מועדי ישראל

לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם: (שמות יב מב).¹

מסכת פסחים דף קט עמוד ב – אין סכנה בארבע הכוסות

"ולא יפחתו לו מארבעה כוסות".² היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה? והתניא: לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי, ולא יעשה צרכיו תרי.³ אמר רב נחמן: אמר קרא ליל שימורים – ליל המשומר ובא מן המזיקין.⁴ רבא אמר: כוס של ברכה מצטרף לטובה, ואינו מצטרף לרעה.⁵ רבינא אמר: ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות, כל חד וחד מצוה באפי נפשה הוא.⁶

בית הבחירה למאירי פסחים קט ע"ב – כנגד הבלי המון העם

בכמה מקומות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברים המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות. וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי, לא חששו בהם חכמים לעקרם, וכל שכן במה שהיה הרגילות אצלם בו כל כך שהיה טבעם מקבל בענין חיזוק או חולשה … וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להיזהר מן הזוגות. וכשתקנו חכמים ארבע כוסות שלא לגרוע או להוסיף מצד אותם ההבלים, הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם.⁷ והוא שאמרו: ליל שימורים הוא – לילה המשומר ובא מן המזיקין.⁸ וכבר נמנעו מטעם זה מלומר בה ברכה מעין שבע אם חל בשבת, שהרי לא נתקנה אלא מפחד המתאחרים לבוא כגון עם שבשדות.⁹ וכן אמרו שכוס של ברכה אחר שאינו מענין הסדר מצטרף לטובה, רוצה לומר: לבטל תורת זוגות מן השנים שעברו ואינו מצטרף לרעה להחזיר בדין זוגות בצירוף כוס של הלל הבא אחריו.¹⁰ אם מפני שאינו מסדר הפסח כמו שכתבנו, אם מפני שאותן שלוש שמתחילת אכילה עד סוף אכילה הם חשבון אחד והרביעי שהוא אחר אכילה הוא חשבון אחר.¹¹ וכן פרשוה בדרך אחרת שכל אחד מהם מצוה בפני עצמה היא ואין צירוף לאחד עם חברו.¹²

מהרש"א חידושי אגדות פסחים קט ע"ב – שימורים במצרים ושימורים לדורות  

ליל שימורים לילה משומר ובא מן המזיקין כו'. ליל שימורים דרישא דהאי קרא, פירש רש"י בחומש, שהיה הקב"ה שומר ומצפה לקיים הבטחתו וכו'. והיינו דכתיב ביה: "שימורים הוא לה' ". אבל סיפא דהאי קרא דכתיב ביה: "שימורים לכל בני ישראל" קאמר הכא דהיינו משומר מן המזיקין, כמו שכתוב: "ולא יתן המשחית  לבוא אל בתיכם לנגוף" (שמות יב כג). ומדכתיב "לדורותם" קאמר משומר ובא בכל דור ודור.¹³

מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה יד – מחלוקת התנאים הגדולים

"ליל שימורים הוא לה' " – בו נגאלו ובו עתידין להיגאל, דברי רבי יהושע, שנאמר: "הוא הלילה הזה לה' ". רבי אליעזר אומר: בו נגאלו, לעתיד לבוא אין נגאלים אלא בתשרי …¹⁴ ומה תלמוד לומר: "הוא הלילה הזה לה' "?.¹⁵ אלא הוא הלילה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו: אברהם, בלילה הזה אני גואל את בניך.¹⁶ וכשהגיע הקץ לא עכבן הקב"ה כהרף עין. שימורים לכל בני ישראל לדורותם, מגיד שכל ישראל צריכין להשתמר בו.¹⁷

מכילתא דרשב"י שמות יב מב – שימורים לגאולה ראשונה ושימורים לעתיד לבוא

ליל שימורים הוא לה' – מלמד שנשתמרה להן גאולה ראשונה לדורות וליובלות ולשמיטים ולשנים ולחודשים ולשבתות ולימים ולשעות ולעיתים ולעונות.¹⁸

הוא הלילה הזה לה' שימורים וכו' – גאולה זו נגאלין בפרק זה, שנייה נגאלין בפרק אחר. וכן הוא אומר: "וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל־מִצְפֶה … וְעַל־מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל־הַלֵּילוֹת", ואומר: "מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה־מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה־מִּלֵּיל" (ישעהו כא ח-יא). מה משמר? משמר שלא תיכנס אומה באומה מלכות במלכות אפילו כחוט השערה אלא הגיע זמנה של מלכות ליפול ביום נופלת ביום בלילה נופלת בלילה.¹⁹

