פרשות השבוע

כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה־פָּעַל אֵל: (במדבר כג כג).¹

 

ויקרא רבה א יב – לטובתן של ישראל התנבא בלעם

א"ר יצחק: עד שלא הוקם המשכן היתה נבואה מצויה באומות העולם.² משהוקם המשכן נסתלקה מביניהם, שנאמר: "אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי" (שיר השירים ג ד). אמרו לו: הרי בלעם מתנבא! אמר להם: לטובתן של ישראל נתנבא: "מי מנה עפר יעקב" (במדבר כג י), "לא הביט און ביעקב" (שם כא), "כי לא נחש ביעקב" (שם כג), "מה טובו אוהליך יעקב" (שם כד ה), "דרך כוכב מיעקב" (שם יז), "וירד מיעקב" (שם יט).³

רש"י במדבר כג כג – לא צריכים מנחשים וקוסמים

כי לא נחש ביעקב – כי ראויים הם לברכה שאין בהם מנחשים וקוסמים.⁴

כעת יאמר ליעקב מה פעל אל וגו' – … יאמר ליעקב אינו לשון עתיד, אלא לשון הוה. אינן צריכין למנחש וקוסם, כי בכל עת שצריך להיאמר ליעקב ולישראל מה פעל הקב"ה ומה גזרותיו במרום, אינן מנחשים וקוסמים אלא נאמר להם על פי נביאיהם מה היא גזרת המקום, או אורים ותומים מגידים להם. ואונקלוס לא תרגם כן.⁵

רמב"ן במדבר כג כג – לא נתונים להשפעות חיצוניות

כי לא נחש ביעקב – אינם צריכים לנחש וקסם … אלא נאמר להם על פי נביאים מה גזרת המקום, או אורים ותומים מגידים להם, לשון רש"י.⁶ והנכון בעיני, כי בעבור היותו קוסם, ובלק שלח לו (לעיל כב ו) כי ידעתי את אשר תברך בקסמיך מבורך ואשר תאור בהם יוּאָר, ושלח לו קסמים,⁷ על כן אמר לו: אין נחש ביעקב להרע או להטיב להם, ולא קסם בישראל מזיק או מועיל. כי בכל עת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל בהם, כי מפי עליון תצא להם הרעות והטוב. לומר, כי חלק ה' עמו – אינם בממשלת שרים וכוכבי השמים וכסיליהם שיזיק להם אדם בקסם ונחש כגוים. וזה כאשר אמר משה: "אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים ואתכם לקח ה' להיות לו לעם נחלה" (דברים ד יט כ) כאשר פירשתי בסדר אחרי מות (ויקרא יח כה).⁸

ספורנו במדבר כג כג – תועפות הראם

כי לא נחש ביעקב. והטעם שהוציאם ממצרים ומגרש גוים בשביל ישראל ונותן לישראל תועפות ראם, הוא כי הם דור דורשיו ולא ידרשו הנחש, כאומרו: "כי הגוים האלה וכו' אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן" (דברים יח יד).⁹

במדבר רבה פרשה כ סימן כ – מה פעל אל ומה פעלו ישראל

"כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת ייאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". הרי אתה מְחָזֵר ומנחש ומקסם באי זה מקום תשלוט בהם, והם אינם כן: כשהם צריכים להילחם בשונא, עומד כהן גדול ולובש אורים ותומים ונשאל בהקב"ה. וכל הגוים מְקַסּמים ומנחשים, ואלו מְשַׁבְּרִים אותם בתשובה, שנאמר: "מפר אותות בדים וקוסמים יהולל" (ישעיה מד כה).¹⁰

"כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" – ראתה עינו את ישראל יושבים לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו לעתיד לבוא ושואלים ממנו כל פרשה ופרשה למה נכתבה. וכן הוא אומר: "כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק" (ישעיהו כג יח) ואומר: "ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך" (שם ל כ). ומלאכי השרת רואים אותם ושואלים אותם: מה הורה לכם הקב"ה? לפי שאינן יכולין ליכנס במחיצתן, שנאמר: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל".¹¹

