מועדי ישראל

מים ראשונים: בכתיבת מדרש זה הסתייענו רבות במהדורה ביקורתית ועדכנית של קהלת רבה, כולל פירוש המדרש, בידי מנחם הירשמן, ראובן קיפרווסר בהוצאת מפעל המדרש שליד מכון שכטר למדעי היהדות. בעזרת מהדורה זו וכן קהלת רבה שבהוצאת המדרש המבואר, תרגמנו גם קטעים מסוימים לעברית על מנת להקל בקריאה רציפה ולמעט בהפניה להערות שוליים. אך אלה האחרונות התרבו משום מה, לפיכך מומלץ מאד לשלוח את לחם מדרש זה פעמיים על המים. פעם אחת בקריאה רציפה ללא הערות השוליים ופעם שנייה בקריאה עיונית איתן.

קהלת רבה פרשה יא¹

"שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קהלת יא א), אמר ר' ביבי: אם בקשת לעשות צדקה, עשה אותה עם עמלי תורה, שאין מים האמור כאן אלא דברי תורה, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה).²

אמר ר' עקיבא: כשהייתי בא בים ראיתי ספינה שטבעה בים, ונצטערתי על תלמיד חכם אחד שהיה בה ונטבע. וכשבאתי למדינת קפוטקיא ראיתיו שהיה יושב לפני ושואל שאלות.³ נמתי לו: בני, היאך עלית מן הים? אמר לי: רבי, בצלותך⁴ טרדני הגל לחבירו וחבירו לחבירו, עד שהגיעוני ליבשה.⁵ אמרתי לו: בני, מה מעשים יש בידך? אמר: כשנכנסתי לספינה פגע בי איש אחד מסכן, אמר לי: זכי בי,⁶ ונתתי לו עיגול אחד.⁷ אמר: כמה דיהבת לי נפשי במתנך כן יתיהב לך נפשך.⁸ וקראתי עליו: "שלח לחמך על פני המים".⁹

מעשה בספינה אחת גדולה מפרשת לים הגדול ונטלה הרוח והוליכה למקום שאין בו מים מהלכין. כשראו שצרתן צרה, אמרו: בואו ונשתתף בצידה שלנו.¹⁰ אם נמות – נמות כולנו, אם נחיה – נחיה כולנו.¹¹ האיר המקום עיניהם ונטלו גדי אחד וצלו אותו ותלוהו במערבה של ספינה. באה חיה גדולה לריחו והתחילה גוררת בה עד שהשליכה למים מהלכין והלכו.¹² כיון שהגיע ונכנסו לרומי, ספרו המעשה לר' אליעזר ור' יהושע וקראו עליהם: "שלח לחמך על פני המים".¹³

בר קפרא היה מטייל על שוניתא דימא דקסרין, ראה ספינה שטבעה בים הגדול ואנטיפוטא עולה מתוכה ערום.¹⁴ כאשר ראה אותו, בא אצלו ושאל בשלומו ונתן לו שתי סלעים.¹⁵ מה עשה? הכניסו לביתו והאכילו והשקהו ונתן לו עוד שלשה סלעים אחרים, שאמר: אדם גדול שכמותו, אוסיף לו עוד שלושה סלעים.

לאחר ימים, נתפסו יהודים בספספסא זו.¹⁶ אמרו: מי ילך ויפייס עלינו? אמרו: ילך בר קפרא שהוא חשוב במלכות. אמר להם (בר קפרא): יודעים אתם שאין המלכות הזאת עושה דבר בחינם! אמרו לו: יש כאן חמש מאות דינרים, קח אותם ולך פייס עלינו. לקח אותם ועלה למלכות. כשראה אותו אנטיפוטא, עמד על רגליו ושאל בשלומו. אמר לו: למה יצטער רבי לכאן? אמר לו: מבקש אני ממך שתרחם על היהודים האלה. אמר לו: יודע אתה שזו המלכות אינה עושה כלום בחינם. אמר לו: יש עמי חמש מאות דינרים, קח אותם ופייס עלינו. אמר לו: אלה חמש מאות הדינרים יימסרו לך חֵלֶף חמישה הסלעים שנתת לי, ואומתך ניצולת חֵלֶף מאכל ומשתה שהאכלת והשקית אותי בביתך ואתה לך בשלום ובכבוד רב. וקראו עליו: "שלח לחמך על פני המים".¹⁷

