נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים: (שיר השירים א י)
שיר השירים רבה פרשה א – חורזים בחרוזים וחוזרים1
"נאוו לחייך" – מה לחיים לא נבראו אלא לדיבור, כך משה ואהרון לא נבראו אלא לדיבור.2 "בתורים" – בשתי תורות, אחת שבכתב ואחת שבעל פה … "צוארך בחרוזים" – אלו שבעים סנהדרין שהיו חורזים אחריהם כליניא של מרגליות.3
דבר אחר: "נאוו לחייך בתורים" – אלו סופרים וּמַשְׁנִים ומלמדי תינוקות באמונה. "צוארך בחרוזים" – אלו התינוקות. דבר אחר: "נאוו לחייך בתורים" – אלו הרבנים. "צוארך בחרוזים" – אלו התלמידים שחוזרין צואריהם לשמוע דברי תורה מפיהם כאדם שלא שמע דברי תורה מימיו.4
דבר אחר: "נאוו לחייך בתורים" – בשעה שמייללין ההלכה אלו עם אלו, כגון ר' אבא בר מימי וחבריו.5 "צוארך בחרוזים" – בשעה שהיו חורזים בדברי תורה ומדברי תורה לנביאים ומנביאים לכתובים והאש מתלהטת סביבותיהם והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני. וכי עיקר נתינתן מהר סיני לא באש היו ניתנין? שנאמר: "וההר בוער באש עד לב השמים" (דברים ד יא).6 בן עזאי היה יושב ודורש והאש סביבותיו, אזלון ואמרון (הלכו ואמרו) לרבי עקיבא: רבי, בן עזאי יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו. הלך אצלו ואמר לו: שמעתי שהיית דורש והאש מלהטת סביבך. אמר לו: הן. אמר לו: שמא בחדרי מרכבה היית עסוק?7 אמר לו: לאו, אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני והיו ערבים כעיקר נתינתן. וכן עיקר נתינתן מסיני לא באש היו ניתנין? שנאמר: "וההר בוער באש עד לב השמים" (דברים ד יא).8
ר' אבהו היה יושב ודורש ואש מלהטת סביבותיו. אמר: שמא איני חורז בדברי תורה כתיקנן? דאמר ר' לוי: אית דידע למחרוז ולא ידע למקדח ואית דידע למקדח ולא ידע למחרוז.9 ברם אנא הוינא חרוזא ואנא הוינא קדוחא.10
דבר אחר: "נאוו לחייך בתורים" – בשעה שקורין בדברי תורה בתוריהן.11 הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות החג בחג. זה שאתה אומר: "ובהגיע תור נערה ונערה" (אסתר ב יב).12
"צוארך בחרוזים" – ר' לוי בשם ר' חמא בר' חנינא אמר: אלו פרשותיה של תורה שהן חרוזות זו בזו ומושכות זו בזו ומדלגות זו מזו ודומות זו לזו וקרובות זו לזו.13
ילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקפג – הפייטנים
"צוארך בחרוזים" – אלו הפייטנים.14
שבת שלום ומועדים לשמחה
מחלקי המים
מים אחרונים: בהמשך לרוח החידות והחידוד של ליל הסדר, הנה חידה נוספת לחג הפסח. מה זה: "משך את השור, קידש בכסף, פיסל במדבר ושילח את הבכור"? (רמז: מסכת מגילה דף לא עמוד א, שולחן ערוך אורח חיים סימן צ סעיף ה)