רות רבה פרשה ב סימן יד – מגילת גמילות חסדים
אמר ר' זעירא: מגילה זו, אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים.1
תוספתא מסכת פאה ד יט – גמילות חסדים עדיפה מצדקה
צדקה וגמילות חסדים שקולין כנגד כל מצות שבתורה, אלא שהצדקה בחיים גמילות חסדים בחיים ובמתים,2 צדקה בעניים גמילות חסדים בעניים ובעשירים, צדקה בממונו גמילות חסדים בממונו ובגופו.3
ויקרא רבה פרשה לד סימן ח – ארבע השיטות4
ר' סימון בשם ר' לעזר אמר בה ארבע שיטות.
ר' סימון בשם ר' לעזר אמר: מי הוא שעשה חסד עם מי שלא היה צריך חסד? אברהם עם מלאכי השרת, שכתוב: "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו" (בראשית יח ח) – וכי היו אוכלים? אמר ר' יודן: נראין כאילו אוכלין והראשון ראשון מסתלק. וראה מה פרע הקב"ה לבניו: המן והבאר והשליו וענני כבוד מקיפין עליהן. והרי דברים קל וחומר: ומה אם מי שעשה חסד עם מי שלא היו צריכין חסד ראה מה פרע הקב"ה לבניו, מי שהוא עושה חסד עם מי שהוא צריך חסד על אחת כמה וכמה!5
ר' סימון בשם ר' אלעזר אמר בה שיטה אחרת: … מי הן שלא עשו חסד עם מי שלא היו צריכין חסד? עמון ומואב עם ישראל, דכתיב: "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" (דברים כג ה). וכי צריכין היו להן ישראל? והלא כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה המן יורד והבאר עולה והשליו מצוי וענני כבוד מקיפין עליהן … אמר ר' לוי: דרך ארץ היא, הבא מן הדרך מקדימין אתו במאכל ובמשתה.6 מה פרע להן הקב"ה? "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' " (שם ד). והרי דברים קל וחומר: ומה אם מי שלא עשו חסד עם מי שלא היו צריכין חסד ראה מה פרע להן הקב"ה שכרן, מי שאינו עושה חסד עם מי שהוא צריך חסד על אחת כמה וכמה.7
ר' סימון בשם ר' אלעזר אמר בה שיטה אחרת: מי הוא שעשה חסד עם מי שהיה חייב לו? יתרו עם משה, דכתיב: "ויאמר אל בנותיו ואיו קראן לו ויאכל לחם" (שמות ב כ). ר' לעזר אמר: יתרו ודאי עשה חסד עם משה, דכתיב: "למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם" (שם) …8 והרי דברים קל וחומר: ומה אם מי שעשה חסד עם מי שהיה חייב לו ראה מה פרע לו הקב"ה שכרו, מי שהוא עושה חסד עם מי שאינו חייב לו על אחת כמה וכמה.9
ר' סימון בשם ר' אלעזר אמר בה שיטה אחרת. מי הוא שעשה חסד עם מי שהוא צריך חסד? בועז עם רות, שנאמר: "ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלום" (רות ב יד) – קרבי לכאן. "ואכלת מן הלחם" (שם) – מלחמם של קוצרים. "וטבלת פתך בחומץ" (שם) – שכן דרך הקוצרים להיות טובלים פתם בחומץ בשעת השרב. אמר ר' יונתן: מיכן שמוציאין מיני חומצין לגרנות. "ותשב מצד הקוצרים" (שם), "מצד הקוצרים" – ודאי. "ויצבט לה קלי" (שם) – כקליל זעיר בראשי אצבעותיו נתן לה … 10
תני בשם ר' יהושע: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. שכן רות אומרת לנעמי: "ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז" (רות ב, יט) – "אשר עשה עמי" אין כתיב כאן, אלא "אשר עשיתי עמו" – אמרה לה: הרבה פעולות וטובות פעלתי עמו היום בשביל פרוסה שנתן לי.11
רות רבה פרשה ה סימן ד – בצל כנפי מי שאמר והיה העולם
"ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו" – אמר ר' אבון: שמענו שיש כנפים לארץ, שנאמר: "מכנף הארץ זמירות שמענו" (ישעיה כד טז); וכנפים לשמש, שנאמר: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" (מלאכי ג כ); וכנפים לחיות, שנאמר: "וקול כנפי החיות" (יחזקאל ג יג); וכנפים לכרובים, שנאמר: "כי הכרובים פורשי כנפים" (מלכים א ח ז); וכנפים לשרפים, שנאמר: "שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד" (ישעיה ו ב). בוא וראה כמה גדול כחן של צדיקים וכמה גדול כוחה של צדקה וכמה גדול כחן של גומלי חסדים, שאין חסין לא בצל שחר ולא בצל כנפי ארץ ולא בצל כנפי שמש ולא בצל כנפי חיות ולא בצל כנפי כרובים ולא בצל כנפי שרפים, אלא בצל מי שאמר והיה העולם, שנאמר: "מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון" (תהלים לו ה).12
חג שמח ולימוד מחכים
מחלקי המים