רבי אלעזר בן שמוע היה מטייל על חוף הים הגדול . ראה ספינה המיטרפת בים. כהרף עין טבעה וטבע כל מה שהיה בה. ראה אדם אחד שישב על קרש מקרשי הספינה, ומגל לגל עלה ליבשה. מכיוון שהיה ערום, הסתתר בחוף הים. אירע זמנם של ישראל לעלות לרגל.¹⁸ אמר להם: מבני עשו אחיכם אני, הבו לי כסות קטנה ואתכסה בה, מפני שהפשיטני הים ולא ניצל עמי כלום. אמרו לו: כך יופשטו כל בני אומתך. תלה עיניו וראה את רבי אלעזר שהיה מטייל ביניהם. אמר לו: רואה אני שאתה אדם זקן ומכובד באומתך ואתה חפץ בכבוד הבריות. פרנס אותי ותן לי כסות שאכסה בה בושתי שהפשיטני הים. היה רבי אלעזר בן שמוע לבוש שבע איצטלות, פשט אחד ונתן לו. וחזר והובילו לביתו והאכילו והישקהו ונתן לו מאתיים דינרים והרכיבו ארבעה עשר פרסאות ועשה לו כבוד גדול, עד שהכניסו לביתו.¹⁹

לאחר ימים, מת הקיסר הרשע ומינוהו מלך תחתיו.²⁰ גזר על אותה העיר: כל הגברים להריגה וכל הנשים לביזה. אמרו לר' אלעזר בן שמוע: לך ופייס עלינו. אמר להם: יודעים אתם שזו המלכות לא עושה דבר בחינם. אמרו לו: יש כאן ארבעה אלפים דינרים. קח אותם ולך ופייס עלינו. לקח אותם ועלה ועמד על שער המלכות. אמר להם: לכו ואמרו למלך שאיש יהודי אחד עומד על השער ורוצה לשאול בשלומה של המלכות. והכניסוהו.²¹ כאשר ראה אותו המלך, זרק עצמו מעל הכיסא ונפל על פניו. אמר לו: מה מעשיו של אדוני כאן, ולמה הצטער אדוני (לבוא) עד לכאן? אמר לו: בגין שתרחם על היהודים של אותה מדינה²² ותבטל את אותה הגזרה. אמר לו: כלום כתוב בתורתכם שקר? אמר לו: לא. אמר לו: לא כתוב בתורתכם: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' " (דברים כג ד), למה? "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים". וכתיב: "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא" (שם ) – ואני, לא בן עשו אחיכם אני? ולא גמלו לי חסד! ומי שעובר על התורה חייב מיתה. אמר לו רבי אלעזר בן שמוע: אף על פי שהם חייבים לך, תעזוב ותרחם עליהם. אמר לו: ואתה יודע שהמלכות הזאת לא עושה כלום בחינם. אמר לו: יש עמי ארבעת אלפים דינרים, קח אותם ותרחם עליהם. אמר לו: ארבעה אלפים הללו יהיו לך חֶלֶף שתי מאות שנתת לי. וכל העיר תינצל בזכותך חֶלֶף המאכל והמשקה שהאכלת והשקית אותי בביתך. והיכנס לבית גנזיי וקח לך שבעים מלבושים שלובשים חלף הלבוש שנתת לי, ולך בשלום לאומתך והם נעזבים בגינך. וקראו עליו: "שלח לחמך על פני המים".²³

מעשה היה באדם אחד שבכל יום היה לוקח כיכר לחם אחת וזורק לים הגדול. יום אחד הלך וקנה דג וקרעו ומצא בו אוצר.²⁴ אמרו לו: זה האיש שקם לו כיכר הלחם וקראו עליו: "שלח לחמך על פני המים".²⁵

אמר ר' יצחק: מעשה היה בפרגמוטיט²⁶ שהיה מהלך בדרך. פגע בו סרדיוט אחד.²⁷ כשהן מהלכין זה עם זה קשר עמו חיבה. כיון שנכנסו לעיר הכניסו עמו והאכילהו והשקהו.²⁸ לאחר ימים נתפס אותו פרגמוטיט שהיה מוכר בגדים מגואלים בדם. שמע אותו סרדיוט ובא אליו.²⁹ שאל: מה אתה עושה כאן? סיפר לו את המעשה. אמר לו: כשאתה יוצא לדין, אמור להם: פלוני יודע עלי זכות. שלחו והביאוהו.³⁰ אמרו לו: מה זכות אתה יודע לזה? אמר להם: אחיו של נידון למוות היה חייב לי (כסף) ולא היה לו מה שיתן לי ולקחתי את בגדיו ונתתי אותם לזה שימכור אותם לי.³¹ אמרו: נאמן מנאמן מקובל, והוא יֵצֵא לדימוס.³² וקראו עליו: "שלח לחמך על פני המים".

