מים ראשונים: כבר נדרשנו בפרשה זו להפטרת השבת מספר ירמיהו בדברינו והיה כעץ שתול על פלגי מים. שם ציינו שהקשר של ההפטרה לפרשה הוא בהקבלה של הברכות והקללות שבפרשה עם "ברוך הגבר" ו"ארור הגבר" של ירמיהו, הגם שיש ביניהם הבדל עקרוני חשוב. התורה בפרשה, מדברת על "אם תשמעו" ו"אם לא תשמעו" ברמת הציבור וכלל האומה, והעונש: גלות וחורבן לאומיים, הוא בהתאם. ירמיהו מדבר על רמת הפרט, על האדם הצדיק או הרשע, שבסופו של דבר יקבל את המגיע לו, לטוב או לרע.1 הפעם אנחנו מבקשים להמשיך ולדרוש בהפטרה במוטיב שהקב"ה הוא 'חוקר לב ובוחן כליות' שיודע מה בלבם של הצדיק והרשע. ללמדך, שמה שאנחנו רואים בעיני הבשר שלנו, וחושבים שאנחנו יודעים מי הוא צדיק ומי הוא רשע, מי זכאי לגמול טוב ומי לעונש, אינו תמיד נכון. כך או כך, נושא שכר ועונש, ברמת הכלל והפרט היה ונותר מהתעלומות הקשות של האמונה הדתית ואולי גם של המוסר הכלל-אנושי.
עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ: אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו: (ירמיהו יז ט-י).2
וַה' צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת־רִיבִי: (ירמיהו יא כ).3
בראשית רבה סה יב פרשת תולדות – דברים המכוסים מבני אדם
"הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי". תני: שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואילו הן: יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין ואין אדם יודע במה משתכר4 ואינו יודע מה בלבו שלחבירו, ואין יודע מה בעוברה שלאשה,5 ומלכות הרשעה אימתי נופלת. יום המיתה שכתוב: "כי לא ידע האדם את עתו" (קהלת ט יב), יום הנחמה שכתוב: "אני י"י בעתה אחישנה" (ישעיה ס כב), עומק הדין שכתוב: "כי המשפט לאלהים הוא" (דברים א יז), ואין אדם יודע במה משתכר שכתוב: "זו מתת אלהים הוא" (קהלת ה יח), ואין אדם יודע מה בלב חבירו שכתוב: "אני י"י חקר לב בוחן כליות וגו' " (ירמיה יז י), ואין אדם יודע מה בעובר האשה שכתוב: "כעצמים בבטן המלאה" (קהלת יא ה), ומלכות הרשעה אימתי נופלת שכתוב: "כי יום נקם בלבי" (ישעיה סג ד).6
מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יד – ארכיטקט העולם והאדם
"למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים" [יד א]. זהו שאמר הכתוב: "אני ה' חוקר לב בוחן כליות" (ירמיה יז י). למה הוא מזכיר את הלב ואת הכליות מכל האיברים? אלא העינים הולכים אחר הלב, כמה דאת אמר: "אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו לט), וכן האזנים ורמ"ח האיברים הולכים אחר הלב, והלב גומר את המחשבה. בעצת הכליות, לפיכך אינו מזכיר בפסוק אלא לב וכליות בלבד.7 והקב"ה חוקר את הלב ובוחן את הכליות … הרשעים אמרו בלבם: אנו חורשין בלבנו כביכול אין הקב"ה יודע מה בלבנו. אמר להם הקב"ה: ממני אתם מטמינים? … אמר ר' לוי: למה הדבר דומה? לארכיטקטון שבנה מדינה ועשה בה מטמוניות ומחבואות וחדרים ולבסוף נעשה שלטון.8 בא ליתפס את הליסטין שבעיר, והיו בורחין ומטמינין עצמן בתוך אותן המחבואות. אמר להן: שוטים, מלפני אתם מטמינין? ואני הוא שבניתי את המדינה, ואני הוא שמכיר כל מטמוניות, ומוצאן ומובאן של מחבואות יותר מכם. כך אמר הקב"ה לרשעים: שוטים, מפני מה אתם מטמינים הרשע בלבבכם? אני הוא שבניתי את האדם, ואני יודע כל חדרים ומטמוניות שבו … אמר ר' ירמיה:9 מה דכתיב "עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו" (ירמיה יז ט), וכתיב בתריה: "אני ה' חוקר לב בוחן כליות" (שם שם י) – אני הוא שמחפש את הלבבות,10 ובוחן את הכליות, ומגלה את הנסתרות.11
מסכת דרך ארץ פרק המינין הלכה יב
המשקר על שותפו, ומי שאין מחזיר אבדה לבעלים, והמלוה את חברו על מנת ליטול ממנו ביתו או שדהו, והדר בנבלה עם אשתו,12 והמוציא עליה עלילות דברים כדי לגרשה, עליהם הכתוב אומר: "אני ה' חקר לב בחן כליות.13
שמות רבה יד ג, פרשת בא – החשבון עם פושעי ישראל במצרים
חושך למה הביא עליהן? יתברך שמו של הקב"ה שאין לפניו משוא פנים והוא חוקר לב ובוחן כליות. לפי שהיו פושעים בישראל שהיה להן פטרונין מן המצריים והיה להן שם עושר וכבוד ולא היו רוצים לצאת. אמר הקב"ה: אם אביא עליהן מכה בפרהסיא וימותו יאמרו המצריים כשם שעבר עלינו כך עבר עליהן לפיכך הביא על המצריים את החושך ג' ימים כדי שיהיו קוברין מתיהם ולא יהיו רואין אותן שונאיהם ויהיו משבחין להקב"ה על כך.14
