מים ראשונים: דף זה הוא מהוותיקים והראשונים שכתבנו לכבוד תפילת הטל בפסח תשס"ב ומאז הרחבנו והשלמנו וגם חזרנו על מקצת מהדברים בדף כמטר לקחי כטל אמרתי בפרשת האזינו.
יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב: (שירת האזינו, דברים לב ב).1
הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן: (שמואל ב א כא).2
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי: (מלכים א יז א).3
דברים רבה (ליברמן) פרשת האזינו – קריאה לשרים גדולים ואנשים מכובדים
"יערוף כמטר לקחי" – אמרו ישראל למשה רבנו עליו השלום: לא באת לדבר עם השמים ועם הארץ אלא עם הטל ועם המטר?4 אמר להם: משל למה הדבר דומה, לעשיר שהלך לכבד את המלך ולקח עמו שרים גדולים ואנשים מכובדים, נכנס עימהם אצל המלך, קיבלם המלך בסבר פנים יפות. וכן אמר משה: מוטב שאקרא שמים וארץ ואת המטר ואת הטל ויהיו עמי ואקרא להקב"ה ויענה אותי. לפיכך אמר להם: "האזינו השמים ואדברה … יערוף כמטר לקחי …" ואח"כ: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו".5
מדרש תנחומא (בובר) פרשת תולדות סימן יט – אין אדם שליט בטל6
"והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם" (מיכה ה ו) … אמר ר' פנחס בן חמא: אמרו לו ישראל: כטל את עושה אותנו? אמר להם: כשאתם זכאין … את מוצא, אפילו צדיקים אינן מושלין בטל, אלא הקב"ה בעצמו. רצונך לידע? בשעה שעמד אליהו ואמר: אם יהיו השנים האלה טל ומטר, ולא שמע הקב"ה, אלא היה הטל יורד. מנין? שכן הוא אומר לאליהו: "לך הראה אל אחאב ואתנה מטר" – טל אין כתיב כאן, אלא: "ואתנה מטר על פני האדמה", מכאן שהיה הטל יורד כל אותו הזמן, מן הקב"ה. להודיעך שאין אדם שליט בטל, אלא הקב"ה.7 כך אמר הקב"ה לישראל: כשאתם עושים רצוני, כשם שהטל אין בריה שולטת בו, כך אתם אין בריה שולטת בכם, שנאמר: "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת ה' וכו' " (מיכה ה ו).8
מדרש תנחומא (בובר) הנ"ל – גם במבחן גיזת הצמר של גדעון
"והיה שארית יעקב"9 … אלו הן אותן שנתפרשו בימי גדעון, בשעה שאמר לפני הקב"ה: "אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגורן. אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חורב וגו' " (שופטים ו לו-לז). א"ל הקב"ה: אני הכתבתי: "אהיה כטל לישראל" (הושע יד ו), ואת אמרת "ועל כל הארץ חורב", אפשר אני איני עושה כן?10 מנין?11 שאין כתיב כאן "ויעש אלהים כן", אלא "ויהי כן" – מעצמו היה. אבל כי אמר "יהי נא חורב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל" – מיד "ויעש אלהים כן ביום ההוא". למה? שכן כתוב "אהיה כטל לישראל".12
בראשית רבה יג ז-ח – הקשר בין האדם למטר
"ואדם אין לעבוד את האדמה" (בראשית ב ה)13 – ואדם אין להעביד את הבריות להקב"ה, כאליהו וכחוני המעגל … "כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין וגו' " – אלמלא אדם, אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה שנאמר: "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ" (איוב לח כו).14
ספרי דברים פיסקא שו – התורה כמטר והתורה כטל15
"יערוף כמטר לקחי", מה מטר חיים לעולם אף דברי תורה חיים לעולם.16 אי מה מטר מקצת עולם שמחים בו ומקצת עולם מצירים בו, מי שבורו מלא יין וגרנו לפניו מצירים בו, יכול אף דברי תורה כן? תלמוד לומר "תיזל כטל אמרתי" – מה טל כל העולם שמחים בו כך דברי תורה כל העולם שמחים בהם.17
ספרי דברים פיסקא שו
דבר אחר: "יערוף כמטר לקחי" – היה רבי נחמיה אומר: לעולם הוי כונס דברי תורה כללים.18 יכול כדרך שאתה כונסם כללים תהא מוציאם כללים? תלמוד לומר: "יערוף כמטר לקחי", ואין יערוף אלא לשון כנעני, משל אין אדם אומר לחבירו פרוט לי סלע זה, אלא ערוף לי סלע זה. כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציא, כטיפים הללו של טל ולא כטיפים הללו של מטר שהן גדולות, אלא כטיפים הללו של טל שהן קטנות.19
חג שמח ושנה טלולה
מחלקי המים
מים אחרונים: הפיוט "בוא בשלום טל" ליוסי בן יוסי20
אביעה זמירות / בהגיע עת זמיר / ובזמרה אען: לך לשלום גשם21
במפעלות צורי אביטה / כי נעימים בעתם / ובנעם אמלל: בוא בשלום טל22
גשם חלף / וסתיו עבר / והכל בצביון נוצר לך לשלום גשם23
ודודאים נתנו ריח / בגינת דודים / וחלפו דוויים בוא בשלום טל
. . . . . . . . . . .
כוח ברקים / וצינורי שחקים / עשו שליחותם לך לשלום גשם
לאוגר בקציר / גידולי חציר / בלי זעם ועיצום בוא בשלום טל
מריח מימיך / נשאת שפלים / ומלאו אסמיך לך לשלום גשם
נעים שמחות / ופרי עץ הדר / עת יעודר בוא בשלום טל