פרשות השבוע

כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה וכו': (דברים לב מז).¹

אבות דרבי נתן נוסח א פרק כד – משל המלך הציפור והעבד

הוא היה אומר: כל המְעַשֵׂה את חבירו לעשות דבר מצוה, מעלה עליו הכתוב כאילו הוא עשאה בגופו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שצד צפור ונתנו לאחד מעבדיו ואמר לו: הוי זהיר בצפור זה. שאם אתה נזהר בו – טוב, ואם לאו – אני נוטל נשמתך תחתיו. כך אמר הקב"ה לישראל: דברי תורה שנתתי לכם, אם אתם משמרים אותן – טוב, ואם לאו – אני נוטל נפשכם תחתיה, שנאמר: "רק הישמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (דברים ד ט). ואומר: "כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם" (שם לב מז).²

ספרי דברים פיסקא מח – אין דבר ריק, תמיד יש עוד

"כי אם שמור תשמרון" – שמא תאמר: הריני למד פרשה קשה ומניח את הקלה, תלמוד לומר: "כי לא דבר רק הוא מכם" – דבר שאתם אומרים ריקן הוא, הוא חייכם! שלא תאמר: למדתי הלכות דיי, תלמוד לומר: "מצוה". "המצוה" – כל המצוה, למוד מדרש הלכות והגדות, וכן הוא אומר: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח ג) – זה מדרש, "כי על כל מוצא פי ה' " – אלו הלכות והגדות.³ וכן הוא אומר: "חכם בני ושמח לבי" (משלי כז יא), ואומר: "בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" (משלי כג טו). רבי שמעון בן מנסיא אומר: אין לי אלא אביו שבארץ, אביו שבשמים מנין? תלמוד לומר: "גם אני" – לרבות אביו שבשמים.⁴

ירושלמי פאה פרק א הלכה א – סכנת השכחה

מעשה בר' ישבב שעמד והחליק את כל נכסיו לעניים. שלח לו רבן גמליאל: והלא אמרו חומש מנכסיו למצות. ורבן גמליאל לא קודם לאושא היה?⁵ רבי יוסי בי ר' בון בשם רבי לוי: כך היתה הלכה בידם ושכחוה ועמדו השניים והסכימו על דעת הראשונים. ללמדך שכל דבר שבית דין נותנין נפשן עליו, סוף הוא מתקיים כמה שנאמר למשה מסיני. ואתייא כיי (כההיא) דמר רבי מנא: "כי לא דבר רק הוא מכם" – ואם הוא ריק – מכם, למה? שאין אתם יגיעין בו. "כי הוא חייכם" – אימתי הוא חייכם? בשעה שאתם יגיעין בו.⁶

ראבי"ה חלק ב מסכת מגילה סימן תקצה – שימור מנהגים

… והכי נמי סמכינן אמנהג וסמיך אגאונים ורבנן סבוראי, כיון דאביי תלה לה במנהגא. ואין לנו לשנות, משום אל תטוש תורת אמך, דזימנין סמכו אירושלמי ואספרים החיצונים, ודרשינן כי לא דבר ריק הוא, ואם ריק הוא – מכם הוא ריק, לפי שאין אתם יגיעים בו.⁷

ספרי דברים פיסקא שלו – פסוקים בתורה שקשה להבין למה נכתבו

"כי לא דבר ריק הוא מכם," – אין לך דבר ריקם בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. תדע שכן, שהרי אמרו: למה נכתב "ואחות לוטן תמנע" (בראשית לו כב), "ותמנע הייתה פילגש" (שם שם יב). לפי שאמרה: איני כדיי שאהא לו לאשה, אהא לו פילגש. וכל כך למה? להודיעך חיבתו של אברהם אבינו היו שלא רוצים מלכות ושולטנות ורצים להידבק בו.⁸

בראשית רבה פרשה א סימן יד – דרישת כל אות ומילה בתורה

"את השמים ואת הארץ" – רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא, אמר לו: בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה; "אַכִּים ורַקִּים – מיעוטים, אתים וגמים – רבויים"⁹ – "את" זה, שכתוב כאן, מה הוא? א"ל: אילו נאמר: "בראשית ברא אלהים שמים וארץ", היינו אומרים השמים והארץ אלוהות הם.¹⁰

אמר לו: "כי לא דבר רק הוא מכם" (דברים לב מז), ואם ריק הוא – מכם. למה? שאין אתם יודעים לדרוש, בשעה שאי אתם יגיעין בו. "כי הוא חייכם" – אימתי היא חייכם? בשעה שאתם יגיעים בו. אלא, "את השמים" – לרבות חמה ולבנה ומזלות, "ואת הארץ" – לרבות אילנות ודשאין וגן עדן.¹¹

