים".12
רשב"ם בראשית לז כח – האחים גרמו, האחים ציוו – אבל לא מכרו
"ויעברו אנשים מדיינים" – בתוך שהיו יושבים לאכול לחם ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וממתינים היו לישמעאלים שראו. וקודם שבאו הישמעאלים עברו אנשים מדיינים אחרים דרך שם, וראוהו בבור ומשכוהו ומכרוהו המדיינים לישמעאלים. ויש לומר שהאחים לא ידעו. ואעפ"י אשר כתב: "אשר מכרתם אותי מצרימה", יש לומר שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו. זה נראה לי לפי עומק דרך פשוטו של מקרא.13 כי "ויעברו אנשים מדיינים" משמע על ידי מקרה והם מכרוהו לישמעאלים. ואף אם באתה לומר "וימכרו את יוסף לישמעאלים" – כי אחיו מכרוהו, אף כן צריך לומר שהם ציוו למדיינים סוחרים למושכו מן הבור ואחר כן מכרוהו לישמעאלים.14
העמק דבר בראשית פרק לז פסוק כח – היה להם לנחת שנעשה ע"י המדינים
וימשכו. – המדינים.. והאחים שראו שמחו בזה, כי נעשו רצונם בלי אמצעות עצמם. ואילו לא דבר יהודה כך, לא היו מניחים למשוך ולמכור, אלא הניחוהו בבור עד שמת. אבל משהוחלט אצלם לעשות כן, היה להם לנחת כשנעשה ע"י המדינים. והיינו דאיתא בבראשית רבה פרשה פד שנגנב יוסף שתי פעמים. היינו, האחים גנבוהו מאביהם, והמדינים מן האחים. ומכל מקום, אמר יוסף כשנתודע לאחיו: "כי מכרתם אותי הנה", משום שהמה גרמו לדבר וידעו מעשה המדינים ולא מיחו עליהם, הרי זה כמו שעשו המה, וכן פירש הרשב"ם.15
חזקוני בראשית פרק לז פסוק כח – המדינים שמעו נער צועק ובוכה
"ויעברו אנשים מדינים סוחרים" – אצל הבור שהיה יוסף מושלך בו ושמעו שהיה צועק ובוכה. וימשכו המדינים את יוסף ויעלו אותו מן הבור וימכרוהו לישמעאלים, וישמעאלים מסרוהו לפקדון ליד המדינים, ונמכר לפוטיפר מיד שניהן ונתקיימו ג' מקראות: "והמדינים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר", ומקרא זה: "ויקנהו פוטיפר מיד הישמעאלים", ומקרא אחר: "אשר מכרתם אותי מצרימה", כלומר ע"י גרמתכם.16
תולדות יצחק בראשית לז כח – נער יש בבור הוציאוהו ומכרוהו
ויתכן לפרש שהמדנים היו סרסורים בין אחי יוסף לישמעאלים. שאמרו אחי יוסף: נער אחד יש לנו בבור, הוציאוהו וּמִכְרוּ אותו. והישמעאלים קנו אותו מהסרסורים שהוציאוהו מן הבור. ומה שאמר: וימכרו את יוסף לישמעאלים, רוצה לומר: הסרסורים האלה מכרוהו לישמעאלים, ואחר כך הלכו הסרסורים עם הישמעאלים, שגם הם דרכם למצרים. ובמצרים אמרו הישמעאלים להם: כמו שקניתם אותו לנו מיד אותם האנשים, כך תהיו סרסורים למוכרו. וזהו שנאמר: "והמדנים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר" וכו'.17
דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרק לז – מתמקחים עם המדינים על מחיר יוסף
