פרשות השבוע

מים ראשונים: פעמיים נצבת פרשת ניצבים. פעם אחת, עפ"י כללי הלוח העברי, היא חותמת את השנה היוצאת ונצבת על מפתן השנה החדשה (בשנים רגילות שאינן מעוברות, ראו שו"ע אורח חיים סימן תכח). פעם השנייה, היא נצבת בסדר הפרשיות לאחר התוכחה הקשה של פרשת כי תבוא, שם שמעו בני ישראל תשעים ושמונה קללות עד שהוריקו פניהם (רש"י דברים כט יב עפ"י מדרש תנחומא) והוצרך משה לפייסם ב"אתם נצבים". וכבר הארכנו לדון בקשר כפול זה בדברינו אתם נצבים היום ואף שילשנו וקישרנו את הנושא להפטרת השבת: שוש אשיש בה'. שם הראינו שבאמת יש גם בפרשת נצבים פסוקי תוכחה קשים מאד, ואולי הפיוס האמיתי הוא בחצי השני של הפרשה, פרשת השיבה והתשובה (עליה כבר זכינו לדרוש) והציווי על בחירה בחיים – עליו נבקש לדרוש הפעם.

 

… הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ: (דברים ל יט).¹

 

רש"י דברים פרק ל – בחרו בחיים

ובחרת בחיים – אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לחבירו: בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו: את זה ברור לך. ועל זה נאמר: "ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי" (תהלים טז ה)  – הנחת ידי על גורל הטוב לומר: את זה קח לך.²

ספרי דברים פיסקא נג – הזקן שמודיע והאוהב שמחזיק את היד

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" – למה נאמר? לפי שנאמר: "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה" (דברים ל יט), שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן המקום לפנינו שני דרכים דרך חיים ודרך מות נלך באיזו מהם שנרצה! תלמוד לומר: "ובחרת בחיים" (שם).³

משל לאחד שהיה יושב על פרשת דרכים והיו לפניו שני שבילים אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור. והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואומר להם: אתם רואים את שביל זה שתחילתו מישור? כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים במישור וסופו לצאת לקוצים. ואתם רואים את שביל זה שתחילתו קוצים? כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים בקוצים וסופו לצאת למישור.⁴ כך אמר להם משה לישראל: אתם רואים את הרשעים שמצליחים בעולם הזה כשנים ושלשה ימים הם מצליחים וסופם לתהות באחרונה … אתם רואים צדיקים שמצטערים בעולם הזה כשנים ושלושה ימים הם מצטערים וסופם לשמוח באחרונה …⁵

רבי יהושע בן קרחה אומר: משל למלך שעשה סעודה והזמין את האורחים. והיה אוהבו מסב ביניהם והיה רומזו ליטול מנה יפה ולא היה בו דעה. וכן הוא אומר: "אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני" (תהלים לב ח).⁶  כיון שראה שלא היה בו דעה, אחז את ידו והניחה על מנה יפה. וכן הוא אומר: "ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי" (תהלים טז ה). יש לך אדם שניתן לו חלקו ואינו שמח בחלקו. אבל ישראל מודים מפויסים שאין חלק יפה כחלקם ולא נחלה כנחלתם ולא גורל כגורלם והם מודים ומשבחים על כך. וכן הוא אומר: "חבלים נפלו לי בנעימים וגו' אברך את ה' אשר יעצני" (תהלים טז ו-ז).⁷

דברים רבה פרשה ד סימן ג – מפי עליון לא תצא הרעות והטוב

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". אמר רבי אלעזר: משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני, מאותה שעה "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" (איכה ג לח). אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטובה. דבר אחר: אמר רבי חגי: ולא עוד, אלא שנתתי לכם שני דרכים ונכנסתי לפנים משורת הדין ואמרתי לכם: "ובחרת בחיים" (דברים ל יט).⁸

רמב"ם פרק שמיני מהקדמה למסכת אבות – מעשי בני האדם מסורים בידיהם

ואמנם האמת אשר אין ספק בה, שמעשי האדם כולם מסורים אליו, אם ירצה יעשה, ואם ירצה לא יעשה, מבלי כפיה ומבלי הכרח לו על כך. ולפיכך חוייבה המצוה, ואמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב [ו]את המות ואת הרע… ובחרת בחיים", ונתן הבחירה לנו בזה.⁹

