List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

 

מדרש קהלת רבה הוא מדרש אגדה פרשני על מגילת קהלת. המדרש נערך ככל הנראה בארץ ישראל במהלך המאה השביעית או השמינית  לספירת הנוצרים.

שם המדרש

מדרש קהלת רבה מוזכר בחיבורים מימי הביניים במספר שמות: השם 'מדרש קהלת' מופיע בפירוש רש"י לתורה,1 וכן אצל הרמב"ם, הרמב"ן, רבינו בחיי, במחזור ויטרי ובילקוט שמעוני. בתשובות רב נסים גאון ובמילון הערוך מכונה המדרש בשם 'הגדת קהלת'. רבנו חננאל כינה את המדרש 'מדרש חָזיתָ'. שם אחרון זה ניתן למדרש בגלל הפסוק הפותח, 'חָזיתָ איש מהיר במלאכתו' (משלי כב, כט).2 השם 'קהלת רבה' או 'קהלת רבתי' ניתן למדרש כאשר נדפס יחד עם שאר מדרשי המגילות, שחלקם נשאו את התואר 'רבה' (גדול).3 בהדרגה הוצמד תואר זה לכל אחד ממדרשי המגילות.4 על מגילת קהלת יש בידינו מדרש נוסף, מצומצם יותר בהיקפו, אשר יצא לאור בידי בובר וכונה בשם 'קהלת זוטא'. כשהראשונים מזכירים את 'מדרש קהלת', קשה לקבוע בוודאות לאיזה מדרש הם מתכוונים – קהלת רבה או קהלת זוטא. ככל הנראה, רש"י וילקוט שמעוני התכוונו לקהלת זוטא.

זמנו, מקומו ושפתו של המדרש

קביעת זמנו של חיבור מדרשי תלויה בין השאר במקורותיו ובדרשות המשוקעות בו. כאשר מדרש מצטט דרשה הידועה לנו ממקור קדום, המדרש ככל הנראה מאוחר למקור הקדום.5 מדרש קהלת רבה מכיל מקבילות רבות למדרשים בראשית רבה, ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא, בצד  מקבילות לתלמוד הירושלמי ולתלמוד הבבלי. גרינהוט בחן את אופן השימוש של עורך המדרש במקורות שהיו לפניו, וטען כי העורך לא הטמיע את המקורות כפי שהם במדרש, אלא התאים אותם לצרכיו ואף הוסיף דרשות מקוריות משל עצמו במקומות שבהם לא מצא דרשות מן המוכן. מכך הסיק גרינהוט כי עורך מדרש קהלת רבה חי בתקופה שהייתה בה עדיין פעילות דרשנית מקורית, אך כבר החלה פעילות של איסוף מדרשים.

קיפרווסר ציין כי יש מקבילות רבות בין הפתיחתאות6 שבמדרש קהלת רבה לבין אלו שבויקרא רבה ובפסיקתא דרב כהנא, אולם, הוא שיער כי אין להסיק מכך שעורך קהלת רבה הכיר מדרשים אלו בצורתם הסופית ושילב במודע מסורות מתוכם.  לדעתו עורך קהלת רבה, שאב את החומרים שבהם השתמש מתוך מגוון ספרי מדרש בעל פה ובכתב, שהיו ידועים לו, שחלקם לא ידועים לנו, מכיוון שאבדו או שטרם לבשו צורה של ספרים הידועים לנו. לדעתו, עורך המדרש חי לאחר ובסמוך לתקופת האמוראים, שהיא תקופת השיא של היצירה הדרשנית בארץ ישראל.

במדרש קהלת רבה יש סימנים לשימוש במסורות בבליות. תופעה זו העלתה בקרב החוקרים את השאלה האם עורך המדרש הכיר את התלמוד הבבלי כשהוא כבר ערוך, 7  ושאב מתוכו מקורות ואפילו פיסקאות שלימות, 8 או שמא ההשפעה הבבלית על המדרש הייתה מתונה יותר והתרחשה בעיקר בעריכות האחרונות של המדרש. שאלה זו תלויה בשאלה כללית יותר של תיארוך תחילת ההשפעה של מסורות בבליות על היצירה הארץ ישראלית בכללה (ספרות הפסק, הפיוט והמדרש).

