מועדי ישראל

הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר ה' אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל: (ישעיהו ל כט).¹

הגדה לפסח סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פסח – בברכת הגאולה

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום. שמחים בציון עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים שיגיע את דמם על קיר מזבחך לרצון. ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה ה' גאל ישראל.²

מסכת ערכין דף י עמוד א – בלילה בו מתקדש החג

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ויום טוב הראשון של פסח, ויום טוב של עצרת.³ ובגולה עשרים ואחד: תשעה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ושני ימים טובים של פסח, ושני ימים טובים של עצרת⁴  … דכתיב: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיהו ל כט) – לילה המקודש לחג טעון שירה, ושאין מקודש לחג אין טעון שירה.⁵

מסכת פסחים דף צה עמוד ב – רק בפסח הראשון

הראשון טעון הלל באכילתו וכו'. מנא הני מילי? – אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אמר קרא: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", לילה המקודש לחג – טעון הלל, לילה שאין מקודש לחג – אין טעון הלל.⁶

תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ט הלכה ג – ליל מפלת סנחריב

אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק: כתיב: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" – בא ליל פסח ללמד על מפלתו של סנחריב ונמצא למד ממנו. מה זה טעון הלל אף זה טעון הלל.⁷

רד"ק ישעיהו פרק ל – בחליל ובשמחת לבב

השיר – באותו היום שתהיה המגפה במחנה אשור, יהיה לכם יושבי ירושלים שיר ושמחה, כמו הלילה שמתקדש בו החג והוא הלילה של חג ששמחים בו ואומרים בו שיר. כן יהיה לכם זה ביום מפלת מחנה אשור שתשמחו ותשירו ותהללו לאל שעשה לכם נס גדול. והשיר הזה הוא בפה והשמחה היא בלב, לפיכך אמר "ושמחת לבב". ואמר כהולך בחליל, כי ההולך בחליל באמת יש לו שמחת לבב. ואמר הולך כי המחול הוא שהולכים רבים איש ביד חברו סביב סביב והחליל מכה בתוכם:לבא בהר ה' – שיבואו בהר ה' שהוא בית המקדש לשיר ולהלל שם אל צור ישראל שהיה צורם חזקם עם מלך אשור. ורז"ל פירשו כי בליל פסח היתה מגפת מחנה אשור, שנאמר: השיר יהיה לכם כליל התקדש חג שאומרים בו שירה והלל זהו ליל הפסח.⁸

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דשירה פרשה א – עשר השירות

"אז ישיר משה" – יש אז לשעבר ויש אז לעתיד לבא … "את השירה הזאת" – וכי שירה אחת היא? והלא עשר שירות הן: הראשונה שנאמרה במצרים, שנאמר: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל כט).⁹

מדרש תהלים (בובר) מזמור קיג – הלל והשיר במצרים  "במצוות פרעה"

הללויה הללו עבדי ה' … אתה מוצא עשרים וששה דורות משברא הקב"ה את עולמו עד שיצאו ישראל ממצרים, ולא אמרו הלל. עד שיצאו משיעבוד מצרים, שהיה של טיט ולבנים ואמרו הלל. ואימתי אמרו? בשעת מכות בכורות עמד פרעה והלך אצל משה ואהרן בלילה …¹⁰ אמר להם: הרי כבר מתים כל מצרים …אמרו לו: מבקש אתה לכלות המכה הזאת, אמור: הרי אתם בני חורין, הרי אתם ברשותכם, ואין אתם עבדי, אלא עבדי ה'. התחיל פרעה צווח ואומר: לשעבר הייתם עבדי, אבל עכשיו הרי אתם בני חורין, הרי אתם ברשותכם, הרי אתם עבדי ה'. וצריכים אתם להללו שאתם עבדיו, שנאמר: "הללויה הללו עבדי ה' ". וכן הוא אומר: "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה נה), וכן הוא אומר: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל כט).¹¹

רש"י מסכת פסחים דף פה עמוד ב – שמחה שוברת גגות

כזיתא פסחא – חבורות גדולות היו נמנין עד שלא היה הפסח מגיע לכל אחד כי אם כזית מן הפסח.