ר' אלעזר ברבי סימאי פתר באברהם אבינו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת: "ואקחה פת לחם" (בראשית יח ה), חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבוא. במדבר, שנאמר: "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" (שמות טז ד), בישוב, שנאמר: "ארץ חטה ושעורה" (דברים ח ח), לעתיד לבוא, שנאמר "יהי פסת בר בארץ" (תהלים עב טז). אמרת: "ורחצו רגליכם", חייך שאני פורע לבניך במדבר ובישוב ולעתיד לבוא. במדבר, שנאמר: "וארחצך במים" (יחזקאל טז ט), בישוב, שנאמר: "רחצו היזכו" (ישעיה א טז), לעתיד לבוא, שנאמר: "אם רחץ ה' את צואת בנות ציון" (שם ד ד). אמרת: "יוקח נא מעט מים" (בראשית י ד), חייך אני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבוא. במדבר, שנאמר: "עלי באר" (במדבר כא יז),³³ בישוב שנאמר: "ארץ נחלי מים" (דברים ח ז), לעתיד לבוא, שנאמר: "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס וכל הגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים" (יואל ד יח). אמרת: "והישענו תחת העץ" (בראשית י ד), חייך אני פורע לבניך במדבר ובישוב ולעתיד לבוא., במדבר, שנאמר: "פרש ענן למסך" (תהלים קה לט), בישוב שנאמר: "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" (ויקרא כג סב), לעתיד לבוא, שנאמר: "וסוכה תהיה לצל יומם" (ישעיה ד ו).³⁴

שמות רבה כז ז פרשת יתרו – יתרו ומשה³⁵

"וישמע יתרו", זהו שכתוב: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו" (קהלת יא א) – וכי בני אדם שוטים הם שנותנין לחמם על פני המים? ועל מי אמר? על יתרו שנתן לחמו למשה, שנאמר: "קראן לו ויאכל לחם" (שמות ב כ). הוי: "שלח לחמך על פני המים" – זה משה, שנאמר: "כי מן המים משיתיהו" (שמות ב י). למה? "כי ברוב הימים תמצאנו" – "ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים".³⁶

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק יא פסוק א – פירוש חקלאי

שלח לחמך על פני המים. פשוטו של פסוק להיות זורע במקום שיש שם לחלוחית מים שהזרע מתברך: כי ברוב הימים. בימי קציר: תמצאנו.³⁷ ופירוש על בעלי צדקה. אמר רב פפי: אם בקשת לעשות צדקה עשה עם עמילי תורה, שהם עמלים שנמשלה למים.³⁸

אבן עזרא על הפסוק בקהלת – תגלה נדיבות גם למי שאינך מכיר

שלח לחמך – יזהיר מי שיש לו שיהיה נדיב ותהיינה ידיו פתוחות למי שיכיר ולמי שאינו מכיר. ויש אומרים כי אלו המים הם מימי בריכה ויש שם דגים ואין לנו צורך לפירוש הזה.³⁹

אלשיך על הפסוק בקהלת – צדקה בעילום שם, המעלה השביעית

הנה הרמב"ם ז"ל בהלכות מתנות עניים (פרק י הלכה ז-ט) מונה שבע מעלות הצדקה זו למעלה מזו, והעולה על כולן היא שאין הנותן יודע מי מקבלה ולא המקבל יודע מי נותנה. ולמעלה מאלו מעלה שמינית היא ההלואה. בא שלמה פה ומייעץ את האדם (איך) ידבק במעלה השביעית שאין הנותן ומקבל יודעים זה מזה. והמשיל אותה אל משלח לחמו על פני המים. והוא כי כאשר אם ישלח איש ככר לחם שיצוף על פני מי נהר דרך הילוכו, ואחר מהלך מה ימצאה איש וישלח ידו ויקחנה, נמצא כי המשלחה לא ידע מי נוטלה והנוטל לא ידע למי הוא.⁴⁰

שבת שלום ומועדים לשמחה

מחלקי המים (עם קצת לחם)