פרשות השבוע

וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית: (בראשית כא כז).¹

 

רשב"ם בראשית כב א – העקידה עונש לברית עם אבימלך

"ויהי אחר הדברים האלה" – כל מקום שנאמר: אחר הדברים האלה, מחובר על הפרשה שלמעלה …² אף כאן, אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן. וחרה אפו של הקב"ה על זאת, שהרי ארץ פלשתים בכלל גבול ישראל והקב"ה ציוה עליהם: "לא תחיה כל נשמה". וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלשתים גורל.³ לכן, "והאלהים נסה את אברהם" – קינתרו וציערו כדכתיב: הנסה דבר אליך תלאה, על נסותם את י"י, מסה ומריבה, בחנני י"י ונסני.⁴ כלומר נתגאיתה בבן שנתתיו, לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה: לך והעלהו לעולה, ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך.⁵

וכן מצאתי אחרי כן במדרש של שמואל: "ויהי ארון י"י בארץ פלשתים שבעה חדשים, כתיב: את שבע כבשות הצאן תקח מידי. אמר לו הקב"ה: אתה נתתה לו שבע כבשות, חייך שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחין אותן … חייך שבניו הורגים שבע צדיקים מבניך ואילו הן: שמשון, חפני ופנחס.⁶ שאול ושלושה בניו … חייך שבניו מחריבים שבע משכנות, ואילו הן: אוהל מועד וגלגל נוב ושילה וגבעון ובית עולמים תרין … שארון מחזיר בשדה פלשתים שבעה חדשים".⁷ ניסה – קונטרארי"אה.⁸

וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר: (בראשית כ א).⁹

 

בראשית רבה נב סימנים ג-ד – השבר לאחר מהפכת סדום

"ויסע משם אברהם" – "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" (משלי י ח) – חכם לב, זה אברהם. יקח מצות, לפי שחרב מקומה של סדום ופסקו העוברים והשבים ולא חסר קילורין שלו כלום. אמר: מה אני מפסיק צדקה מביתי? הלך ונטה לו אהל בגרר. ואויל שפתים ילבט – זה לוט שהיה אויל בשפתיו. שהיה צריך לומר לבנותיו: דבר שלקה בו העולם אנו באים לעשות? … הביא עליו לבטי לבוטים. מה להלן: "ולא יבא טמא לכל דבר" (דברי הימים ב כג יח), אף כאן: "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' ". "ויסע משם אברהם" – פנה מפני ריח רע שהיו אומרים לוט בן אחי אברהם בא על שתי בנותיו.¹⁰

שכל טוב (בובר) בראשית פרק כ – טענות אבימלך הקשות

"ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו" – שרימית בנו כך. "ומה חטאתי לך" – שגרמת לי דבר זה. "כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה" – לפרוץ בעריות כמעשה דור המבול ואנשי סדום. "מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי" – שאין אדם עשוי לומר על אשתו שהיא פנויה ולהתירה לאחרים, שהרי אחרים לוקחין אותה והוא נענש. ושמא דימית להענישנו בה שנהפך כסדום.¹¹

בראשית רבה פרשה נד סימן ג – תוכחה של אהבה ושלום

"והוכיח אברהם את אבימלך" – א"ר יוסי בר חנינא: התוכחת מביאה לידי אהבה, שנאמר: "הוכח לחכם ויאהבך" (משלי ט ח).¹² היא דעתו של רבי יוסי בר חנינא שאמר: כל אהבה שאין עמה תוכחה אינה אהבה. אמר ריש לקיש: תוכחה מביאה לידי שלום. "והוכיח אברהם את אבימלך" – היא דעתו שאמר: כל שלום שאין עמו תוכחה אינו שלום.¹³

וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי¹⁴ כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ: וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ: (בראשית כא כג-כה).¹⁵

 

רמב"ן בראשית פרק כא פסוק כג – נאמנות למלכות וכבוד הדדי

ולשון תשקור לי – בעבור היותו מלך והוא גר בארצו, או שיהיה משקר באהבתו, כי אוהב נאמן היה לו לכבדו ולעשות כרצונו. הלא תראה שלא מצא בו דבר זולתי באר המים אשר גזלו עבדיו, והוא אומר לו: "כחסד אשר עשיתי עמך".¹⁶

רד"ק על פסוק כג – התוכחה כחלק מהברית

והוכיח אברהם – וכיון שבאו בברית ובשבועה טען עליו על אשר עשו לו עבדיו שגזלו ממנו הבאר שחפר בבאר שבע.¹⁷

וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם: וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים: (בראשית כא לג-לד, סוף הפרק).¹⁸

 

בראשית רבה פרשה נד סימן ו  – 26 שנים של שלום וקריאה בשם ה'

