פרשות השבוע

מים ראשונים: נחש הנחושת שעשה משה וביטל חזקיהו המלך הוא נושא רחב ונכבד ולפיכך חלקנו אותו לשניים: דף מקדים בפרשה זו בשם נחש הנחושת מוקדש למעשה משה, ואילו דף זה מוקדש למעשה חזקיהו, שנתן לו את שמו נחושתן.

 

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי: (במדבר כא ט).¹

הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת … וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה … וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן: (מלכים ב יח ד).²

 

רש"י מלכים ב יח ד – לשון ביזיון

"ויקרא לו נחושתן"- לשון בזיון כלומר מה צורך בזה אינו אלא נחש נחושת.³

מסכת פסחים פרק ד משנה ט – הודו חכמים במעשה זה

ששה דברים עשה חזקיה המלך, על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו. גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו. כיתת נחש הנחושת והודו לו. גנז ספר רפואות והודו לו. על שלשה לא הודו לו: קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור ולא הודו לו, סתם מי גיחון העליון ולא הודו לו, עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו.⁴

מסכת עבודה זרה דף מד עמוד א – נחש הנחושת יה עבודה זרה?

אמר להן רבי יוסי: והלא כבר נאמר: "וכתת נחש נחושת אשר עשה משה"! אמרו לו: משם ראיה? הרי הוא אומר: "ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף" – לך – משלך, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו. והתם בדין הוא דכתותי לא הוה צריך, אלא כיון דחזא דקא טעו ישראל בתריה, עמד וכיתתו.⁵

רלב"ג מלכים ב פרק כה פסוק ל – מבחן התוצאה⁶

… העשירי, הוא להודיע כי מה שימשך ממנו רע, אף ע"פ שכוון לתכלית טוב, ראוי להרחיקו. ואע"פ שסודר עניינו על יד השלם שבאנשים. וכל שכן כשהיה מביא לעבוד עבודת אלילים. הלא תראה כי נחש הנחשת שנעשה במצות השם יתברך על יד משה רבינו להציל הנשוכים כשיראו אותו, כתת אותו חזקיהו בראותו שהיו ישראל טועים אחריו.⁷

מסכת חולין דף ו עמוד ב – מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו

העיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי, על ר' מאיר שאכל עלה של ירק בבית שאן, והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו.⁸ חָבְרוּ עליו אחיו ובית אביו, אמרו לו: מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור, אתה תנהוג בו היתר? דרש להן מקרא זה: "וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן" (מלכים ב יח ד). אפשר בא אסא ולא ביערו, בא יהושפט ולא ביערו? והלא כל עבודה זרה שבעולם אסא ויהושפט ביערום! אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו, אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו.⁹ מכאן, לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה, שאין מזיחין אותו, ואמרי לה: אין מזניחין אותו, ואמרי לה: אין מזחיחין אותו.¹⁰

תוספות מסכת שבת דף נו עמוד ב – מדוע לא בערו את נחש הנחושת קודם

לא שייך למימר הכא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו כדאמר בפרק קמא דחולין (דף ז) גבי נחש נחושת שביער חזקיה. דהתם לא ביערוהו אבותיו שהיו יראים לבערו לפי שעשאו משה על פי הדבור, אבל הכא למה היו מניחים מלבערם?¹¹