והיו מדברים ביניהם לכו ונמכרנו לישמעאלים הבאים אצלנו. וטרם באו הישמעאלים אליהם, ויעברו אנשים מדינים סוחרים ומכרוהו אליהן בעודו בבור בעבור נעלים, בספק אם חי אם מת.18 ובעודם מושכים אותו מן הבור הישמעאלים באו אליהם. וימשכו המדנים את יוסף מן הבור וימצאוהו חי.19
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת: (בראשית מב א פרשת מקץ).20
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: סוף דבר, נראה שמפרשת מכירת יוסף ניתן ללמוד את הנושא של 'אחריות על' או 'אחריות שילוחית'. יותר מדי פעמים בחיי היום יום, אנחנו נתקלים בתירוצים והסברים, בעיקר מפי 'דרגים בכירים', שלא הם עשו דבר מסוים ואם מישהו פירש שזה רצונם ועשה מה שעשה, אין להם אחריות על כך.21 נראה שדווקא לפי השיטות שלא האחים הם שמכרו פיסית את יוסף בעצמם, יש בפרשת מכירת יוסף לקח חשוב למדי לנושא האחריות השילוחית או אחריות העל של 'הדרג הבכיר' שלא יכול להסתתר מאחורי גבם של שליחי ביניים. לאחי יוסף הייתה תכנית ברורה מה לעשות איתו והתוצאה מדברת בעד עצמה ובעוצמה. הם שמכרו את יוסף, נקודה!
מים אחרונים 2: ראו פרקי בראשית לרב מרדכי ברויאר (הוצאת תבונות, אלון שבות תשנ"ט, עמודים 617-623) אשר מציע שלפנינו שני סיפורים שונים של מכירת יוסף שנשזרו לסיפור אחד. סיפור אחד בשם אלהות והשני בשם הווי"ה כשיטתו לאורך כל ספר בראשית. בנוסח הסיפור בשם אלהים, הוא הסיפור של ראובן, אכן לא מכרו האחים את יוסף והמדיינים משכו אותו מהבור ומכרו אותו למצרים. בסיפור בשם הווי"ה, סיפורו של יהודה, מכרו האחים את יוסף כי זו העצה היחידה שיהודה מצא על מנת למנוע את הריגתו. ראו דבריו בפירוט שם כולל חלוקת הפסוקים לשתי קבוצות.
מי מכר למי – טבלת סיכום
- האחים ישירות לישמעאלים – פרקי דרבי אליעזר פרק לז
- האחים לישמעאלים, הישמעאלים לסוחרים, סוחרים למדינים, והמדינים למצרים – בראשית רבה
- האחים למדינים, המדינים לישמעאלים – מדרש שכל טוב
- האחים לישמעאלים, הישמעאלים למדינים, והמדינים למצרים.- רש"י
- האחים לישמעאלים שנקראים גם מדינים ומשם למצרים. ישמעאלים ומדינים – אחד הם. – רד"ק
- האחים לישמעאלים שפעלו כנוטים ומנהיגי הגמלים בשליחות המדינים הסוחרים שהם בעלי הסחורה. המכירה באמת הייתה למדינים – רמב"ן.
- האחים כלל לא מכרו את יוסף. המדינים משכו את יוסף מהבור שלא במעורבות, נוכחות או הכוונת האחים ומכרו אותו לישמעאלים. "הגרמת מעשיהם" סייעה למכירה – רשב"ם, העמק דבר.
- המדינים שמעו את יוסף צועק ובוכה ומשכו אותו מהבור, ומכרוהו לישמעאלים, וישמעאלים מסרוהו לפקדון ליד המדינים, ונמכר לפוטיפר ע"י שניהם – חזקוני.
- האחים מכרו את יוסף לישמעאלים. המדינים היו מתווכים (סרסורים) שסייעו לאחים ולישמעאלים להגיע לעסקה והם גם שתווכו במכירת יוסף ע"י הישמעאלים למצרים – תולדות יצחק
- האחים מכרו למדינים. הם תכננו למכור לישמעאלים, אך הקדימו ומכרו למדינים שצצו "מעבר לגבעה" (שמעו צעקות מהבור). המדינים מכרו לישמעאלים – הדר זקנים.