מיוחדים

מים ראשונים: דף זה הוא מעין נספח או 'השלמות' של הדף תורה לא חתוכה. הדברים קשורים ומחוברים ומומלץ למי שמבקש להעביר שיעור ולהרחיב, לשלב את שניהם. אנחנו בחרנו להפריד על מנת לא להאריך בדף אחד, ובכל מקרה, נראה שדף זה עומד בפני עצמו לכל מי ששם אזנו כאפרכסת לבו אל מבין.

בבלי חגיגה דף ג עמוד ב – מאוזן שומעת ללב מבין

בעלי אסופות – אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: כולם נתנו מרועה אחד – אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב: "וידבר אלהים את כל הדברים האלה" (שמות כ א).¹ אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.²

ירושלמי סנהדרין פרק ד הלכה ב – דרישת התורה במ"ט פנים

אמר רבי ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה.³ מה טעם? "וידבר ה' אל משה".⁴ אמר לפניו: ריבונו של עולם, הודיעיני היאך היא ההלכה. אמר לו: "אחרי רבים להטות" (שמות כג ב). רבו המזכין – זַכּּו. רבו המחייבין – חַייבוּ, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, מניין ודגל"ו.⁵

מגילת תענית הסכוליון – יום טוב כשבוטל ספר הגזירות

בארבעה בתמוז עדא ספר גזרתא. מפני שהיה כתוב ומונח לצדוקים ספר גזרות אלו שנסקלין ואלו שנשרפין אלו שנהרגין ואלו שנחנקין. וכשהיו יושבין ואדם שואל ומראין לו בספר, אומר להם: מנין שזה חייב סקילה וזה חייב שרפה וזה חייב הרגה וזה חייב חניקה? לא היו יודעין להביא ראיה מן התורה. אמרו להם חכמים: הלא כתוב "על פי התורה אשר יורוך וגו' " – מלמד שאין כותבין הלכות בספר.⁶

מסכת אבות פרק ה משנה טו – המידה הנאה: נפה

ארבע מדות ביושבי לפני חכמים: ספוֹג וּמַשְׁפֵּך, מְשַׁמֶּרֶת וְנָפָה. ספוג – שהוא סופג את הכל. משפך – שמכניס בזו ומוציא בזו. משמרת שמוציאה את היין וקולטת את השמרים ונפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת.⁷

בבלי חגיגה טו ע"ב – איך למד ר' מאיר תורה מאלישע בן אבויה

ורבי מאיר היכי גמר תורה מפומיה דאחר? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, אם דומה הרב למלאך ה' צבאות – יבקשו תורה מפיהו. ואם לאו – אל יבקשו תורה מפיהו!⁸ – אמר ריש לקיש: רבי מאיר קרא אשכח ודרש: "הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי". לדעתם לא נאמר, אלא לדעתי.⁹

מסכת חולין דף ו עמוד ב – מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו

… "וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן" (מלכים ב יח ד). אפשר בא אסא ולא ביערו, בא יהושפט ולא ביערו? והלא כל עבודה זרה שבעולם אסא ויהושפט ביערום! אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו. אף אני, מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו.¹⁰

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן – תשאיר משהו ליהושע

"רב לך" – רבו הוא לך, ביזה כולה בזוֹז לך?¹¹ ואם אתה נוטל הכל, לית את שבק ליהושע תלמידך כלום. גאלת את ישראל ממצרים, הנהגתם בים והורדת להם המן ואת התורה, הנהגתם במדבר מ' שנה, ואת מבקש ליכנס לארץ לחלקה להם? אין אתה מניח ליהושע כלום!¹²

מחלקי המים