ספרא קדושים פרשה ג סימן ב – איסור ניחוש ודומיו

"לא תנחשו" – כגון אילו שהם מנחשים בחולדה בעופות ובכוכבים. לא תעוננו – אילו אוחזים עינים. רבי ישמעאל אומר: זה המעביר על העינים. רבי עקיבא אומר: אילו נותני עתים כגון אילו שהם אומרים למודות ערבי שביעית להיות יפות, עקורות, קטניות להיות רעות.¹²

מדרש תנאים לדברים יח ט – אזהרה בכניסה לארץ

"כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך לא תלמד לעשות וכו' " – הרי משה מזהיר את ישראל שלא לעשות כמעשה הגוים שהן באים לירש את ארצם … "מעביר בנו ובתו באש" – זה המעביר מזרעו למולך … "קוסם קסמים" – זה הקוסם ועושה מעשה ואומר דברים שעתידין להיות … זה האוחז במקלו ואומר אם אלך ואם לא אלך … "ומנחש" – זה האומר פתו נפלה מפיו, מקלו נפל מידו, בא קורא לו מאחוריו, עורב קורא לו, צבי הפסיקו בדרך, עבר נחש מימינו, שועל משמאלו. אל תתחיל בו שחרית, הוא ראש חדש, הוא מוצאי שבת … וכן כל העושה סימנין לעצמו אם יהיה כך וכך יהיה כך וכך ואם לא יהיה כך וכך לא יהיה כך וכך – כאליעזר עבד אברהם, הרי זה ניחוש.¹³

מסכת פסחים דף קיא עמוד א – החשש מכשפים בתלמוד

העובר בין שני דקלים … השותה מים שאולין … העובר על מים שפוכין … והני מילי היכא דליכא למיחש לכשפים, אבל היכא דאיכא למיחש לכשפים, אף על גב דאיכא כל הני – חיישינן … שלושה אין ממצעין ולא מתמצעין … ואי ממצעין מאי תקנתיה? אמר רב פפא: נפתח ב"אֵל" ונפסיק ב"אֵל". אי נמי: נפתח ב"לא" ונפסיק ב"לא".¹⁴

רמב"ם הלכות עבודת כוכבים יא ד – הקשר לעשייה ודין סימנים

אין מנחשין כעכו"ם שנאמר לא תנחשו. כיצד הוא הנחש? כגון אלו שאומרים הואיל ונפלה פתי מפי או נפל מקלי מידי איני הולך למקום פלוני היום שאם אלך אין חפציי נעשים. הואיל ועבר שועל מימיני איני יוצא מפתח ביתי היום שאם אצא יפגעני אדם רמאי … וכן המֵשִׂים סימנים לעצמו: אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני ואם לא יארע לי לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם. וכן כל כיוצא בדברים האלו, הכל אסור וכל העושה מעשה מפני דבר מדברים אלו לוקה.¹⁵

ירושלמי שבת פרק ו הלכה ט – הקשר לאסטרולוגיה¹⁶

רב חונה מספר סיפור זה: גר אחד היה אסטרולוגוס. פעם אחת רצה לצאת (לדרך) אמר (בליבו): וכי עכשיו יוצאים?!¹⁷ חזר ואמר (בליבו): כלום לא נדבקתי באומה זו, אלא כדי לפרוש מדברי (הבל) הללו. נֵצֵא בשם בוראנו. כשהתקרב למקום סכנת (חיה רעה), (התנפלה החיה) על חמורו ואכלתהו. מה גרם לו שייכנס לסכנה? שבתחילה הרהר שלא לצאת. מה גרם לו להינצל? שבסופו של דבר סמך על בוראו. אמר לו: כל המנחש סופו לבוא עליו. ומה טעמו? "כי לא נחש ביעקב". כי לו – נחש.¹⁸ אמר ר' אחא בר זעירא: כל מי שאינו מנחש מחיצתו לפנים כמלאכי השרת. ומה טעמא? "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" [במדבר כג כג].¹⁹