שמות רבה יח יב פרשת בא – שימורים במצרים, לאורך הדורות ולעתיד לבא

מה ראה לומר "ליל שימורים הוא לה' "? שבו עשה גאולה לצדיקים, כשם שעשה גאולה לישראל כשיצאו ממצרים. ובו הציל לחזקיהו, ובו הציל לחנניה וחביריו מכבשן האש, ובו הציל לדניאל מגוב האריות. ובו משיח ואליהו מתגדלין, שנאמר: "אמר שומר אתא בקר וגם לילה" (ישעיה כא יב).²⁰ משל לאשה שהיתה מצפה לבעלה שפירש למדינת הים. אמר לה: יהא סימן הזה בידך, בעת שתראי אותו סימן, דעי שאני בא ואני קרוב לבוא. כך ישראל מצפים משעמדה אדום.²¹ אמר הקב"ה: הסימן הזה יהיה בידכם ביום שעשיתי לכם תשועה ובאותו לילה היו יודעים שאני גואלכם.²²

מסכת ראש השנה דף יא עמוד ב – לילה המשומר מימי בראשית

בניסן נגאלו – כדאיתא. בתשרי עתידין ליגאל – אתיא שופר שופר; כתיב הכא: "תקעו בחודש שופר", וכתיב התם ביום ההוא יתקע בשופר גדול. רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל. מנלן? אמר קרא ליל שימורים – ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית. – ואידך: לילה המשומר ובא מן המזיקין.²³

שמות רבה יח יא פרשת בא – לילה של שמחה לכל ישראל

"ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה" (שמות יב לז) … שהם לא עשו במצרים אלא מאתים וי' שנה. וביום שירדו למצרים בו ביום עלו. ובו ביום יצא יוסף מבית האסורין. לכך הלילה הזה שמחה לכל ישראל, שנאמר: "ליל שימורים הוא לה' … שימורים לכל בני ישראל לדורותם".²⁴

איכה רבה פתיחתות יא – לילה כנגד לילה

אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה: "ליל שימורים הוא לה' " (שמות יב). ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים: "בכה תבכה בלילה" (איכה א ב).²⁵

רשב"ם שמות יב מב – שמירה מלשון ציפייה והמתנה

ליל שימורים הוא לה' – מימות אביהם היה הקב"ה מצפה לזה הלילה להוציא את בני ישראל ממצרים כמו שהבטיחם.²⁶ ולישראל הוא ליל שימורים לדורותם, לכל דורותם, שמצפים לזה הלילה לחוג בו חג הפסח ככל חקותיו ומשפטיו: שימורים – לשון המתנה, כמו "ואביו שמר את הדבר".²⁷

אבן עזרא על הפסוק – שמירה מהמשחית במצרים ושמירה על הפסח לדורות

ליל שימורים הוא לה' – על דרך הפשט, בעבור שהזכיר ליל שימורים הוא לה', ובסוף שימורים לכל בני ישראל לדורותם, נראה כי הטעם בעבור שהשם שמרם, ולא יתן המשחית לבוא אל בתיהם לנגוף, צוה שיהיה זה הלילה שימורים לכל בני ישראל לדורותם, והטעם אכילת הפסח על משפטו, ומצות ומרורים בלילה הזה.²⁸ ויש מפרשים אותו כטעם שומרי החומות (שיר השירים ה ז), שלא יִשְׁנוּ רק יודו ויספרו גבורת השם בצאתם ממצרים. וככה רמזו חכמינו ז"ל: הגיע זמן קריאת שמע של שחרית (הגדה של פסח).²⁹

רמב"ן שמות פרשת בא פרק יב פסוק מב – שומר ומצפה שיהיו ראויים³⁰

ואמר ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים – כי שמר להם הדבר מן העת שגזר עליהם הגלות שיוציאם בלילה הזה בבא הקץ מיד, כי בעתה אחישנה (ישעיה ס כב). או טעמו, ליל שמורים הוא לה', שהוא שומר ומצפה ללילה שיוציאם מארץ מצרים, שהקב"ה מצפה לעת שיהיו ראויים להוציאם משם.³¹

…³²

ועוד אני אומר כי הפשט המחוור מן הכל הוא שנאמר כי הגזרה היתה ארבע מאות שנה מן היום ההוא,³³ כאשר הזכרנו, והשלושים שנה האלו הם תוספת עליהם בעון הדור ההוא. כי אם נגזר על האדם בחטאו גלות וענוי שנה או שנתים והוא יוסיף על חטאתו פשע בהם, יוסיפו עליו שבע על חטאתיו וגלות ויסורין כהנה וכהנה, שאין ענשו הראשון הבטחה לו שלא יענש בעון שיעשה. … ומן הידוע שהיו ישראל במצרים רעים וחטאים מאד, ובטלו גם המילה, … ועל כן ארך גלותם שלשים שנה. והיה ראוי שיתארך יותר, אלא שצעקו והרבו תפילה. … כי לא היו ראויים להיגאל מפני הקץ שבא, אלא שקבל צעקתם ונאקתם מפני הצער הגדול שהיו בו, כאשר פירשתי בסדר ואלה שמות (ב כה).³⁴ ….