פרנקל סבור כי התלמוד הבבלי השפיע על התכנים של מדרש קהלת רבה. הוא הדגים זאת בסיפורים במדרש קהלת רבה שמקורם במסורת ארץ ישראלית, שהורכבו עליהם יחידות עלילה מן התלמוד הבבלי.  הירשמן בחן את אופן השימוש של המדרש במקורותיו והסיק כי בדרך כלל הפיסקאות שהובאו מן התלמוד הבבלי לא שובצו כפי שהן במדרש קהלת רבה אלא עברו עיבוד, לפחות מבחינה לשונית, ללשון ארץ ישראל. קיפרווסר סבור כי השימוש במסורות בבליות במדרש קהלת רבה הוא שימוש משני, כלומר, המסורת הבבלית מובאת במדרש כתוספת, או כאזכור נוסף בצד המסורת הארץ ישראלית העיקרית. המסורת הבבלית בדרך כלל לא משולבת בתוך המסורת הארץ ישראלית, אלא מובאת בצידה ולעיתים היא אף סותרת את המסורת הארץ ישראלית. בשל כך הוא משער כי עריכתו האחרונה של מדרש קהלת רבה לא התרחשה לפני המאה השביעית.

למרות שאין בידינו עדיין מהדורה מדעית לכל החיבור, תוארך המדרש למאות השביעית או השמינית בארץ ישראל. אולם אין בקביעה זו כדי לשלול את הימצאותם של דרשות קדומות בתוכו אשר התחברו מאות שנים קודם לכן. בין הדרשות הללו מצויות דרשות המקיימות זיקה מבנית ותוכנית עם דרשותיו של היירונימוס.9

מדרש קהלת רבה כתוב בעברית מעורבת עם ארמית גלילית, ומשוקעים בו מילים רבות מן היוונית ומן הלטינית

1    לדוגמא, בפירוש רש"י לדברי הימים א כט, טו מפרש רש"י את  המילים 'כצל ימינו על הארץ'- 'מפורש במדרש קהלת ולא כצל האילן… אלא כצל כנפי הדבורה שיש לה כנפים ואין לה צל'.

2    בשם 'מדרש חזית' מכונים גם מדרש שיר השירים רבה ומדרש רות רבה, ראו במבוא למדרשים אלו.

3    התואר רבה בחלק ממדרשי המגילות נועד ככל הנראה להבדיל אותם ממדרשים אחרים שנתחברו על אותם ספרים עצמם, אך היו מצומצמים יותר בהיקפם  המדרש הקטן יותר כונה זוטא (קטן).

4    תופעה דומה קיימת גם במדרשי האגדה לספרי התורה. השם רבה התחיל במדרש בראשית רבה, עבר ממנו לשאר המדרשים על התורה והפך לשם תואר. בדומה ל'מדרשי הרבה' על התורה גם 'מדרשי הרבה' על המגילות אינם חלקים שונים של אותו חיבור, והם לא יצאו מידיו של אותו עורך, אלא הם חיבורים שונים שהתחברו בזמנים ובמקומות שונים והודפסו יחד בסוף ימי הביניים בספר אחד שבו נקראו 'מדרש חמש מגילות'.

5    קביעה זו אינה תמיד חד משמעית, מפני שלעיתים נוספה הדרשה רק לאחר עריכת המדרש, על ידי מעתיקים,  יתכן גם כי הדרשה לא הגיעה למדרש מן המקור הקדום הידוע לנו, אלא ממקור קדום יותר, משותף הן למדרש והן למקור הידוע לנו, כך שלמעשה אין בהכרח קשר בין המדרש למקור הקדום הידוע לנו.

6    פתיחתא היא דרשה בעלת מבנה ייחודי הפותחת בדרך כלל בכותרת 'ר' פלוני פתח', אחריה בא ציטוט של  'פסוק רחוק' מספרי נביאים או כתובים, והדרשה מתגלגלת אגב דרישת 'הפסוק הרחוק' עד שהיא מגיעה בסופה לפסוק שבו דן המדרש. ראו במבוא למדרש ויקרא רבה.

7    התלמוד הבבלי נערך בשנת 500 בערך.

8    כך סברו צונץ, וייס, תיאודור ופרידמן.

9    אב הכנסייה הנוצרי היירונימוס ישב בבית לחם בסוף המאה הרביעית ועמד בקשרי לימוד עם היהודים. בפירוש   שכתב למגילת קהלת הרבה לצטט מדברי מורו העברי.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4