והלילא פקע איגרא – לקול המולת ההמון מההלל דומין כאילו הגגין מתבקעים שהיו אומרים ההלל על הפסח, כדתנן לקמן (פרק מי שהיה, דף צה, ע"א): הראשון טעון הלל על אכילתו.¹²

מסכת פסחים דף סד עמוד א – משנה פרק ה – הלל של הקרבת קרבן פסח

משנה. הפסח נשחט בשלש כתות, שנאמר: "ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל" (שמות יב)  – קהל ועדה וישראל. נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה.¹³ תקעו הריעו ותקעו. הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב, שורה שכולה כסף – כסף, ושורה שכולה זהב – זהב, לא היו מעורבין. ולא היו לבזיכין שוליים, שמא יניחום ויקרש הדם. שחט ישראל וקבל הכהן, נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן. כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד. יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה, יצתה שניה נכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית. קראו את ההלל, אם גמרו – שנו, ואם שנו – שלשו, אף על פי שלא שלשו מימיהם. רבי יהודה אומר: מימיהם של כת שלישית לא הגיעו לאהבתי כי ישמע ה' מפני שעמה מועטין.¹⁴

ר' צדוק הכהן מלובלין פרי צדיק ויקרא לחג הפסח – לחוש באור של יציאת מצרים

ואמר: "שימורים לכל בני ישראל לדורותם" – שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ובכל ליל פסח צריך שירגיש שינוי ואור חדש כמו בעת יציאת מצרים. ומזה מופיע הקדושה לכל החג ולכל המועדים הבאים שרגל זה ראש השנה לרגלים, כמו שנאמר (ישעיה ל כט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג.¹⁵ וכן מצינו בגמרא (פסחים פ"ה ב) כזיתא פסחא והלילא פקע אגרא. והיינו שבשעת ההלל נפתח האור כמו שנפקע האגרא ונתבקעו הגגין ונתגלה עצם השמים לטוהר. וכמו שמצינו (ברכות מח א): ורחמנא היכי יתיב? רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפיק לברא אחוי כלפי שמיא.¹⁶ שאביי היה לו הבנה שצריך לילך לחוץ שלא יהיה הפסק הגג. וכן כאן הלשון פקע אגרא שנתגלה האור בעת קריאת ההלל, שלא היה שום הבדל כאילו הגגין נתבקעו. וחכמים היה בכוחם לצרף שתי הקדושות יחד, כיון ששניהם נקראים עצם היום הזה שהוא התגלות אור הגנוז. ובעתיקא אין שום סתירה מהזמן שהוא למעלה מהזמן ויכול להיות שתי הקדושות יחד.¹⁷

חג שמח וכשר

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו פרקי דרבי אליעזר פרק לא שמקשר את כל ענין השירה בליל הפסח לברכת יצחק לעשו (לכתחילה) וליעקב (בדיעבד): "הגיע ליל יום טוב הפסח וקרא יצחק לעשו בנו הגדול ואמר: בני, הלילה הזה העליונים אומרים שירה, הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים, היום הזה ברכת טללים. עשה לי מטעמים, עד שאני חי אברככה". רבקה שומעת וחוזרת על אותם מילים בדבריה ליעקב: "אמרה רבקה אל יעקב: בני, הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים, הלילה הזה העליונים אומרין שירה. עשה מטעמים לאביך ויאכל עד שהוא בעודו חי יברכך". וכן הוא במדרש בראשית רבתי פרשת תולדות עמוד 114: "הנה שמעתי את אביך מדבר. אמרה רבקה ליעקב: בני שמעתי את אביך שקרא לעשו וא"ל: הלילה ליל הפסח הוא ובו עליונים אומרים שירה, הלילה הזה בו אוצרות טל חיים נפתחים, היום הזה ברכת טללים, הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים עד שאני בעודי, ואוכלה. ובזכות כך תזכה להתברך". הנה כי כן, בתוך שירת העליונים והטללים של פסח מתערבבים הבדלי הגישה בין רבקה ויצחק וריב יעקב ועשו לשעתו ולדורות.