פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: (דברים לא ב).¹

מסכת סוטה דף יג עמוד ב – מלאו ימיו של משה ונסתתמו ממנו שערי חכמה

"ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" – שאין תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי ושנותי, ללמדך, שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, דכתיב: "את מספר ימיך אמלא" (שמות כג כו).²

"לא אוכל עוד לצאת ולבוא" – מאי לצאת ולבוא? אילימא לצאת ולבוא ממש, והכתיב: "וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד ז). וכתיב: ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו (שם א), ותניא: שתים עשרה מעלות היו שם, ופסען משה בפסיעה אחת! א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: לצאת ולבוא בדברי תורה, מלמד, שנסתתמו ממנו שערי חכמה.³

רש"י דברים פרק לא פסוק ב – ניטלה ממשה הרשות

"לא אוכל עוד לצאת ולבוא" – יכול שתשש כוח?, תלמוד לומר: "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד ז). אלא מהו "לא אוכל"? איני רשאי, שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע. דבר אחר, לצאת ולבוא בדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה.⁴

"וה' אמר אלי" – זהו פירוש לא אוכל עוד לצאת ולבוא, לפי שה' אמר אלי.⁵

אבן עזרא דברים לא ב – אינכם צריכים לי עוד, ה' ויהושע אתכם

לצאת ולבוא – במלחמה, והטעם – כי אילו לא הייתי מת עתה, אין בי יכולת להילחם, ואין לכם צורך למי שיעזוב אתכם, כי השם ישמיד הגוים גם יהושע, והעד: מה שראיתם בעיניכם במלחמת סיחון ועוג.⁶

רמב"ן דברים פרק לא פסוק ב – משה עדיין בתוקפו ובבריאותו

"ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" – וזה לנחם אותם על ענינו, כלומר אני זקן ואין לכם עוד תועלת ממני, ועוד כי השם צוני שלא אעבור שם. ואל תפחדו ואל תיראו, כי ה' יעבור עמכם לא יסלק שכינתו מכם בעבורי, ויהושע הוא העובר לפניכם במקומי. ואע"פ שמשה רבינו היה בתוקפו ובבריאותו, כאשר העיד הכתוב (להלן לד ז) לא כהתה עינו ולא נס לחה, אמר להם כן לנחמם.⁷

ורש"י כתב, לא אוכל עוד לצאת ולבוא לפי שה' אמר אלי לא תעבור את הירדן. ואינו נכון.⁸ ועל דעת רבי אברהם, לצאת ולבוא למלחמה כי חלשו כוחותיו בזקנותו. וגם זה איננו נכון. ורבותינו אמרו (סוטה יג ב), מלמד שנסתתמו ממנו מעיינות חכמה. והיה זה במעשה נס, שלא ידאג לתת גדולה ליהושע בפניו.⁹

אברבנאל דברים פרק לא – הסתכלות מפוכחת על העתיד

ואני אחשוב שמשה רבינו אמר אל ישראל בן מאה ועשרים שנה אנכי היום והם טובים באמת, כי כמו שהעידה התורה עליו: לא כהתה עינו ולא נס ליחה. אבל אין ראוי שאוֹנֶה את עצמי בחשבי שכן יהיה תמיד, כי מפאת הזקנה עם היותי בהווה בריאה וטוב, אין ספק שלא יהיה כך בעתיד. כי בהכרח תבואני החולשה מהרה בהיותי בירידה האחרונה, כי כן יקרה לזקנים שבהיותם בבריאות פתאום תבואה החולשה. וזהו אומרו: לא אוכל עוד לצאת ולבוא. רוצה לומר, עוד בעתיד לא אוכל עם היות שאוכל עתה. ועם זה לא יהיה המאמר הזה סותר לאומרו לא כהתה עינו ולא נס ליחה, כי שם ידבר מההווה ומשה דבר כאן בדרך השכל למה שיהיה עליו בעתיד.¹⁰

כלי יקר דברים פרק לא פסוק א – איני רשאי יותר

… לפי שרצה משה לומר לא אוכל עוד לצאת ולבוא, ומילת לא אוכל יש לו שני פנים: או לא אוכל ממש מבלתי יכולת, או לא אוכל איני רשאי מלשון: לא תוכל לאכול בשעריך (דברים יב יז). ובאמת שכאן פירושו איני רשאי עוד לצאת ולבוא, לפי שכבר ניתנה הרשות ליהושע, והיה משה ירא פן יבינו ישראל לא אוכל כמשמעו מבלתי יכולת לילך לבוא ולצאת לפניהם כפעם בפעם. מה עשה משה? הלך לפני כל ישראל בזריזות לאורכה ולרוחבה, כי בזה הראה להם כי ככוחו אז כן עתה לילך ולצאת ולבוא לפניהם, ואז יבינו מעצמם מאמר לא אוכל שכוונתו איני רשאי. לכך נאמר: וילך משה, שהלך בפני כל ישראל בזריזות להראותם שהוא יכול לילך אבל אינו רשאי. ומטעם זה אמר להם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, ואף על פי כן ככוחי אז כן עתה. כי בכל הימים הללו לא סר כוחי וזה מופת, שיכול אני אבל איני רשאי. ובדרך זה יש לפרש וילך משה גם לדבר אחר שפירש רש"י לא אוכל לצאת ולבוא בדבר הלכה, על כן וילך משה שהלך לפניהם בדבר הלכה ותורה ובזה הראה להם שככוחו אז כן עתה בדבר הלכה ויכול אבל אינו רשאי כי ניתנה הרשות ליהושע ובהכרח נסתמו ממנו מעינות החכמה וסתימה זו שאינו רשאי כאמור.¹¹

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אלהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה: (במדבר כז טו-יז).¹²

וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה' עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה: (במדבר כז כא).¹³

ספרי במדבר פיסקא קלט – המנהיג בראש הצבא

"אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם", אשר יצא לפניהם במלחמה ואשר יבוא לפניהם במלחמה. לא כדרך שאחרים עושים שהם משלחים חיילות והם באים לבסוף.¹⁴ אלא כשם שעשה משה, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו" (במדבר כא לד); וכשם שעשה יהושע, שנאמר: "וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו" (יהושע ה יג).¹⁵

עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבוֹא: (יהושע יד יא).¹⁶

בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ: וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים אַתָּה עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו: … עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי מִי יִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל: (דברי הימים ב א ז-י).¹⁷

ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: (תהלים קכא ח).¹⁸

שבת שלום ושנה טובה

מחלקי המים