מועדי ישראל

מים ראשונים: מדרש רות רבה נקרא גם מדרש מגילת רות, אגדת רות, רות רבתי ולפעמים גם פשוט מגילת רות כשמו של הספר אותו הוא דורש. אין ספק שזהו מדרש מאוחר השואב ממדרשים קדומים יותר כגון בראשית רבה, ויקרא רבה, פסיקתא דרב כהנא והתלמודים. מדרש זה, כאיכה רבה למשל, מכיל פתיחתאות מורחבות, להן כבר נדרשנו בדברינו בימי שפוט השופטים במגילת רות בשנה האחרת. דברינו הפעם, יהיו, איפוא, מעין המשך לדברים הנ"ל, והפעם ניגע בגופו של המדרש ונלקט אחר העומרים כאשר תצא ידינו.

אמר ר' זעירא: מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים. (רות רבה ב יד)¹

 

פרשה א סימן א – בצורת ורעב

"ויהי רעב בארץ". עשרה רעבון באו לעולם: אחד בימי אדם הראשון, אחד בימי למך, ואחד בימי אברהם, ואחד בימי יצחק, ואחד בימי יעקב, ואחד בימי אליהו, ואחד בימי אלישע, ואחד בימי דוד, ואחד בימי שפוט השופטים, ואחד שמתגלגל ובא לעולם.² אחד בימי אדם הראשון, שנאמר: "ארורה האדמה בעבורך" (בראשית ג). ואחד בימי למך, שנאמר: "מן האדמה אשר אררה ה' " (בראשית ה). ואחד בימי אברהם, שנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה" (בראשית יב).³ ואחד בימי יצחק, שנאמר: "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" (בראשית כו).⁴ ואחד בימי יעקב, שנאמר: "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ" (בראשית מח). ואחד בימי אליהו, שנאמר: "חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי" (מלכים א יז).⁵ ואחד בימי אלישע שנאמר: "ויהי רעב גדול בשומרון" (מלכים ב ו). ואחד בימי דוד, שנאמר: "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים" (שמואל ב כא). ואחד בימי שפוט השופטים, שנאמר: "ויהי רעב בארץ". ואחד שמתגלגל ובא לעולם, דכתיב: "והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים" (עמוס ח יא).⁶ ר' הונא בשם רבי שמואל: עיקר אוותנטייה (חוזק, תוקף) שלהם היה ראוי לבוא בימי שאול ולא היה ראוי לבא בימי דוד. ועל ידי שהיה שאול גרופית של שקמה ולא יכול לעמוד בו, גלגלו הקב"ה והביאו אצל דוד שהוא גרופית של זית והיה יכול לעמוד בו. מתלא אמר: שילה חטא ויוחנא משתלמא".⁷

כך כולם לא באו בבני אדם שפופין אלא בבני אדם גבורים שהיו יכולין לעמוד בהן. ר' חייא רבא בשם ר' שמעון בן אלעזר: (משל) לזגג שהיתה בידו קופה מלאה כוסות דיוטריטון, וכיון שהיה מבקש לתלות קופות היה מביא יתד ותוקעה ואח"כ תולה קופתו. כך, כולם לא באו בבני אדם שפופין אלא בבני אדם גבורים. ר' ברכיה הוה קרי עליהון: נותן ליעף כח …⁸

למה נענש אלימלך? ע"י שהפיל לבן של ישראל עליהם. (משל) לבוליטין שהיה שרוי במדינה והיו בני המדינה סבורין עליו ואומרים שאם יבואו שני בצורת והוא יכול לספק את המדינה עשר שנים מזון. כיון שבאת שנת בצורת, יצתה לה שפחתו מעילת בסידקי וקופתה בידה. והיו בני המדינה אומרים זהו שהיינו בטוחים עליו שאם תבוא בצורת הוא יכול לפרנס אותנו עשר שנים?! והרי שפחתו עומדת בסידקי וקופתה בידה! כך, אלימלך היה מגדולי המדינה ומפרנסי הדור, וכשבאו שני רעבון אמר עכשיו כל ישראל מסבבין פתחי, זה בקופתו וזה בקופתו, עמד וברח לו מפניהם, הדא הוא דכתיב: "וילך איש מבית לחם יהודה".⁹

פרשה ב סימנים יא-ב, פרשה ג סימן יט – נעמי השבה משדה מואב

"ותקם היא וכלותיה ותשב משדה מואב כי שמעה בשדה מואב" – שמעה מהרוכלין המחזירין בעיירות. ומה שמעה? "כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם".¹⁰

"ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה" –  אמר ר' יהודה א"ר יוחנן: עברו על שורת הדין והלכו ביום טוב.¹¹

"ותלכנה שתיהן" – א"ר שמואל בר' סימון: אותו היום קציר העומר היה, דתנינן תמן: כל העיירות הסמוכות לשם היו מתכנסות כדי שיהא נקצר בעסק גדול.¹²

פרשה ד סימן א – עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית

בימיו נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. כתוב אחד אומר: יתרא הישמעאלי וכתוב אחד אומר: יתרא הישראלי … רבנן אמרין: ישראלי היה … וחגר חרבו כישמעאלי ונעץ החרב באמצע בית המדרש ואמר: או אהרוג או אהרג עד שאני מקיים הלכה לרבים. שכל שיבטל הלכה זו בחרב הזאת אני מתיז את ראשו, עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית.¹³