פסיקתא רבתי פיסקא מב וה' פקד את שרה – ליבן של בנות לוט
אמר הקב"ה: איני מקפח שכר כל ברייה. אף על פי שלא חשבו בנות לוט מחשבה יפה, אלא אני יודע את הלבבות: "אני ה' חוקר לב ובוחן כליות" (ירמיה יז י), לפיכך, כשהוא בא לרחוקם, ריחק את עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואביות, אמרו המלאכים: ריבונו של עולם, אילו הולכות ישינות עם אביהן בעילה אחת ומעמידות ממזרים בעולם. והצדיק הזה מצטער כל השנים הללו! בדין הוא שיִפָּקֵד: "וה' פקד את שרה כאשר אמר".15
מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן מא – צירוף ובחינה
"ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם". זה שאומר הכתוב: "מצרף לכסף וכור לזהב ובוחן לבות ה' " (משלי יז ג),16 "ויאמר קח נא", מיד: "וישכם אברהם בבוקר". הלך ובנה את המזבח, ונתן את יצחק למעלה מן המזבח, שנאמר: "ויעקד את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים" – מהו ממעל? מלמד שעשה המזבח מכוון כנגד כסא הכבוד, כמה דאת אמרת: "שרפים עומדים ממעל לו" (ישעיה ו ב).17
מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן מו – למה חוקר כליות ולב מעמיד בניסיון
"וישלח אברהם את ידו וגו' ", "ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים וגו' ", "ויאמר אל תשלח ידך אל הנער וגו' " (בראשית כב י-ב). אמר לו:18 מי אתה? אמר לו: מלאך. אמר לו: הקב"ה אמר לי קח נא ואתה אומר אל תשלח. באותה שעה: "ויקרא מלאך ה' " … כאדם שהוא בדרך רחוקה הולך עם חבירו והניחו, והוא קורא לו חברי חברי, כך היה המלאך קורא אברהם אברהם, מה אתה עושה? ולמה אמר לו בזריזות? שהיה אברהם ממהר לשחטו. באותה שעה אמר אברהם לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אדם מנסה לחבירו שאינו יודע מה בלבו של חבירו. אתה, שאתה חוקר לבות וכליות, הייתה צריך לעשות לי כך? לא היה גלוי לפניך שאתה אומר שאקריב את בני ואני מזרז לשחטו בלב שלם? אמר לו הקב"ה להודיע לאומות העולם שלא על חנם בחרתי בך, שנאמר: "כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה וגו' " (בראשית כב יב).19
מסכת סנהדרין דף קז עמוד א – הלקח מדוד שביקש בחנני ונסני
אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי ניסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל. אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אומרים, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואין אומרים אלהי דוד? – אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי, אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר בחנני ה' ונסני וגו'. … והיינו דכתיב בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר – פי. אמר: איכו זממא נפל בפומיה דמאן דסני לי, ולא אמר כי הא מילתא.20
מסכת גיטין דף פט עמוד ב – תמימות הילדים
ההיא שיצא עליה קול שהתקדשה לקטן הנראה כגדול, אמר לו רב מרדכי לרב אשי: הוה עובדא,21 ואמרו: עדיין לא הגיע לפלגות ראובן, שנאמר: "לפלגות ראובן גדולים חקרי לב".22
מדרש אגדה (בובר) שמות יט ח פרשת יתרו – תשובת משה לקב"ה
"וישב משה את דברי העם" – השיבם בדברים המשבבין את לבם: דבר אחר: "וישב משה" – היה ראוי לומר: "ויגד משה את דברי העם אל ה' ". שלא מצינו הגיד לעם מה שיאמר לו הקב"ה. אמרו לו ישראל: אין אנו רוצים. והיה משה מתיירא לומר להקב"ה שיאמר לו פעם אחרת: "והם לא יאמינו לי", שלא ילקה בצרעת כמו שלקה בסנה. והיינו דאמרי אינשי: דנכית ליה חויא, מחבלא מדחיל.23 השיב לו הקב"ה: אני יודע מה שאתה רוצה לומר: "בעבור ישמע העם בדברי עמך". השיב משה לפני הקב"ה ואמר: ריבון העולמים יתברך ויתעלה שבחך וזכרך שאתה חוקר לבות וכליות ויודע הנסתרות ידעת מה שיש בלב עבדך. אותו השעה הגיד לו דברי העם, הדא הוא דכתיב: "ויגד משה את דברי העם אל ה' ".24
תהלים פרק קלט, פסוקים א-ד
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע:
אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק:
אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה:
כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.25
סיום ההפטרה, ירמיהו יז יד
רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה.26
שבת שלום,
חזק חזק ונתחזק
מחלקי המים