פרשות השבוע

זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים: (תהלים נ כג).¹

ויקרא רבה ט א – בשבח קרבן התודה

"וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה'. אם על תודה יקריבנו וכו' " – זה שאומר הכתוב: "זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים" (תהלים נ כג) – "זובח חטאת", "זובח אשם", אין כתיב כאן. אלא, "זובח תודה". למה? שחטאת באה על חטא ואשם בא על חטא. תודה אינה באה על חטא: "אם על תודה יקריבנו".²

ויקרא רבה ט ב – אנשים טובים שמי דרך

דבר אחר: "ושם דרך" אלו מסקלי דרכים.³ דבר אחר: "ושם דרך" – אלו סופרים וּמַשְׁנִים ומלמדי תינוקות באמונה. דבר אחר: "ושם דרך" –  אלו חנונים שהן מוכרים פירות מעושרים לרבים. ר' יוסי ברבי יודן בשם רבי מנחם ברבי יוסי: אלו שמדליקים נרות כדי להאיר בהם לרבים. דאמר ר' שמעון בן לקיש: אף שאול לא זכה למלוכה, אלא ע"י שהיה זקנו מדליק נרות לרבים.⁴ אמרו: מבואות אפילות היו מביתו לבית המדרש והיה מדליק נרות בהם כדי להאיר בהם לרבים. כתוב אחד אומר: "ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול" (דברי הימים א ח לג), וכתוב אחד אומר: "קיש בן אביאל" (שמואל א ט א)⁵ –  הא כיצד?! אביאל היה שמו, אלא ע"י שהיה מדליק נרות לרבים, זכה ונקרא שמו נר.⁶

גמרא מועד קטן ה ע"א – ממסקלי דרכים ועד מקשי קושיות

"מציינין את הקברות".⁷ אמר רבי שמעון בן פזי: רמז לציון קברות מן התורה מנין? … אביי אמר מהכא: "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא יט יד).⁸ רב פפא אמר: "ואמר סולו סולו פנו דרך" (ישעיהו נז יד). רב חיננא אמר: "הרימו מכשול מדרך עמי" (שם).⁹ רבי יהושע בריה דרב אידי אמר: "והודעת להם את הדרך ילכו בה" (שמות יח כ). מר זוטרא אמר: "והזרתם את בני ישראל מטומאתם" (ויקרא טו לא). רב אשי אמר: "ושמרתם את משמרתי" (ויקרא יח ל) – עשו משמרת למשמרתי.¹⁰ רבינא אמר: "ושם דרך אראנו בישע אלהים".¹¹

אמר רבי יהושע בן לוי: כל הַשָּׁם אורחותיו – זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה, שנאמר: "ושם דרך", אל תקרי וְשָׂם אלא וְשָׁם דרך – אראנו בישע אלהים.¹²

רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה, בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה. קרי עליה: "ושם דרך אראנו בישע אלהים".¹³

ויקרא רבה פרשה ט סימן ג – ר' ינאי והאיש המשופע

מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע ביותר.¹⁴ אמר לו: ישגיח רבי להתקבל אצלנו.¹⁵ אמר לו: אעשה מה שיהנה אותך. הכניסו לביתו האכילו והשקהו. בדקו במקרא – ולא מצאו, במשנה – ולא מצאו, בתלמוד – ולא מצאו, בהגדה – ולא מצאו.¹⁶ אמר לו: ברך! אמר לו: יברך ינאי בביתו. אמר לו: יש בך לומר מה שאני אומר לך? אמר לו: הן. אמר לו: אמור: אכל כלב פיתו של ינאי. עמד, תפסו ואמר לו: מה? ירושתי אצלך ואתה מונה אותי? אמר לו: ומהי ירושתך אצלי? אמר לו: פעם אחת הייתי עובר לפני בית ספר ושמעתי קול התינוקות אומרים: "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" – "מורשה קהילת ינאי" לא כתוב כאן, אלא: "קהילת יעקב".¹⁷ משנתפייסו זה לזה, אמר לו (ינאי לאורח): במה זכית לאכול על שולחני? אמר לו: מימי לא שמעתי מילה רעה והחזרתיה לבעליה. ולא ראיתי שנים שמתכתשים זה עם זה, ולא נתתי שלום ביניהם. א"ל: כל דרך ארץ זו אצלך וקראתיך כלב? וקרא עליו: "ושם דרך, אראנו בישע אלהים" (תהלים נ כג) – שִׁי"ן כתוב: הַשָׁם דרכו שווה הרבה.¹⁸ שאמר ר' ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה. זהו שכתוב: "לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג כד). "דרך" – זו דרך ארץ ואח"כ "עץ החיים" – זו תורה.¹⁹

"אראנו בישע אלהים" – א"ר אבהו: זה אחד מן המקראות שישועתם של ישראל היא ישועתו של הקב"ה: "ולכה לישועתה לנו" (תהלים פ ג).²⁰

ויקרא רבה פרשה טז סימן ב – ר' ינאי לומד לשום דרך

"זאת תהיה תורת המצורע" – זהו שכתוב: "מי האיש החפץ חיים" (תהלים לד יג). מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי. והיה מכריז ואומר: מי שמבקש לקנות סם חיים יבוא ויטול. נכנס לעכברא זו וקרב לביתו של ר' ינאי.²¹ היה [ר' ינאי] יושב ופושט בטרקלינו.²² שמעו מכריז: "מי שמבקש לקנות סם חיים".  אמר לו: בוא עלה לכאן, מכור לי. אמר לו: לא אתה צריך לו ולא שכמותך. הטריח עליו. עלה אצלו. הוציא לו ספר תילים,²³ הראה לו פסוק זה: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב". מה כתוב אחריו? "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו" (שם יד-טו). אמר ר' ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט,²⁴ עד שבא רוכל זה והודיעו: "מי האיש החפץ חיים".²⁵

גמרא מועד קטן ה ע"א – התלמיד שידע לשום את דרכו

רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה, בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה. קרי עליה: "וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים" (תהלים נ כג).²⁶

רש"י תהלים פרק נ פסוק כג – תודה עם תשובה והודאה ²⁷

זובח תודה – המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבדנני: ושם דרך – השב אלי אני מלמד ושם דרך לחוטאים לשוב אלי אני אראנו בישועתי.²⁸

אבן עזרא תהלים פרק נ – שם דרך מלשון משכיל

ושם דרך – מי התברר לו הדרך הישר כמו וישימו וישכילו והנה טעם ישימו כמו ישכילו ובי"ת בישע אלהים כמו אראנו בישועתי.²⁹

שמונה פרקים לרמב"ם פרק ד – הדרך האמצעית

ואשוב אל כוונתי. וכאשר יהיה האדם שוקל פעולותיו תמיד, ומכוון לאמצען – יהיה במדרגה העליונה ממדרגות בני האדם, ובזה יתקרב אל ה' וישיג מה שאצלו, וזוהי השלמה שבדרכי העבודה. וכבר זכרו החכמים זה הענין, ואמרו עליו בזו הלשון: "כל השם אורחותיו – זוכה ורואה בישועתו שלהקב"ה, שנאמר: ושם דרך אראנו בישע אלהים. אל תקרי: ושָׂם דרך, אלא: ושָׁם דרך". ושומה היא ההערכה והאומדן. וזה הוא הענין אשר פירשנו בזה הפרק כולו בשווה. וזה שיעור מה שראינוהו נצרך בזה הענין.³⁰

שבת שלום

מחלקי המים