פרשות השבוע לשנת ט״ו בשבט ה׳תשפ״א

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:  (בראשית א לא).¹

רשב"ם בראשית פרק א פסוק לא

וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד – נסתכל והביט כל מעשיו וכל פעולותיו שעשה אם יש לתקן שום דבר בהם והנה כולם יפים ומתוקנים.²

בראשית רבה ט ב

"וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". רבי תנחומא פתח: "את הכל עשה יפה בעתו" (קהלת ג יא).³ אמר ר' תנחומא: בעונתו נברא העולם, לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן. אמר ר' אבהו: מכאן שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו. אמר: זה הנאה לי ואותם לא היו הנאה לי. אמר רבי פנחס: טעמו של רבי אבהו: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" – זה הנאה לי ואותם לא היו הנאה לי.⁴

בראשית רבה ט ה

בתורתו של רבי מאיר⁵ מצאו כתוב: "והנה טוב מאד" – והנה טוב מות.⁶ אמר ר' שמואל בר נחמן: רכוב הייתי על כתפו של זקני ועולה מעירי לכפר חנן דרך בית שאן, ושמעתי את ר' שמעון בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר: "והנה טוב מאד" – והנה טוב מות.⁷

בראשית רבה ט ט-יא

"אמר ר' הונא: "הנה טוב מאד" – זו מדת הטוב, "והנה טוב מאד" – זו מדת ייסורים … אמר ר' זעירא: "הנה טוב מאד" – זה גן עדן, "והנה טוב מאד" – זה גיהנום … אמר ר' שמואל בן יצחק: "הנה טוב מאד" – זה מלאך חיים, "והנה טוב מאד" – זה מלאך המוות".

אמר ר' שמעון בר אבא: "הנה טוב מאד" – זו מדת הטוב, "והנה טוב מאד" – זו מדת הפורענות. וכי מדת הפורענות טובה היא מאד? אלא שוקד על הפורענות היאך להביאה. אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא: כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה.⁸ רבי הונא בשם ר' יוסי: מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד – בה מודדים לו. לפיכך אמרו חכמים: "והנה טוב מאד" – זו מידה טובה.⁹

בראשית רבה ט ו

אמר רבי שמעון בן אלעזר: "והנה טוב מאד" – והנה טובה השינה. וכי שינה טובה מאד? אתמהא! לא כך שנינו: "יין ושינה לרשעים – הנאה להם והנאה לעולם"! אלא, מתוך שאדם ישן קמעה, הוא עומד ויגע בתורה הרבה.¹⁰

בראשית רבה ט ז

רב שמואל בר נחמן אמר: "הנה טוב מאד" – זה יצר טוב, "והנה טוב מאד" – זה יצר רע. וכי יצר הרע טוב מאד? אתמהא! אלא שאילולי יצר הרע, לא בנה אדם בית ולא נשא אישה ולא הוליד ולא נשא ונתן. וכן שלמה אומר: "כי היא קנאת איש מרעהו" (קהלת ד ד).¹¹

בראשית רבה ט יג

אמר רבי שמעון בן לקיש" "הנה טוב מאד" – זו מלכות שמים, "והנה טוב מאד" – זו מלכות הרומיים¹². וכי מלכות הרומיים "טוב מאד"? אתמהא! אלא שהיא תובעת דיקיון¹³ של בריות, שנאמר: "אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי" (ישעיה מה יב).¹⁴

רמב"ן בראשית פרק א פסוק לא

והנה טוב מאד – הוא הקיום כאשר פירשתי (לעיל פסוקים ד, י, יב).¹⁵ וטעם "מאד" כטעם ריבוי. והוסיף ביום הזה לאמר כן, בעבור שידבר בכלל וימצא רע בקצתו, ואמר כי טוב מאד, מאדו טוב. וזהו מאמרם בבראשית רבה (ט ה) והנה טוב מאד, והנה טוב זה מות. וכן הזכירו (שם יא) זה יצר הרע, וזו מדת פורענות:

ולזה גם נתכוין אונקלוס שאמר בכאן "והא תקין לחדא". יאמר שהוא מתוקן הסדר מאד, כי הרע צריך בקיום הטוב, כענין שנאמר (קהלת ג א) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. ויש מפרשים, כי מפני מעלת האדם הוסיף בשבח היצירה בו כי הוא טוב מאד.¹⁶

בראשית רבה ח ה

אמר ר' סימון: בשעה שבא הקב"ה לבראות את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כתים כתים וחבורות חבורות. מהם אומרים: אל יברא, ומהם אומרים: יברא. זהו שכתוב: "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו" (תהלים פה יא). חסד אומר: יברא, שהוא גומל חסדים ואמת אומר: אל יברא, שכולו שקרים. צדק אומר: יברא, שהוא עושה צדקות, שלום אומר: אל יברא, שכולו קטטה. מה עשה הקב"ה? נטל אמת והשליכה לארץ, זהו שכתוב: "ותשלך אמת ארצה" (דניאל ח יב). אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבון העולמים, מה אתה מבזה חותם שלך? תעלה אמת מן הארץ! זהו שכתוב: "אמת מארץ תצמח" (תהלים פה יב)

רבותינו אומרים אותה … בשם רבי סימון: "מאד" – הוא אדם. זהו שכתוב: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" – והנה טוב אדם.¹⁷ ר' הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו בראו הקב"ה, אמר להן מה אתם מדיינין כבר נעשה אדם.¹⁸

שבת בראשית שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה עוד במסכת פסחים נד ע"א (והשווה עם בראשית רבה ד ו) ש"טוב מאד" קשור גם למלאכת היום השני שלא כתוב בו "כי טוב". משמע שה"חסר" נמצא כבר בתחילת הבריאה. ואכמ"ל.

עוד מים אחרונים: מנהג נפוץ הוא להתחיל את הקידוש בליל שבת במילים "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי" ולחבר אותם עם "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם וכו' ". זאת, מן הסתם על מנת ליצור רצף / קשר בין סיום מלאכת הבריאה ביום השישי ובין השביתה ביום השביעי. כחוט השערה ביניהם, השביתה כהמשך של העשייה. ראה דברינו ויכולו השמים והארץ וכן שישה או שבעה ימי בראשית. נראה לנו לחזק מנהג זה באמירת הפסוק כולו: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי", ולא לומר חצי פסוק. וכל אחד – כמנהגו.