פרשות השבוע

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וכו': (ויקרא פרק ד פסוק ב)

וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה וכו': (שם, פרק ה פסוק א)

וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וכו': (שם, שם פסוק יז)

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד וכו': (שם, שם פסוק כא).¹ 

ויקרא רבה פרשה ד סימן ה "נפש כי תחטא" – גוף ונפש, משל החיגר והסומא

תני ר' ישמעאל: משל למלך שהיה לו פרדס והיה בו בַּכּוּרוֹת נאות.² הושיב בו המלך שומרים אחד חיגר ואחד סומא לשומרו. אמר להם: היזהרו על בכורות הנאות האלו. הניחם והלך לו. לימים אמר חיגר לסומא: בכורות נאות אני רואה. אמר לו סומא: הבא ונאכל. אמר לו חיגר: וכי יכול אני להלך? אמר סומא: וכי רואה אני? מה עשו? רכב חיגר ע"ג הסומא ונטלו את הבכורות ואכלון. והלכו וישבו להם זה במקומו וזה במקומו. לימים בא המלך, אמר להם: היכן הבכורות? אמר לו סומא: אדוני המלך וכי רואה אני? אמר לו חיגר: אדוני המלך וכי יכול אני להלך? המלך שהיה פיקח מה עשה? הרכיב חיגר ע"ג סומא ודן אותם כאחד. אמר להן: כך עשיתם ואכלתם את הבכורות. כך, לעתיד לבוא הקב"ה אומר לנפש: מפני מה חטאת לפני? אומרת לפניו: אני לא חטאתי הגוף הוא שחטא! מיום שיצאתי ממנו, שמא חטאתי? אומר לגוף: מפני מה חטאת לפני? אומר לפניו: אני לא חטאתי, נשמה היא שחטאה. מיום שיצתה ממני, לא מושלך אני לפניך כחרס על גבי אשפה? מה הקב"ה עושה להם? מביא נשמה וזורקה בגוף ודן שניהם כאחד.³

תני ר' חייא: משל לכהן שהיו לו שתי נשים, אחת בת כהן ואחת בת ישראל ומסר להן עיסה של תרומה – וטמאוה. והיה מתדיין עם בת כהן ומניח את בת ישראל. אמרה לו: אדוננו הכהן, לשנינו מסרת כאחת. למה אתה מִדַּיין איתי ומניח את זו? אמר לה: את בת כהן ואת למודה מבית אביך, זו בת ישראל ואינה למודה מבית אביה, לפיכך אני מִדַּיין אתך. כך לעתיד לבוא, הקב"ה אומר לנפש: למה חטאת לפני? אומרת לפניו: רבש"ע, אני והגוף חטאנו כאחד, למה אתה מתדיין עמי ומניח את זו? אומר לה: את מן העליונים, ממקום שאין חוטאים וגוף מן התחתונים ממקום שחוטאים. לפיכך אני מתדיין אתך.⁴

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויקרא סימן יא – מקום הצדק והמשפט

אמר הכתוב: "מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע" (קהלת ג טז) – מקום הנפש שניתנה מן הצדק ממקום שאין שם לא עון ולא חטא, היא חוטאה? הכתוב מתמיה: נפש כי תחטא בשגגה?⁵

למה הדבר דומה? לשני בני אדם שחטאו על המלך, אחד קרתני, ואחד בן פלטין.⁶ ראה ששניהם חטאו חטא אחד. פינה לקרתני ונתן לבן פלטין איפופסין.⁷ אמרו לו בני פלטין שלו: שניהם חטאו חטא אחד, לקרתני פנית ולבן פלטין נתת אפופסין? אמר להם: לקרתני פניתי שאינו יודע נימוסי מלכות, אבל בן פלטין בכל יום הוא עמי ויודע נימוסי מלכות מה הן. כך הגוף קרתני: "וייצר ה' א-להים את האדם עפר מן האדמה",⁸ והנפש בן פלטין מלמעלה: "ויפח באפיו נשמת חיים" … לכך הכתוב מתמיה: נפש כי תחטא בשגגה? מכאן אתה למד שכל החוטא אפילו בשגגה נקרא חוטא.⁹ שנו רבותינו: שגגת תלמוד עולה זדון,¹⁰ לפיכך כתיב: נפש כי תחטא, לפי שהוא מלמעלה, ולא כתיב אדם.¹¹

מדרש תנחומא פרשת ויקרא סימן ו – עובר על מצוות ה'

… ושניהם חטאו. למה? שאי אפשר לגוף להיות בלא נפש. שאם אין נפש אין גוף חוטא, ואם אין גוף אין נפש חוטאת. לפיכך פינה לגוף ונתן לנפש אפופסין (עונש), שנאמר: "הנפש החוטאת היא תמות" (יחזקאל יח פסוקים ד, כ). לכך הכתוב מתמיה: נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה' – מהו בשגגה? ללמדך שכל החוטא בשגגה כאילו עובר על מצות ה'.¹²

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשת שובה – ממיתה לקרבן ולתשובה

"טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" (תהלים כה ח). שאלו לחכמה: החוטא מהו עונשו? אמרה להם: "וחטאים תרדוף רעה" (משלי יג: כא). שאלו לנבואה: החוטא מהו עונשו? אמרה להם: "הנפש החוטאת היא תמות" (יחזקאל יח ד). שאלו לתורה: חוטא מה עונשו? אמרה להם: יביא אשם ויתכפר לו.¹³ שאלו להקב"ה: החוטא מהו עונשו? אמר להם: יעשה תשובה ויתכפר לו. זהו שכתוב: "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך". אמר ר' פינחס: למה הוא טוב? – שהוא ישר. למה הוא ישר? – שהוא טוב. על כן יורה חטאים בדרך – שהוא מורה לחטאים דרך שיעשו תשובה. לפיכך הושע מזהיר את ישראל ואמר להם: "שובה ישראל".¹⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: בפרשת נזיר אנו קוראים: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש" (במדבר ו יא). ושם ידועה שיטתו של ר' אלעזר הקפר: "שציער עצמו מן היין" (נזיר יט א). האם ניתן לקשור עניין זה לנושא שדרשנו בו, במעין היפוך, שסיגוף גופני מיותר הוא חטא על הנפש משום שיגרום לה בסופו של דבר לחטוא? האם אפשר למצוא בגישה זו סיוע לשיטת ר' ישמעאל שבסופו של דבר אי אפשר לנתק את הנפש מהגוף ושניהם פועלים, משפיעים, חוטאים, נדונים ושבים ביחד? ראו בגמרא נזיר שם: "ור' ישמעאל סבר לה כר' אלעזר הקפר". או שמא עניין אחר הוא זה ואנחנו סתם נסחפנו?

מים אחרונים 2: ובאשר למדרש פסיקתא דרב כהנא האחרון, ראו הנוסח בירושלמי מסכת מכות פרק ב הלכה ו: "שאלו לחכמה: חוטא מהו עונשו? אמרה להם: חטאים תרדף רעה. שאלו לנבואה: חוטא מהו עונשו? אמרה להן: הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לקודשא בריך הוא: חוטא מהו עונשו? אמר להן: יעשה תשובה ויתכפר לו. היינו דכתיב: על כן יורה חטאים בדרך – יורה לחטאים דרך לעשות תשובה". בנוסח זה אין את "התורה". אין פער בין התורה ובין הקב"ה. ונוסח הפסיקתא צריך עיון נוסף.