וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה: (בראשית כח יח-יט).1
וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ: וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו: … וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית אֵל: (בראשית לה ו-ז, יג-טו).2
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי: וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם: (בראשית מח ג-ד).3
וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַה' עִמָּם: וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז: וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד: וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ: וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ אֶרֶץ הַחִתִּים וַיִּבֶן עִיר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ לוּז הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (שופטים א כב-כו).4
בראשית רבה סט ח פרשת ויצא – קורותיה של העיר לוז
"וישכם יעקב בבוקר ויקח את האבן וגו', ויצוק שמן על ראשה" (בראשית כח יח) – כמלוא פי הַפַּך.5
"ואולם לוז שם העיר לראשונה" – א"ר אבא בר כהנא: למה נקרא שמה לוז? כל מי שנכנס בה, הטריף מצות ומעשים טובים כלוז.6 ורבותינו אומרים: מה לוז אין לו פה,7 כך לא היה אדם יכול לעמוד על פתחה של עיר.8 אמר ר' סימון: לוז היה עומד על פתחה של עיר.9 ר' אלעזר בשם ר' פנחס בר חמא אמר: לוז היה עומד על פתחה של מערה, והיה לוז חלול והיו נכנסים דרך הלוז למערה דרך המערה לעיר. זהו שכתוב: "ויראו השומרים והנה איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר … ויראם … ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל משפחתו שלחו" (שופטים א כד-כה).
ר' ינאי ור' ישמעאל עשה אותה הפטרה:10 מה אם זה שלא הלך לא בידיו ולא ברגליו אלא על שהראה להם באצבע ניצול מן הפורעניות, ישראל שעושים חסד עם גדוליהם בידיהם וברגליהם על אחת כמה וכמה.11
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית כח יט – מקור השמן שיצק יעקב
"ואולם לוז שם העיר לראשונה".12 "ואולם" – לשון בירור. "לוז שם העיר" – זאת העיר היתה קרובה למקום ששכב בו יעקב אבינו.13 ולמה הזכיר הכתוב את העיר? ללמדך כי משם לקח השמן שיצק על ראש האבן. ולמה נקרא שם העיר לוז, ר' אלעזר בש"ר פנחס אמר: לוז שם אילן, כתיב הכא לוז, וכתיב: "לח לוז וערמון" (בראשית ל לז).14
מסכת סוטה דף מו עמוד ב – העיר לוז בספר שופטים15
"ויראו השומרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד", וכתיב: "ויראם את מבוא העיר", ומה חסד עשו עמו? שכל אותה העיר הרגו לפי חרב, ואותו האיש ומשפחתו שלחו.16
"וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה" – תניא: היא לוז שצובעין בה תכלת,17 היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה.18
ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור בה, אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן – יוצאין חוץ לחומה והן מתים.19
בראשית רבה כח ג פרשת בראשית – עצם (שדרת) הלוז
"ויאמר ה' אמחה את האדם" (בראשית ו ז),20 ר' לוי בשם ר' יוחנן אמר: אפילו אִסְטְרוֹבִּילִין של רחיים נמחה.21 ר' יהודה בר סימון בשם ר' יוחנן אמר: אפילו עפרו של אדם הראשון נמחה. כאשר דְרָשָׁהּ ר' יהודה בציפורי בציבור ולא קיבלו ממנו.22 רבי יוחנן בשם ר' שמעון בן יהוצדק אמר: אפילו לוז של שדרה, שממנו הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבוא נמחה. אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא, אמר לו: מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבוא? אמר לו: מלוז של שדרה. אמר לו: מנין אתה יודע? אמר לו: הביאהו לידי ואני מודיע לך. טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים ולא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש – והוא לא חסר כלום.23
וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת: (בראשית ל לז).24
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית ל לז פרשת ויצא – מקלות הלוז
"ויקח לו יעקב מקל לבנה". מקלות לבנות לחים של אילן לוז וערמונים. "לוז" – כנגד המקום שנראה אליו ה', שנאמר: "אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי" (בראשית מח ג), וכתיב: "ואולם לוז שם העיר לראשונה" (שם ז יט). "וערמון" – על שם ערמימות של לבן, שהיה מחליף את משכורתו.25
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: התמקדנו בעיר הפלאית לוז, אך מכל צד ומכל עבר עולה השם "לוז" כאופף את תולדותיו של יעקב: ממקום החלום ומקור השמן, דרך המאבק עם לבן ובניו, המשך בתחנה חשובה במסע חזרה לארץ, הבשורה על מותה של רבקה אמו, דרך דבורה מינקת רבקה שמגיעה אליו כשהוא בלוז (נושא שלא סקרנו), משלוח פירות הלוז ביד בניו מנחה לשליט מצרים (נושא שלא סקרנו, ראה המדרשים והפרשנים על בראשית מג יא) והברכה שקיבל בלוז: "פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" – ברכה בה הוא מברך את יוסף ואת נכדיו בערוב יומו.