אבן עזרא דברים פרק ה – הכל נכתב במערכת העליונה

מי יתן – אין הכתוב אומר: מי יתן לי, רק מי יתן… להם, על כן נכתב להם אחר והיה לבבם זה.¹⁰ ודע, כי שורש כל המעשים והתנועות גזרות השם. וכל הנמצאים תחת השמים, כוחם ותולדותם כפי המערכת העליונה … והחלקים יקבלו מהכללים כפי תולדותם. ובעבור כח הכללים יוכלו לשנות מעט בתולדה. וזה טעם: "ויחזק ה' את לב פרעה" (שמות יא י), ובמקום אחר "ויכבד לבו הוא ועבדיו" (שם ט לד), והכל אמת. על כן אומר: ידעתי ה' כי לא לאדם דרכו (ירמיה י כג), ואומר: למה תתענו ה' מדרכך (ישעיה סג יז). ומשה אמר ובחרת בחיים (דברים ל יט). ואחר שהשם לא ימנע טוב, הנה הוא אוהב להטיב, ואמר הכתוב כלשון בני אדם: "מי יתן".¹¹

ירושלמי קידושין פרק א הלכה ז – לימוד אומנות ושחיה

"כל מצות האב על הבן וכו' " – מצות שהאב חייב לעשות לבנו: למוהלו, לפדותו, ללמדו תורה וללמדו אומנות, להשיאו אשה. רבי עקיבה אומר: אף ללמדו לשוט על פני המים.¹² למוהלו – "ביום השמיני ימול בשר ערלתו". לפדותו, דכתיב: "וכל בכור אדם בבניך תפדה". ללמדו תורה – "ולמדתם אותם את בניכם". ללמדו אוּמָנוּת, תני רבי ישמעאל: "ובחרת בחיים" – זו אוּמָנוּת … ר' עקיבה אומר: אף לשוט על פני המים, דכתיב: "למען תחיה אתה וזרעך".¹³

בבלי קידושין דף ל עמוד ב – תורה, משפחה ואומנות

ללמדו אומנות. מנלן? אמר חזקיה, דאמר קרא: "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" (קהלת ט ט).¹⁴ אם אשה ממש היא – כשם שחייב להשיאו אשה, כך חייב ללמדו אומנות, אם תורה היא – כשם שחייב ללמדו תורה, כך חייב ללמדו אומנות.¹⁵

קהלת רבה פרשה ט – שילוב הירושלמי והבבלי

"ראה חיים עם אשה אשר אהבת". תני מצות האב חייב בבנו למולו ולפדותו וגם ללמדו תורה, וללמדו אומנות, ולהשיאו אשה, ויש אומרים: אף להושיטו בנהר. למולו מנין … לפדותו מנין … ללמדו תורה מנין … ללמדו אומנות מנין, שנאמר: ובחרת בחיים … להושיטו בנהר מנין, שנאמר: "ובחרת בחיים".¹⁶

מדרש תהלים (בובר) מזמור א – חיי תורה

שאלו את ר' יהושע: מהו שילמוד את בנו חכמת יונית, אמר להם בשעה שאינו לא מן היום ולא מן הלילה, שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה" (יהושע א ח). אמר להם: לא ילמד אדם את בנו אפילו אומנות, כדי שלא יבטל מדברי תורה, שנאמר: "ובחרת בחיים" (דברים ל יט).¹⁷

רד"ק יחזקאל יח ו – חיים של ברכה ולא של קללה¹⁸

ואם תאמר: אם כן, למה זכר החיים והמות לבד? ואין הגמול והעונש בעולם הזה בחיים ובמות לבד, אלא אף בכל פרטי הברכות והקללות הכתובים בתורה!¹⁹

נאמר, כי אמר זה לקצר הענין ולזכר הדבר הכולל והם החיים והמות כמו שאמר: "ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם".²⁰ הנה זכר החיים במקום כל פרטי הברכות … והנה כלל בלשון המיתה כל אלה הקללות. וכן אמר: "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" … הנה קרא הברכות החיים וקרא הקללות המות. והטעם, כי החיים עם ההצלחה והטוב הם החיים. ועם הרע הם המיתה. כמו שאמר על המצליח במעשיו: "ואמרתם כה לחי" (שמואל א כה ו).²¹ והמנוגע בגופו נקרא מת כמו שאמר: "אל נא תהי כמת" וכן העני חשוב כמת.²²

ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א – חיים של תקווה

אמר רבי יוחנן: כי מי אשר יחובר. יבחר כתיב אלא כל החיים יש בטחון.²³ שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקוותו. ²⁴

 

שׁוּב אֲנַחְנוּ נִצָּבִים

בְּצֹמֶת הַדְּרָכִים

נִפְעָמִים וְנִרְגָּשִׁים

תְּפִלָּה מְלַחֲשִׁים

הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם

בַּחַיִּים בּוֹחֲרִים

בְּכָל שָׁעָה וּמָקוֹם

לַחַיִּים מִתְחַבְּרִים

לִשְׁנַת קַיָּמִים

נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים

בְּסֵפֶר הַחַיִּים

כַּמַּיִם מְפַכִּים

טְהוֹרִים וְזַכִּים

יַחַד חַיִּים חוֹבְרִים

לְכָל יִשְׂרָאֵל, חֲבֵרִים

 

שבת שלום

מחלקי המים