פרשות השבוע

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת  מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ:  וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם: וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל: וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ: (שמות ד יח-כג).¹

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ: (שם שם כד).²

בראשית רבה פרשה עו סימן ב – אין הבטחה לצדיק

… אמר ר' יודן: אמר לו המקום: "שוב אל ארץ אבותיך", אע"פ כן "ויירא יעקב מאד"?! אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה. ר' הונא בשם ר' אחא אמר: "הנה אנכי עמך" – "אם יהיה אלהים עמדי"! אלא מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה. ר' הונא בשם ר' אחא אמר: "ויאמר כי אהיה עמך" (שמות ג יב) – ואין דבר רע מזיקך. וכתיב: "ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" (שם ד כד)! אלא שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה. ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורין אמר: "ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר ה' אלהי אדוני המלך" (מלכים א א לו), והלוא כבר נאמר: "הנה בן נולד לך, הוא יהיה איש מנוחה" (דברי הימים א כב ט)! אלא אמר: הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון.³

מסכת נדרים דף לא עמוד ב – משה מתרשל או מתעצל במילה

משנה: … רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות.⁴ רבי יוסי אומר: גדולה מילה שדוחה את השבת החמורה. רבי יהושע בן קרחה אומר: גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלוא שעה. רבי נחמיה אומר: גדולה מילה שדוחה את הנגעים. רבי אומר: גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר: (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים. דבר אחר: גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר: (ירמיה לג) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.⁵

גמרא: תניא:⁶ ר' יהושע בן קרחה אומר: גדולה מילה, שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה, שנאמר: "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" (שמות ד כד).⁷ אמר רבי: חס ושלום שמשה רבינו נתרשל מן המילה, אלא כך אמר: אמול ואצא – סכנה היא, שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" (בראשית לד כה). אמול ואשהא שלשה ימים – הקב"ה אמר לי: "לך שוב מצרים" (שמות ד יט). אלא מפני מה נענש משה? מפני שנתעסק במלון תחילה, שנאמר: "ויהי בדרך במלון" (שמות ד כב).⁸

אבן עזרא שמות ד כד – היה ראוי שמשה ילך לבד למצרים

… וזה הדבר עשה משה, כי לא היה יכול להתאחר, שלא ילך בשליחות ה' … והיה ראוי שיעזבהו עם אמו וילך אל מצרים הוא לבדו.⁹

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מס' דעמלק פרשה א – ייעוד בני משה

אמר משה: הואיל וכל העולם עובדי עבודה זרה, אני אעבוד למי שאמר והיה העולם.¹⁰ שבשעה שאמר משה ליתרו, תן לי צפורה בתך לאשה, אמר לו יתרו: קבל עליך דבר זה שאומר לך ואני נותנה לך לאשה. אמר לו: מהו? אמר לו: בן שיהיה לך תחילה, יהיה לעבודה זרה. מכאן ואילך לשם שמים. וקבל עליו. אמר לו: הישבע לי – וישבע לו, שנאמר: "ויואל משה" (שמות ב כא) – אין אלה אלא לשון שבועה … לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה. מיד ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה וגו' וירף וגו'.¹¹

ר' אלעזר בן עזריה אומר: מאוסה ערלה שנתגנו בה רשעים … ר' ישמעאל אומר: גדולה מילה ששלוש עשרה בריתות נכרתו עליה. ר' יוסי הגלילי אומר: גדולה מילה שדוחה את השבת החמורה שחייבין עליה כרת. ר' יהושע בן קרחא אומר: גדולה מילה שלא נתלה למשה עליה מלא שעה. ר' נחמיה אומר, גדולה מילה שדוחה את הנגעים. רבי אומר: גדולה מילה שכל זכיותיו של משה לא עמדו לו בשעת דחקו, כשאמר לו המקום: "לך הוצא את עמי בני ישראל ממצרים". ועל שנתעצל במילה שעה אחת, בקש המלאך להרגו, שנאמר: "ויהי בדרך במלון וכו' " …. ¹²

