פרשות השבוע

וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה: הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: (בראשית מח טו-טז).¹

מסכת פסחים דף קיח עמוד א – לידה מול מזונות, אדם מול בהמה

אמר רבי יוחנן: קשין מזונותיו של אדם כפליים כיולדה. דאילו ביולדה כתיב: "בעצב תלדי בנים" (בראשית ג טז), ובמזונות כתיב: "בעצבון תאכלנה" (שם יז).² אמר רבי יוחנן: קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה. דאילו בגאולה כתיב: "המלאך הגואל אותי מכל רע" – מלאך בעלמא. ואילו במזונות כתיב: "האלהים הרועה אותי".³

אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שאמר הקב"ה לאדם: "וקוץ ודרדר תצמיח לך" זלגו עיניו דמעות. אמר לפניו: ריבונו של עולם, אני וחמורי נאכל באבוס אחד? כיון שאמר לו: "בזיעת אפך תאכל לחם" – נתקררה דעתו.⁴ אמר רבי שמעון בן לקיש: אשרינו אם עמדנו בראשונה, ועדיין לא פלטינן מינה, דקא אכלינן עיסבי דדברא.⁵

בראשית רבה כ ט פרשת בראשית – פרנסה כפליים מלידה וגדולה מהגאולה

"בעצבון תאכלנה" – א"ר אסי: קשה היא הפרנסה כפליים כלידה.⁶ בלידה כתיב "בעצב תלדי בנים" ובפרנסה כתיב "בעצבון תאכלנה". ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן. רבי אליעזר אומר: הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, שנאמר: "ויפרקנו מצרינו" (תהלים קלו כד) וסמיך ליה: "נותן לחם לכל בשר" (שם שם כה) – מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים. מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום.⁷

רבי שמואל בר נחמן אמר: וגדולה מן הגאולה, שהגאולה ע"י מלאך והפרנסה ע"י הקב"ה. גאולה על ידי מלאך מניין? שנאמר: "המלאך הגואל אותי מכל רע". פרנסה על ידי הקב"ה (מנין?) שנאמר: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהלים קמה טז).⁸

רבי יהושע בן לוי אמר: גדולה מקריעת ים סוף ⁹

פסיקתא רבתי פרשה לג – כוחה של פרוסה

אמר ר' שמואל בר נחמן: רצונך לידע מה כוחה של פרוסה זו שאדם נותן לתוך פיו, שהיא קשה יותר מן הגאולה. מניין? אתה מוצא בשעה שיוסף מקריב את בניו לפני אביו שיברכם, תלה את הגאולה במלאך "המלאך הגואל אותי מכל רע". אבל כשבא לפרוסה מה הוא אומר? "האלהים הרועה אותי".¹⁰

מדרש תהלים (בובר) מזמור כג – רועה היא מעלה גדולה

"ה' רועי לא אחסר" – זהו שאמר הכתוב: "מזקנים אתבונן" (תהלים קיט ק). אמר ר' יוסי ב"ר חנינא: אתה מוצא שאין אומנות בזויה בעולם מן הרועה,¹¹ שכל ימיו הוא הולך במקלו ובתרמילו, ודוד קרא להקב"ה רועה?! אלא אמר דוד: "מזקנים אתבונן" – יעקב קרא לו רועה, שנאמר: "האלהים הרועה אותי", אף אני קורא אותו רועה – "ה' רועי לא אחסר".¹²

שמות רבה לב ט – בשבח המלאך

"הנה אנכי שולח מלאך" – אמר לו הקב"ה למשה: מי ששמר את האבות הוא ישמור את הבנים. וכן אתה מוצא באברהם כשברך את יצחק בנו, אמר לו: "ה' אלהי השמים … הוא ישלח מלאכו לפניך". ויעקב אבינו מה אמר לבניו? "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים" – אמר להם: הוא גאלני מיד עשו, הוא הצילני מיד לבן, הוא זנני ופרנסני בשני רעבון. אמר הקב"ה למשה: אף עכשיו מי ששמר את האבות ישמור את הבנים, שנאמר: "הנה אנכי שולח מלאך לפניך". בכל מקום שהמלאך נראה, השכינה נראית. שנאמר: "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה" (שמות ג ב). ומיד: "ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה". ולא עוד אלא בשעה שצועקים ישראל לפניו תבוא להם תשועה … וכן בגדעון: "ויבוא מלאך ה'", "וירא אליו מלאך ה'" … וכן לעתיד לבוא בשעה שיגלה, הגאולה באה על ישראל, שנאמר: "הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני" (מלאכי ג א).¹³

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים

מים אחרונים: חפשו מדרשים על הפסוק: "הטריפני לחם חוקי". ראו הסיפור בימים נוראים של עגנון על בן המלך שכל שביקש מהמלך הוא בקתת קש, במקום שישיבו אל ארמון המלוכה.¹⁴ אך חז"ל אולי לא חשבו כמו הסיפור החסידי וסברו שגדולה או קשה הפרוסה מהגאולה. בצוק העתים ומתוך קשיי הגלות והסבל היו-יומי, מה מבקש יהודי קודם: פרנסה או גאולה?