מסכת נדרים דף לב עמוד א – הציווי כבר לאברהם

"ויוצא אותו החוצה" (בראשית טו ה) – אמר לפניו: רבש"ע, הסתכלתי במזל שלי ואיני ראוי להוליד בן. אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך, אין מזל לישראל. אמר רבי יצחק: כל המתמים עצמו – הקב"ה מתמים עמו, שנאמר: "עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם" (תהלים יח כו). א"ר הושעיא: כל המתמים עצמו – שעה עומדת לו, שנאמר: "התהלך לפני והיה תמים", וכתיב: "והיית לאב המון גוים". אמר רבי: כל המנחש – לו נחש, שנאמר: כי לא נחש ביעקב. והא בלמ"ד אל"ף כתיב! אלא משום מדה כנגד מדה.²⁰ תני אהבה בריה דרבי זירא: כל אדם שאינו מנחש – מכניסין אותו במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה, שנאמר: "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, כעת ייאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל".²¹

 

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: בהקשר רחב יותר של ברכות בלעם והדעות השונות אם לראות בהן דבר חיובי שניתן ורצוי לצטט, או שמא "לא מדובשך ולא מעוקצך" (ראו הערה 1 לעיל), נראה לנו להציע עמדה שלישית ברוח "נבואה המגשימה את עצמה", נכון יותר: נבואה וברכה שמבקשת להגשים את עצמה. כאשר התורה שמה בפי בלעם את הברכות שבפרשתנו, שעל יפי לשונן המליצית ותוכנן החיובי אין חולק, היא מציבה רף גבוה שיש לשאוף אליו. כמו הורים או מורים שמשבחים ילד על יכולותיו ותכונותיו (לא בהכרח הישגיו) ויוצרים אצלו/ה תחושה כפולה הן של יכולת והן של יעד שניתן וצריך להגיע אליו. מה שמכונה בפסיכולוגיה אפקט ההילה, אפקט גלתיאה, אפקט פיגמליון ועוד. ראו הערך נבואה המגשימה את עצמה בויקיפדיה. קריאת פרשת בלעם מידי שנה בשנה מטרתה לבחון את עצמנו מול דברי בלעם דווקא, זה שביקש לבלוע עם. אומרים לך שאתה עם כלביא – אז תהיה עם כלביא. אומרים לך מה טובו אוהליך יעקב – יש ציפייה שאכן יהיו אוהלינו טובים. אומרים לך: "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" – מצפים מעם ישראל שיחדל מניחושים, קסמים, קמיעות וסימנים למיניהם ויאמין רק במי שאין עוד מלבדו.

מים אחרונים 2 לשובב נפש בקיץ החם: מספרים על הפיסיקאי נילס בוהר (Niels Henrik David Bohr‏, יהודי לשם שינוי) שבאו תלמידיו לבקר אצלו וראו בפתח ביתו פרסת סוס. ישבו אתו ודנו בענייני מדע חובקי עולם ולא העזו לשאול אותו מה פשר הדבר. הכיצד זה, מדען רציונליסט כמוהו מאמין באמונות טפלות? לבסוף אזר בכיר התלמידים אומץ והפטיר כלפי פרופ' בוהר: שמנו לב שבפתח ביתך תלויה פרסת סוס. "כן", ענה בוהר ביובש. אזר התלמיד אומץ נוסף והוסיף לומר: "אבל זה הרי דבר של אמונות טפלות, אין בזה כלום". ענה לו בוהר: "בוודאי, דבר מטופש הוא זה, אין בו שום ממשות". לא התאפק התלמיד ואמר: "אז למה תלית אותו?". ענה לו בוהר את המשפט האלמותי: "כי האיש שמכר לי את זה, אמר לי שזה עוזר בין אם מאמינים בזה ובין אם לא …". ועמך יאמרו: "מה שבטוח …".