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק יז – זה בדורו וזה בדורו

וכן מצינו כי חזקיהו מלך יהודה כיתת נחש הנחושת אשר עשה משה – "כי בעוד הימים ההם היו ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן" (מלכים ב יח ד). ראה משה תיקנו להיות לאות בישראל לזכור נסי אלהינו.¹² וכל השנים שעברו מימות משה ועד חזקיהו לא כיתתו אדם לא מלך ולא נביא עד שבא חזקיהו. וכמה ביערו אסא ויהושפט ושאר הצדיקים, מבערי האשרות והבעלים, איך לא כיתתו זה הנחש?¹³ ועוד, כמה עתידות אמר משה רבינו ולא היה יודע כי ישראל עתידין להקטיר לו? ולמה הניחו להיות מכשול לישראל?¹⁴ אלא כך דרך העולם, זה בדורו, וזה בדורו, וכולן המשרתים את אלוהינו באמת נקראים עבדיו. ואין דור אחד יכול לתקן כל הדורות, אלא בכל דור ודור שרי ישראל מודיעין לעם ה' דרך ה' ומתקנין ומחדשין ומוסיפין על הראשונים על דרך עבודת אלוהינו.¹⁵

שכל טוב (בובר) בראשית פרק יז – יכולים חכמי הדורות לחדש תיקון  

ואפילו בימי הנביאים לא הלכו אלא אחר קידוש בית דין, שנאמר: "החודש הזה לכם ראש חדשים" (שמות יב ב) – כזה ראה וקדש. שאין הדבר תלוי בראיית לבנה, אלא בקידוש בית דין על פי חשבון, שיהיו בית דין מעיינין ואומרים: מקודש מקודש החודש. וכתיב: "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגינו". "כי חוק לישראל הוא" (תהלים פא ד) – תחילה, ואח"כ "משפט לאלוהי יעקב" (שם). וכתיב: "זאת עולת חדש בחדשו" (במדבר כח יד), בחידוש קבועו בין נראה ובין לא נראה מקריבין קרבנו בזמן קבועו. אפס כי אם לא נראה בזמנו, דקיימא לן כר' אלעזר בר צדוק.¹⁶ ובישראל מקדשין את המועדות אפילו שוגגין אפילו טועין הרי הן קדושין וקבועין.¹⁷

ואין אדם יכול לומר: במה דברים אמורים, בנביאים הראשונים כגון משה ואהרן יהושע והזקנים והנביאים, אבל בדורות האחרונים אין יכולין לחדש תיקון. שהרי הוא אומר: "ה' אשר עשה את משה ואת אהרן" (ש"א יב ו), ומצינו שחזקיה כתת נחש הנחושת אשר עשה משה, ואנשי כנסת הגדולה הוסיפו שלישית השקל על מחצית השקל אשר צוה ה' את משה, ואלמלא שקשה להאריך בדברים, יש לגדור מן התורה, ומן התלמוד, שיכולין חכמי הדורות ויודעי השם לחדש תיקון לפי הנראה להם.¹⁸

ויכוח מים חיים הקדמה – נחש הנחושת בוויכוח הלכתי, פולין מאה ה 16¹⁹

ולפי דעתי לא לחנם נזרקה בפי החכם החסיד המחבר ז"ל לקרא את שם הספר הזה תורת חטאת, אשר נשיא הדור כמוהו חטא בעט לשונו – חטא קל לא לו רק לאשמת העם, שיאמרו האח מצאנו לנו מורה צדק כנפשינו וכרצוננו אשר פרק מעלינו עול המשא הגדולה אשר השתרג ועלה על צווארינו מן החומרות והפרישות יתירות שהעמיסו עלינו חכמי כל דור ודור עד היום הזה באיסורי מאכלות כי עתה הרחיב לנו הרב המחבר ז"ל, … ואחשוב שזה דומה אל נחש הנחושת שעשה אדונינו משה על פי ה' לתועלת האדם הנשוך אשר הביט אליו וחי. עם כל זאת, אחר שטעו אחריו, עמד חזקיה מלך יהודא וכתת אותו ולא נמלך עליו תחילה … ולבסוף הודו לו שיפה עשה שכתת אותו ושלא נמלך עליו תחילה, כך מעשה ספר תורת חטאת אשר עשה מש"ה לעיני כל ישראל לכבוד קונו ולתועלת הנמשך ממנו.²⁰