"ויטע אשל בבאר שבע" – רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר: אשל – פרדס, שאל מה תשאל: תאנים וענבים ורימונים. ר' נחמיה אמר: אשל – פונדק, שאל מה תשאל: ככר לחם, בשר, יין, ביצים … על דעתו של רבי נחמיה שאמר: אשל – פונדק, אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים, ומשהיו אוכלים ושותים אמר להם: ברכו! והם אומרים: מה נאמר? ואומר להם: "ברוך אל עולם שאכלנו משלו".¹⁹ זהו שכתוב: "ויקרא שם בשם ה' אל עולם" (בראשית כא לג). "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים" – רבים מאותן שעשה בחברון. בחברון עשה עשרים וחמש שנה וכאן עשה עשרים ושש שנים.²⁰

רמב"ן בראשית פרק כו – יצחק בעקבות אברהם

וטעם וילך יצחק אל אבימלך – כי היה בדעתו לרדת מצרימה והלך אל אבימלך בעל ברית אביו, אולי ייטיב עמו בימי הבצורת ולא יצטרך לירד למצרים. והנה אבימלך מפני בריתו של אברהם לא נגע בו ולא בביתו כלל. אבל אנשי המקום המה בקשו ממנו דרך שאלה על אשתו והוא אמר אחותי היא. ואף על פי כן לא נגע בה המלך ולא איש מאנשיו, כי היו נזכרים בענין אברהם.²¹

וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם: וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ: אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה': וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ: וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם: (בראשית כו כו-לג) ²²

 

פרקי דרבי אליעזר פרק לו

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלשָׁה אָבוֹת כָּרְתוּ בְרִית עִם עַמֵּי הָאָרֶץ, וְאֵלּוּ הֵן: אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אַבְרָהָם כָּרַת בְּרִית עִם עַמֵּי הָאָרֶץ … אָמַר לִבְנֵי יְבוּס לִקְנוֹת מֵהֶם אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּמֶכֶר טוֹב וּבְזָהָב וּבִשְׁטַר עוֹלָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר. … וְלֹא קִבְּלוּ הָאֲנָשִׁים. … אָמְרוּ לוֹ אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִתֵּן לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל, כְּרֹת עִמָּנוּ שְׁבוּעָה, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל יוֹרְשִׁים אֶת עִיר יְבוּס כִּי אִם בִּרְצוֹנָם שֶׁל בְּנֵי יְבוּס. וְאַחַר כָּךְ קָנָה אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּמֶכֶר זָהָב וּבִכְתַב עוֹלָם לַאֲחֻזַּת עוֹלָם …²³

וְיִצְחָק כָּרַת בְּרִית עִם עַמֵּי הָאָרֶץ, כְּשֶׁגָּר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. רָאָה אוֹתָם שֶׁהָפְכוּ פְנֵיהֶם מִמֶּנּוּ, וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, וְהָלְכוּ אַחֲרָיו אֲבִימֶלֶךְ וְכָל גְּדוֹלָיו. אָמַר לָהֶם: הָפַכְתֶּם פְּנֵיכֶם מִמֶּנִּי וְעַכְשָׁו בָּאתֶם אֵלַי? … וַיֹּאמְרוּ:ּ רָאֹה רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ [שם כח]. אָמְרוּ: אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִתֵּן לְזַרְעֲךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הַלָּלוּ, כְּרֹת עִמָּנוּ בְּרִית שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל יוֹרְשִׁין אֶת אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. מֶה עָשָׂה יִצְחָק, לָקַח אַמָּה אַחַת מִמֶּתֶג חֲמוֹר אֲשֶׁר הָיָה רוֹכֵב עָלָיו, וְנָתַן לוֹ לְאוֹת שֶׁיְּהֵא בֵינֵיהֶן בְּרִית שְׁבוּעָה. וּכְשֶׁמָּלַךְ דָּוִד רָצָה לָבֹא בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִכָּנֵס מִפְּנֵי בְּרִית יִצְחָק, עַד שֶׁלָּקַח מֵהֶם אוֹת בְּרִית שְׁבוּעַת יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר [שמואל ב, ח, א] וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים.²⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בחיפוש חוזר במאגר השו"ת של בר-אילן מצאנו את המדרש הבא, אשר קושר את כל הרעיון שהעקידה הייתה תגובה (עונש) לברית אברהם עם אבימלך, עם ההסתה של השטן הידועה בעקידה. ראה קטע ממדרש זה (דברי השטן לאברהם): " … אף אני מה שיכולתי להשטין השטנתי עליך. אמרתי לפניו: רבש"ע, תקרא לאברהם "אוהבי" שכרת ברית את ערלים? ואתה כתבת בתורה: לא תכרות להם ברית ולא תחנם (דברים ז ב), והוא כרת ברית עם אבימלך, שנאמר: ויכרתו ברית בבאר שבע וג' (בר' כ"א, ל"ב) …" (קטעי מדרשים – גניזה (מאן) ז. קטעים של מדרש על התורה "זו היא שנאמרה ברוח הקודש" עמוד סד). ויש לחקור ולהתבונן במדרש זה במלואו שדרך אגב גם קושר גם את אברהם עם דמותו של איוב. לא נראה שרשב"ם ראה מדרש זה.