אגדת בראשית (בובר) פרק יז – חביבות המילה ושבט לוי

כל ישראל בטלו את המילה ארבעים שנה, חוץ משבטו של לוי, שהן היו מלים את בניהם, שנאמר: "ובריתך ינצורו" (דברים לג ט) – זה ברית מילה. באו ישראל לעבור בירדן והיו ערלים ושבטו של לוי מהולין, והיו סובלין את הארון. ובקשו מי הירדן לחנוק את ישראל, מפני שהיו ערלים … ראה מה ערלה שנואה לפני הקב"ה, משה גדול הנביאים וחכמים וצדיקים על שעיכב שעה אחת את המילה בקש הקב"ה להרגו, שנאמר: "ויהי בדרך במלון ויבקש המיתו" (שמות ד כד). ישראל אם יבטלו את המילה אין העולם חרב מיד … שאל אגריפס המלך את ר' אליעזר הגדול, אמר לו: ואם חביבה מילה לפני הקב"ה, למה לא כתובה במתן תורה עם עשרת הדברות? …¹³

קטעי מדרשים – גניזה (מאן) יג דרשה ממדרש ילמדנו – המילה היא חלק מהגאולה

אמר לו האלקים: אני עימך, מה את מבקש מן אדם? ויאמר: "כי אהיה עמך" (שמות ג יב). יצא לילך … היאך שהוא מהלך בדרך מה כתוב? "ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" (שם, כד). למה ביקש לחונקו? אילא אמר לו האלקים: אני שלחתיך שתלך ותגאל את בניי שהן בצרה, וישבתה לך במלון, ספאטאלון!¹⁴ לכך ויבקש המיתו (שם).¹⁵

דבר אחר: "ויבקש המיתו" – למה? שהיה בנו ערל. אמר האלקים: משה הולך לומר לישראל שימולו, והן אומרים לו: אָסְיָא אַסִּי חִגַּרְתָּךְ,¹⁶ בניך ערלים ואת אומר לנו לימול.¹⁷

מדרש אגדה (בובר) שמות פרק ד – פקפוק בשליחות

"ויהי בדרך במלון" – אם דרך למה מלון? אלא מלמד שהיה משה נכנס ויצא ממלון לדרך, ומדרך למלון, והיה מהרהר בדעתו ואומר אם ילך למצרים לגאול את ישראל אם לאו. לפי שהיה מהרהר בדעתו: אם אומר הגיע זמן הגאולה, יאמרו בודאי אנו יודעין שהקב"ה אמר שיהא השעבוד ארבע מאות שנה, ועדיין אין עת הגאולה!¹⁸ ואם אומר להקב"ה: אנה אני הולך שהרי עדיין לא הגיע ארבע מאות שנה – כעס עליו הקב"ה! ¹⁹ אמר לו הקב"ה: כבר נתנבא להם יוסף "פקד יפקוד" (בראשית נ כד), כלומר מנין פקו"ד יְחַסֵר להם הקב"ה מן השעבוד. ולכך נחסרו ק"ץ שנה כמו פקוד והם צ', כנגד צ' של שרה אמנו שהיתה כשהולידה את יצחק, ומאה שנה כנגד אברהם בעת שהוליד ליצחק.²⁰

רשב"ם בראשית לב כט – משה כיונה בורח מהשליחות

"כי שרית" … ומה שלקה יעקב ונצלע לפי שהקב"ה הבטיחו והוא היה בורח.²¹ וכן מצינו בכל ההולכים בדרך שלא ברצון הקב"ה או ממאנים ללכת, שנענשו. במשה כתיב: "שלח נא ביד תשלח" – "ויחר אף י"י במשה". ולפי הדרש (הפשט) אעפ"י שאמרו חכמים בכל מקום חרון אף עושה רושם וכאן מה רושם יש? הלא אהרן אחיך הלוי עתיד היה להיות לוי ואתה כהן ועכשיו הוא יהיה כהן ואתה לוי. אך לפי הפשט לפי שהיה מתעצל ללכת. כתיב: "ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". וכן ביונה שנבלע במעי הדגה. וכן בבלעם "ויחר אף אלהים כי הולך הוא" ונעשה חיגר, כדכתיב: "ותלחץ את רגל בלעם". וילך שפי, חיגר כמו ושופו עצמותיו.²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נושא חשוב שלא הספקנו לדון בו, אשר נראה בתחילה אולי שולי, הוא האם מדובר בבן השני, אליעזר, לפי פשוטו של מקרא (ראו רש"י), או שמא בכל זאת מדובר בבן הבכור גרשום שקשור כל הזמן לעניין עבודה זרה (ולפיכך לא נימול כל עוד היה משה תחת השבועה ליתרו וחסותו. ראו שוב הערת שוליים 9 לעיל. ראו תרגום יונתן על הפרשה שלנו וכן שיטת הגאון ר' שמואל בן חופני שמובאת באבן עזרא. ומכל פרשני המקרא, בולטת "שתיקתו הרועמת" של רמב"ן בכל ביאור ופירוש "פרשה קטנה" זו.