אגדת בראשית (בובר) פרק יא – חוסר אמונה בקב"ה²¹ 

… כשחטאו ישראל שלח עליהם נחשים שרפים. כשצעקו אל משה אמר לו הקב"ה: "עשה לך שרף" – "ויעש משה נחש נחושת" (במדבר כא ח ט). וכך היה עומד נחש הנחושת. כל זמן שאדם נישך היה מסתכל בו ומתרפא. עד שעמד חזקיה וראה את ישראל זונים אחריו. אמר: עכשיו כל מי שהוא צריך להתרפאות יהא הולך אצל זה ומניח את הקב"ה! העבירו, שנאמר: "וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה" (מלכים ב יח ד). התחילו לומר: מה אתה עושה? מה שהתקין משה את סותר? אמר להן: כל מי שצריך להתרפאות יסתכל בקב"ה ויתרפא, שנאמר: "הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו" (תהלים לד ו). וכן הוא אומר: "בה' אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמוהו" (מלכים ב יח ה).²²

מסכת פסחים פרק ד משנה ט – חזקיה גם גנז ספר רפואות

ששה דברים עשה חזקיה המלך, על שלושה הודו לו ועל שלושה לא הודו לו. גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו. כיתת נחש הנחושת והודו לו. גנז ספר רפואות והודו לו.²³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: נחש הנחושת איננו הקשר היחיד של משה רבנו עם עבודה זרה. כבר קדמה לו השבועה שנשבע משה ליתרו שהבן הראשון שלו יהיה לעבודה זרה, ראו דברינו השבועה שנשבע משה ליתרו בפרשת שמות, וכמו כן המדרשים על פסל מיכה ועל יונתן בן גרשום בן מנשה הלוי ששירת לפניו (שופטים יח ל) שהיה מצאצאי משה רבנו (ראו המדרשים על פסוק זה). אבל אלה כולם דרשות של חז"ל בהסתמך על "ויואל משה" ועם סמך דק (נו"ן קטנה) מהמקרא של משה-מנשה. ואילו כאן, בנחש הנחושת, יש יותר מסמך בתורה ובנביאים למעורבות משה בדבר שגם אם כוונתו לטובה ואף נעשה במצוות הקב"ה, הפך עם השנים לעבודה זרה. עניין זה הוא נושא נכבד שיש לדון עליו בפעם אחרת ומן הסתם כבר דנו בו גדולים וטובים. ואנו רק נחזור אל דברי רלב"ג לעיל שיש להעמיד בסופו של דבר את המעשה ותוצאותיו, כפי שכולנו מבינים בשכל הישר ("פוק חזא מה עמא דבר"), מעל כל אישיות שהיא. גם מעל אישיותו של משה. ואם דבר שעשה משה ע"פ הגבורה סופו שהיה לעבודה זרה, אנן מה נענה בתרייהו?

מים אחרונים 2: בהמשך להערה 5 לעיל, נראה לקשר את כל פרשת נחש הנחושת הוא נחושתן לדברי הרמב"ם בראש הלכות עבודה זרה המתאר את התדרדרות האנושות בדורו של אנוש (!) מאמונה צרופה מונותיאיסטית (אדם הראשון?) לצורך באמצעים ומתווכים והמחשות; וגם הצדיקו זאת בטענה שזה "רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו". בא אברהם ומחזיר את האמונה לקדמותה "ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם". והתחזק הדבר אצל האבות "והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה' ". אבל חזר ונשתקעה אמונה זו בשעבוד מצרים: "עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן … וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן". יציאת מצרים ומתן תורה בדגש על "משפט עבודת כוכבים וכל הטועים אחריה", הם חזרה על תהליך החזרה לאמונה באל אחד שעבר אברהם – תהליך ארוך עם עליות ומורדות שנמשך אולי עד ימינו. לתהליך זה נכנס גם סיפור נחש הנחושת הוא נחושתן שמשה עשה וחזקיהו ביטל. מה פשר "הצורך" בתחנה נוספת זו?