פרשה ד סימן ה – גזרו בית דין של מטה

"והנה בועז בא מבית לחם". ר' תנחומא בשם רבנן אמר: שלושה דברים גזרו בית דין של מטה והסכימו עמהם בית דין של מעלה, ואלו הן: לשאול שלום בשם, ומגלת אסתר, ומעשרות. שאילת שלום מניין? שנאמר: "החושבים להשכיח את עמי שמי" (ירמיה כ"ג). אימתי חשבו? בימי עתליהו. ורבנן אמרין: בימי חנניה מישאל ועזריה. ר' חנניה בשם ר' יהודה ברבי סימון: בימי מרדכי ואסתר. ועמד בועז ובית דינו והתקינו לשאול שלום בשם, שנאמר: "וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ ה' ", וכן המלאך אמר לגדעון (שופטים ו') ה' עמך גיבור החיל.¹⁴

מגילת אסתר מנין? … מה עשו מרדכי ואסתר כתבו אגרות ושלחו לכל בני הגולה … מעשרות מנין? … בעוון תרומות ומעשרות גלו … כיון שגלו נפטרו והם חייבו עצמן מאליהן …¹⁵

פרשה ה סימן ד – חסד

"ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלוהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו" – אמר ר' אבון: שמענו שיש כנפים לארץ, שנאמר: "מכנף הארץ זמירות שמענו" (ישעיה כד טז); וכנפים לשמש, שנאמר: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" (מלאכי ג כ); וכנפים לחיות, שנאמר: "וקול כנפי החיות" (יחזקאל ג יג); וכנפים לכרובים, שנאמר: "כי הכרובים פורשי כנפים" (מלכים א ח ז); וכנפים לשרפים, שנאמר: "שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד" (ישעיה ו ב). בוא וראה כמה גדול כחן של צדיקים וכמה גדול כוחה של צדקה וכמה גדול כחן של גומלי חסדים, שאין חסין לא בצל שחר ולא בצל כנפי ארץ ולא בצל כנפי שמש ולא בצל כנפי חיות ולא בצל כנפי כרובים ולא בצל כנפי שרפים, אלא בצל מי שאמר והיה העולם, שנאמר: "מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון" (תהלים לו ה).¹⁶

פרשה ה סימן ט – גלגל חוזר הוא בעולם

"ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום", תני בשם ר' יהושע: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. שכן אמרה רות לנעמי: "שם האיש אשר עשיתי עמו היום" ולא אמרה: אשר עשה עמי, אלא: "אשר עשיתי עמו" – הרבה פעולות והרבה טובות עשיתי עמו בשביל שהאכילני פרוסה אחת.¹⁷ … אמר רב נחמן: כתיב: "כי בגלל הדבר הזה" (דברים טו י) – גלגל הוא שחוזר בעולם על הכל.¹⁸ דמי לגלגל אנטילייא, דמלא מתרוקן דמתרוקן מתמלי. בר קפרא אמר: אין לך אדם שאינו בא למדה זו. ואם לאו הוא, בא בנו. ואם לא בנו, בא בן בנו … א"ר אבון: העני הזה עומד על פתחך והקב"ה עומד על ימינו. אם נתת לו, זה שעומד על ימינו מברכך. ואם לאו הוא עתיד ליפרע מאותו האיש, שנאמר: "כי יעמוד לימין אביון" (תהלים קט לא).¹⁹

א"ר אבהו: צריכין אנו להחזיק טובה לרמאין שבהן. דְלָמָא.²⁰ רבי יוחנן וריש לקיש ירדו לרחוץ בדימוסיה זה של טבריה. פגע בהון מסכן אחד, אמר להם: זכו בי. אמרו לו: משאנו חוזרים, אנו זוכים בך. יצאו ומצאוהו מת. אמרו: הואיל ולא זכינו בו מחיים, נטפל במיתתו. עם שהם רוחצים אותו, מצאו כיס אחד של חמש מאות דינרים תלוי בצווארו. אמרו: ברוך שבחר בחכמים ובדבריהם. לא כך אמר ר' אבהו: צריכים אנו להחזיק טובה לרמאין שבהן, שאילו לא הרמאין שבהן, כיון שרואה אדם אחד מהן שואל צדקה ממנו ולא היה נותן לו, מיד היה נענש למיתה.²¹

פרשה ה סימן יא – ביקורת על רות (ונעמי)

"ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין" (רות ב כא), א"ר חנין בר לוי: בודאי מואביה היא זו. הוא אמר: "וכה תדבקין עם נערותי" (שם שם ח), והיא אמרה: "עם הנערים אשר לי".²²

רות רבה פרשה ה סימן ו²³ 

"ויאמר לה בועז לעת האוכל גושי הלום: ר' יוחנן פתר בה שית שטין (שש שיטות):

מדבר בדוד, גשי הלום, קרוֹבִי למלכות.²⁴ ואין הלום אלא מלכות, הדא הוא דכתיב: "כי הביאותני עד הלום" (שמואל ב ז יח).²⁵ … דבר אחר: גשי הלום, מדבר בשלמה … דבר אחר: גשי הלום, מדבר בחזקיהו … מדבר במנשה … מדבר במלך המשיח … מדבר בבועז – קרובי להכא, ואכלת מן הלחם, זה לחמן של קוצרים, וטבלת פתך בחומץ, דרך הקוצרים להיותן טובלין בחומץ פתן … ויצבט לה קלי קליל זעיר בשתי אצבעותיו … אילו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר, עגלות מפוטמות היה מאכילה. ר' כהן ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה, ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה, אליהו כותבה ומלך המשיח והקב"ה חותם על ידיהם, הה"ד (מלאכי ג') אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו'.²⁶

חג שמח

מחלקי המים

מים אחרונים: הגענו עד פרשה ה ולא עד בכלל. וגם עד שם "שול שלו לנו מן הצבתים". ובע"ה נשלים בשנה האחרת.