פתרון תורה פרשת כי תצא עמוד 273 – הארון שהולך ומתמלא¹²

… לפיכך לא תהא בּוֹסֵר על דבר, שאין מצוה של חנם בתורה, שנאמר: "אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה" (מלכים א ח ט), אל תהי קורא "רק" אלא "ריק" – שאין דבר ריק בתורה, שנאמר: "כי לא דבר רק הוא מכם … ובדבר הזה תאריכו ימים". לפיכך אמר שלמה: מכל משמר נצור לבך וגו' " – למה? "כי ממנו תוצאות חיים".¹³

ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק כו – טעמי המצוות

כל המצות אם כן יש להם סבה, רוצה לומר כי למצוה ההוא או לאזהרה יש תכלית מועילה, מהם מה שהתבאר לנו צד התועלת בהן, כאזהרה מן הרציחה ומן הגניבה, ומהן מה שלא התבארה תועלתם כמו שהתבאר בנזכרים, כאסור הערלה וכלאי הכרם. והם אשר תועלתם מבוארת אצל ההמון יקראו משפטים, ואלו שאין תועלתם מבוארת אצל ההמון יקראו חוקים. ויאמרו תמיד "כי לא דבר רק הוא מכם" ואם ריק הוא – מכם, רוצה לומר שאין נתינת אלו המצות דבר רק שאין תכלית מועילה לו, ואם יראה בדבר מהמצות שענינו כן החסרון הוא מהשגתכם.¹⁴

במדבר רבה פרשה כ סימן כא – מנהגים ומצוות שנראות כקלות

ילמדנו רבנו: מי שאכל ולא נטל ידיו מה יהא חיב? כך שנו רבותינו: "נטילת ידים לפני המזון – רשות, לאחר המזון – חובה".¹⁵ מעשה בשעת הגזירה (השמד) בחנוני אחד מישראל, שהיה מבשל בשר טהור ובשר חזיר ומוכר, שלא ירגשו בו שהוא יהודי. וכן היה מנהגו: כל מי שנכנס לחנות שלו ולא נטל ידיו, יודע שהוא גוי ונותן לפניו בשר חזיר. וכל מי שנטל ידיו ומברך, יודע שהוא ישראל ומאכילו בשר טהור. פעם אחת נכנס יהודי לאכול שם ולא נטל ידיו. והיה סבור שהוא גוי (עובד כוכבים) נתן לפניו בשר חזיר. אכל ולא בירך. בא לעשות עמו חשבון על הפת ועל הבשר, אמר לו: יש לי עליך כך וכך מן הבשר שאכלת שחתיכה עולה עשרה מנה. אמר לו: אתמול אכלתי אותה בשמונה והיום אתה רוצה ליטול ממני עשרה! אמר לו: זו שאכלת של חזיר היא.¹⁶ כיון שאמר לו כך, עמדו שערותיו, נבהל ונחפז. אמר לו בצנעה: יהודי אני ונתת לי בשר חזיר?! אמר לו: תיפח רוחך, שכשראיתי שאכלת בלא נטילת ידיים ובלא ברכה, הייתי סבור שאתה גוי. מיכן שנו חכמים: "מים ראשונים האכילו בשר חזיר, אחרונים הרגו את הנפש".¹⁷

מעשה באדם אחד שאכל קיטנית ולא נטל ידיו וירד לשוק וידיו מטונפות מן הקיטנית. ראה אותו חבירו, הלך ואמר לאשתו: אומר לך בעליך סימן שאכל עכשיו קיטנית, שגרי לו אותה טבעת. נתנה לו. אחר שעה בא בעלה אמר לה: היכן הטבעת? אמרה לו: בא פלוני בסימנים שלך ונתתיה לו. נתמלא עליה חימה והרגה. לפיכך, כל שאינו נוטל ידיו לאחר המזון כהורג נפש. ולכך הזהיר הקב"ה את ישראל אפילו במצוה קלה, שנאמר: "כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם" – אפילו דבר מצוה שאתה רואה אותה ריקה וקלה – בה חיים ואריכות ימים.¹⁸

שבת שלום וגמר חתימה טובה

מחלקי המים

מים אחרונים: נסיים במים אחרונים "שלנו" אשר ישובבו את הנפש. הפסוק שלנו נדרש באריכות גם על מצוות ציצית. ראו כדוגמא, תנחומא פרשת שלח לך סימן טו: "וראיתם וזכרתם – המראה מביא לידי זכרון והזכרון מביא לידי מעשה, שנאמר: למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי. למה? כי לא דבר ריק הוא מכם".