וטעם הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בני ישראל לדורותם – שזה הלילה שהיה שמור לשם להוציאם ממצרים הוא לה', כלומר מקודש לשמו, שמורים לכל בני ישראל לדורותם, שישמרו אותו לעבוד בו לפניו באכילת הפסח וזכירת הנסים, ולתת הלל והודאה לשמו, כמו שאמר (להלן יג י) ושמרת את החקה הזאת, ואמר (דברים טז א) שמור את חדש האביב.³⁵

פסיקתא דרב כהנא פיסקא ז ויהי בחצי הלילה – משה שומר לבת פרעה שהצילה אותו

ר' אבון בשם ר' יהודה בן פזי אמר: בתיה בת פרעה בכורה היתה. ובזכות מה היתה נצולת? בתפילתו של משה, דכתוב: "טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה" (משלי לא יח), "ליל" כתוב.³⁶ כמה דאת אמרת: "ליל שימורים הוא לה' " (שמות יב מב).³⁷

ר' צדוק הכהן מלובלין פרי צדיק ויקרא לחג הפסח – לילה של אורה כעצם השמים לטוהר

ואמר: "שימורים לכל בני ישראל לדורותם" – שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ובכל ליל פסח צריך שירגיש שינוי ואור חדש כמו בעת יציאת מצרים. ומזה מופיע הקדושה לכל החג ולכל המועדים הבאים, שרגל זה ראש השנה לרגלים, כמו שנאמר: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל כט).³⁸ וכן מצינו בגמרא: "כזיתא פסחא והלילא פקע אגרא" (פסחים פה ב).³⁹ והיינו שבשעת ההלל נפתח האור כמו שנפקע האגרא ונתבקעו הגגין ונתגלה עצם השמים לטוהר.⁴⁰

חג שמח ומחכים

מחלקי המים⁴¹

מים אחרונים 1: היום אנו מכנים את הלילה הראשון של חג הפסח "ליל הסדר" או "ליל פסח", אבל מצאנו בכמה ספרי ראשונים שכינו לילה זה בפשטות "ליל שימורים". ראו למשל איסור והיתר לרש"י סימן לז: "ליל שמורים שחל להיות בשבת מוזג אדם כוס של יין ואומר עליו ויכולו ובורא פרי הגפן ואשר בחר בנו ושהחיינו וכו' ". ובספר שבולי הלקט סדר פסח סימן ריח: "סדר חובת ליל שמורים. דין מצות ההגדה וקריאתה ושתיית ד' כוסות וסדר הסיבתו ואכילת מצה ומרור ושאר ירקות וקריאת ההלל וכו'. ". אז אולי מנהג יפה הוא לחדש את לשון ליל שימורים בימינו ולשאול: היכן תהיו בליל השימורים? איך היה אצלכם ליל השימורים? בשנה הבאה בע"ה אתם מוזמנים אלינו לליל השימורים וכו'.⁴²

מים אחרונים 2: במקרים לא מעטים אנחנו מגלים שמחלוקות הראשונים (פרשני המקרא) מצויות כבר במדרשי חז"ל. באשר לשתי השיטות שרמב"ן מביא לגבי ליל שימורים של יציאת מצרים אם הוא שמירה למועד שנקבע מראש "כי שמר להם הדבר מן העת שגזר עליהם הגלות שיוציאם בלילה הזה בבא הקץ מיד", או שהוא "שומר ומצפה ללילה שיוציאם מארץ מצרים, שהקב"ה מצפה לעת שיהיו ראויים להוציאם משם". הנה הם כבר במדרשים. מותנה במעשיהם של ישראל, ראו שוב לשון מכילתא דרבי ישמעאל לעיל "הוא הלילה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו: אברהם, בלילה הזה אני גואל את בניך, וכשהגיע הקץ לא עכבן הקב"ה כהרף עין" ומנגד שמות רבה טו ד: "קול דודי הנה זה בא –  אמר ר' יהודה: מהו "מדלג על ההרים"? אמר הקב"ה: אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל, אינם נגאלים לעולם".