פרשות השבוע

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: (ויקרא כו ג).¹

מסכת קידושין דף סא עמוד ב – תנאי ברור

משנה: רבי מאיר אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן – אינו תנאי …²

גמרא: … בשלמא לר' מאיר, היינו דכתיב: "אם בחקותי תלכו" "ואם בחקותי תמאסו",³ אלא לר' חנינא בן גמליאל, למה לי? – איצטריך, סלקא דעתך אמינא: אם בחקותי תלכו – ברכה, אם בחקותי תמאסו – לא ברכה ולא קללה, קא משמע לן.⁴

ספרא בחוקותי פרשה א – דרשות שונות

"אם בחוקותי תלכו" – מלמד שהמקום מתאווה שיהו ישראל עמילים בתורה. וכן הוא אומר: "לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ: כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי" (תהלים פא יד, טו), "לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם: וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ מִלְּפָנָי" (ישעיהו מח יח, יט). וכן הוא אומר: "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם" (דברים ה כה)⁵ – מלמד שהמקום מתאווה שיהו עמילים בתורה.⁶

שם – היו "אם בחוקותי תלכו" – יכול אילו המצוות? כשהוא אומר: "ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" – הרי מצות אמורות. הא מה אני מקיים "אם בחוקותי תלכו"? – להיות עמילים בתורה. וכן הוא אומר: "ואם לא תשמעו לי"⁷ יכול אילו המצוות? וכשהוא אומר: "ולא תעשו את כל המצות האלה" – הרי מצות אמורות. אם כן, למה נאמר "אם לא תשמעו לי"? – להיות עמילים בתורה.⁸

"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" – הלמד לעשות, לא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא.⁹

ספרא אחרי מות פרשה ח פרק יג – בחוקים תלכו ואת המשפטים תעשו

"את משפטי תעשו" – אלה הדברים הכתובים בתורה שאילו לא נכתבו בדין היה לכתבן, כגון: הגזלות והעריות ועבודה זרה וקללת השם ושפיכות דמים, שאילו לא נכתבו – בדין היה לכתבן. ואלו שיצר הרע משיב עליהם ואומות העולם ע"א משיבין עליהם, כגון: אכילת חזיר, ולבישת כלאים, וחליצה יבמה, וטהרת המצורע, שעיר המשתלח – שיצר הרע משיב עליהן ואומות העולם ע"א משיבין עליהן. תלמוד לומר: אני ה' חקקתי, אין את רשאי להשיב עליהם.¹⁰

ספרי דברים פיסקא מב סימן יד – שכר הגשם כפשוטו ¹¹

"ונתתי" – אני, לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח.¹² "מטר ארצכם", ולא מטר כל הארצות כן הוא אומר: "הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות" (איוב ה י).¹³ רבי נתן אומר: בעתו מלילי שבת ללילי שבת כדרך שירדו בימי שלמצו המלכה.¹⁴ וכל כך למה? רבי אומר: כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר: הרי שכר כל המצות!¹⁵ אלא: "אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם", "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש".¹⁶

ויקרא רבה פרשה לה סימן ד – חוקים שעצבו את הבריאה

"אם בחוקותי תלכו" – חוקים שחקקתי בהם את השמים ואת הארץ: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיה לג, כה). חוקים שחקקתי בהן את השמש ואת הירח, שנאמר: "כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה" (שם לא, לד). חוקים שחקקתי בהן את הים: "בשומו לים חוקו" (משלי ח, כט). חוקים שחקקתי בהן את החול: "אשר שמתי חול גבול לים, חוק עולם לא יעברנהו" (ירמיה ה, כב). חוקים שחקקתי בהן את התהום: "בחוקו חוג על פני תהום" (משלי ח, כז) – "חוק" ו"חוג" לגזירה שוה.¹⁷

ויקרא רבה פרשה לה סימן ב –

דבר אחר: "אם בחקותי תלכו". זהו שכתוב: "ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמורו" (משלי ח לב) – הכתוב מדבר ביעקב, שכתוב בו: "וידר יעקב נדר לאמר: אם יהיה אלהים עמדי" (בראשית כח כ).¹⁸ רבותינו ור' אסי.¹⁹ רבותינו אומרים: על הכל השיבו הקב"ה ועל הפרנסה לא השיבו. "אם יהיה אלהים עמדי", א"ל: "והנה אנכי עמך".²⁰ "ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך", א"ל: "ושמרתיך בכל אשר תלך". "ושבתי בשלום אל בית אבי" – א"ל: "והשיבותיך אל האדמה הזאת". ועל הפרנסה לא השיבו.²¹ א"ר אסי: אף על הפרנסה השיבו, שכתוב: "כי לא אעזבך" (שם טו) ואין לשון עזיבה האמורה כאן אלא לשון פרנסה, שכתוב: "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם" (תהלים לז כה).

אמר ר' הושעיה: אשרי ילוד אשה שכך שומע מפי בוראו.²²

אמר ר' חנינא בר פפא: "אַשְׁרֵי" "וְאַשְׁרֵי"²³ – אַשְׁרַי וְאַשְרֶיךָ לכשיתקימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם. אמר ר' אחא: אף לבניו אמר כן, שנאמר: "ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמורו" – "אשרי" כתוב, אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵיכֶם לכשתקיימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם. אימתי? כשתשמרו את תורתי, שנאמר: "אם בחקותי תלכו".²⁴

שבת שלום,

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים

מים אחרונים: עוד מדרשים רבים יש על "אם בחוקותי תלכו", בראשם מדרשי תנחומא הרגיל ותנחומא בובר בפרשתנו, מדרש אגדה (בובר) וכן עוד בויקרא רבה בפרשתנו ממנו הבאנו רק את סימנים ב ו-ד. הרוצה להעמיק ולהרחיב דרוש, מוזמן לעשות כן, ויאיר עינינו וישמח לבנו בפנינים ומרגליות שימצא במדרשים אלה שלא הביאונום מקוצר מקום ורוח ומעבודה קשה. חזק חזק ונתחזק.